Bnei Yehuda

מחרבת. באחת, חבר ,בני יהודה* דיבר עם יהודים -- רק עברית. מובן, שבהתחלה היה זה קשה להורים, שלא הבינו את שפת בניהם. אין צורך לומר שלא חסרו קוריוזים, אולם הילדים היו תקיפים בדעתם ובהחלטתם, עד שלא עבר זמן רב וההורים בבית, החנוונית בחנות: האשה על יד הדוכן בשוק. והיהודי ברחוב -- הבינו עברית, אף התחילו לענות לדורשיהם בשפה זו. ...

בית-הספר ,תרבות"* התקיים עד ראשית מלחמת העולם השנייה. כשהצבא הסוויטי נכנס. בסוף ספטמבר לעיר, חודשו הלימודים, אולם לא בשפה העברית. אלא ביידיש. לא יישכח הרגע, כאשר עם התחלת שנת הלימודים, נאלץ היה המורה אבראשה אולשנסקי -- מייסד ,בני יהודה", בלחץ אחד הקומוניסטים המקומיים (בוגר אותו בית-ספר) לאסוף את הילדים ולהודיע להם (ודמעות זולגות מעיניו),. שמעתה ואילך תמו הלימודים בעברית, ובמקומה -- יילמד יידיש. ...

והיו הבנים והבנות חוזרים לבית-הורים לחג-הפסח ומביאים מן העולם הגדול את דופק החיים העשירים, את הרוחות המנשבות שם, רוחות החופש והמאבקים, ומחדירות אי-שקט ואי-שאננות בלבבות, אי-השלמה עם הקיים וחתירה אל החדש והטוב. אותה אי-השלמה, אשר כעבור שנים הכניסה רוח בתלמידי בית-הספר ,תרבות", והמה קראו לעצמם בשם ,בני-יהודה" והכריזו על עברית כשפתם, בבית וברחוב, כמעשה בן-יהודה הגדול. עד אז לא נהיתה נכזאת בשום עיר ועיירה בגולה. ואחריהם החרו-החזיקו תלמידים מבתי-ספר במקומות אחרים. ...

(מתוך מכתב אחד הפרטיזנים מן הצבא האדום, שלוח אל אחותו בארץ. במכתב זה באה עדות ממקור ראשון על גורלם של שתי עיירות בפולסיה, סטולין ודויד-הורודוק, שתיהן ידועות בפעולותיהן למען הקרנות ולמען השפה העברית. בזו האחרונה, דויד הורודוק, נוצרה כעשר שנים לפני המלחמה תנועת ,בני יהודה*, נוער של בית הספר שנטל על עצמו לעבור לשפה העברית פשוטו כמשמעו, בבית, ברחוב ובכל מקום. והגשימו החלטה זו בעקביות ובמסירות יוצאת מן הכלל ושימשו דוגמה ומופת להרבה בתידספר ,תרבות* אחרים בפולין המדינה. ...

... ער איז געווען דער, וועלכער האט אין יאר 1931 געגרינדעט די ,בני-דיהודה", ד.ה. די העברעאיש-ריידנדע יוגנט אין פוילן. ערשט דערנאך האט זיך די דאזיקע באוועגונג פארשפרייט איבער אנדערע שטעט און שטעטלעך פון פוילן, זי האט אבער אין ערגעץ ניט אנגענומען אזא ערנסטן כאראקטער ווי אין דאוויד-האראדאק. ...

א קינד, וואס האט זיך אנגעשלאסן אן דער ,בני-יהודה?" באוועגונג איז געווען פאר- פליכטעט צו ריידן בלויז עברית הן אין שטוב. הן אין גאס, הן אין קראם, וווּ ער איז געגאנגעז קויפן א העפט אדער א ביכל. מיט א ייד האט א מיטגליד פון ,בני-יהודה? גערעדט בלויז עברית. פארשטענדליך, אז די ערשטע צייט איז געווען שווער פאר די עלטערן, וועלכע האבן ניט פארשטאנען קיין עברית און ס'פלעגט דערגיין אפטמאל צו זייער אינטערעסאנטע קוריאזן, אבער די קינדער האבן זיך געהאלטן פעסט ביי זייער באשלוס און ס'האט ניט געדויערט קיין פיל צייט און די עלטערן אין שטעטל און קרעמער אין קראם און דער דערוואקסענער אין גאס האט נלט נאר אנגעהויבן צו פארשטיין עברית, נאר אויך אנגעהויבן ענטפערן אויף עברית. ...

... אברשה אולשנסקי היה זה שייסד, בשנת 1931 את הגוער העברי הנודע ,בגי יהודה" ...

... בשנת 1933 אורגן ע*י בי*ס-הספר אירגון ,בני יהודה"וגורי בני יהודה. היה זה האירגון הציוני הצעיר ביותר בעיירתנו ובתנועה הציונית כולה. נימנו עמו ילדי כיתה א': ילדי הגן וגם ילדים בני 4 שטרם ביקרו בגן. חברי הארגון העברים הפעוטים שמרו אמונים לשפה העברית. סירבו לדבר באידיש. ומעשה באחת האמהות שהפצירה בילדתה בת ה-4 שתדבר לפחות עם סבתא אידיש, שהרי סבתא אינה, מבינה עברית, השיבה הקטנטונת : אמא, איך יכולה אני לדבר אידיש ? הרי נשבעתי לדבר רק עברית. גם החנוונים, לרבות חנויות הממתקים, שבעליהן היו גויים, נזקקו לשפה העברית, מתוך חשש לאבד את לקוחותיהם הקטנים.

והיש הסתפקות במועט, בעניני-חומר, כהסתפקותכם. והתמסרות והעפלה לצרכי רוח, כהתמסרותכם והעפלתכם ? אזכרה את בתי-הספר העבריים, שרבים מספור היו קשייהם, ובכל אלה עמדו והורו לקח לתשעים למאה מילדי העיירה. אזכרה את צלילי העברית המדוברת, שנישאו על שפתיהם של ,בני יהודה"* האמיצים, שחייהם קודש להשרשתה בעיירה ומחוצה לה. הנה בית- היתומים, הספריות, המועדונים, בתי-כנסיות -- וכל כולם רוח ציון שורה על כל בית. זו ההתמסרות לציונות ולארץ-ישראל, עד כי, דימית לפרקים, שעל אדמת ישראל עומדות רגליך. ...

... א קינד, וואס האט געהערט צו ,בנידיהודה" האט, ניט קוקנדיק אויף זיינע קענטענישן באקומען א ,5" (זייער גוט -- טוב מאד) אויף דער צייגניש פאר ,עברית". ...