Tarbut School

בית-הספר ,תרבות"* התקיים עד ראשית מלחמת העולם השנייה. כשהצבא הסוויטי נכנס. בסוף ספטמבר לעיר, חודשו הלימודים, אולם לא בשפה העברית. אלא ביידיש. לא יישכח הרגע, כאשר עם התחלת שנת הלימודים, נאלץ היה המורה אבראשה אולשנסקי -- מייסד ,בני יהודה", בלחץ אחד הקומוניסטים המקומיים (בוגר אותו בית-ספר) לאסוף את הילדים ולהודיע להם (ודמעות זולגות מעיניו),. שמעתה ואילך תמו הלימודים בעברית, ובמקומה -- יילמד יידיש. ...

ביזמתו של אותו אולשנסקי אורגן. על יד בית-הספר ,תרבות" -- חוג לתנ"ך. -- סיסמת החוג היתה ,יום יום פרק תנ"ך". החוג היה מיועד לאוכלוסיה המבוגרת של דוד-הורודוק. שיעורי התנ*ך ריכזו סביבם את מרבית בני הנוער המבוגרים, וכן של קשישים יותר. השיעורים התקיימו באולם הגדול של בית-הספר כשהוא מלא וגדוש. שומעי השיעורים הנ"ל היו מכל השכבות והזרמים, אנשים דתיים וחפשיים. גם המורים ללימוד תנ"ך באו מזרמים והשקפות עולם שונות: הרב ר' וועלוועלע ולו פירוש דתי, אחד המשכילים -- לפי המפרשים החדשים. כן היה בין המורים לתנ"ך אחד הבלתי מאמינים והלה פירש את התנ"ך מן הבחינה ההיסטורית-תרבותית גרידא. ...

... כדאי לציין שילדי בית-הספר ,תרבות" היו מציגים, בעזרת המורים, אחת לשנה, בהצלחה רבה מחזות לילדים. ...

מצד שני, הימים -- ימי הצהרת בלפור, והנציב הראשון בארץ-ישראל הוא יהודי. אפשר לשמור על הקשר החי עם העולם הגדול והפתוח, יש אפשרות לעליה, מתגשם חלום הציונות. כמה מבני הנוער בעירנו, נתפסו לקומוניזם ויצאו לרוסיה, מהם הנמצאים שמה עד היום, ואחרים שאוכזבו קשות וחזרו. אך מרבית בני-הנוער נשארו בנאמנותם לציונות. לא יפלא, איפוא, שבבוא א. דורצין הביתה, השתוקקנו לשמוע מה בפיו. הכול נתכנסו בביתנו, ודורצין סיפר על חיי היהודים ברוסיה ,על האפשרויות לפעולה ציונית ועל הקומוניזם. השעה כבר היתה מאוחרת. חברים רבים כבר הלכו. אבא שכב לישון. נשארנו יושבים, שני אחי, מאיר ואהרון, דב שפר, א. מורבציק ואנכי. כן נשאר עמנו סורוקה בן טורוב (אחותו היתה מורה בבית-הספר ,תרבות" והוא נשאר בדויד-הורודוק). בינתיים נכנסו שני פולנים וביקשו בירה. מילאתי את מבוקשם ואנו המשכנו בשיחה. רק לאחר מכן, נתברר שהפולנים היו מאנשי הבולשת. וכששמעו שמדברים על הציונות וקומוניזם, קראו למשטרה וכולנו נאסרנו. היה זה בליל שבת.

... בדקתי ומצאתי שאין עיירה יותר חביבה מבחינה ציונית, מאשר דוד-הורודוק. הלשון העברית שגורה פה בפי כל, וברחוב תשמע לפרקים את צלצולה בין הצעירים. והברכה בה יקדמו העוברים ושבים אחד את רעהו היא ,שלום* (עובדה פחותת-ערך לכאורה, אבל מעידה על הרוח השוררת). ביה'"ס ,תרבות", הקיים פה יכול לשמש מופת של ביס עברי בכל המובנים. בשלושה בתים מרווחים ונאים הוא נמצא; מספר תלמידיו למעלה מ-400; ומתוך דיבורם ויחסם של החניכים אל העבודה הציונית אפשר לשפוט. שביה"ס בשבילם הוא לא בית-לימוד גרידא, כי אם סביבה ואוירה של חיים ארצישראליים.

... קבוצת הספורט הראשונה נוסדה בדויד-הורודוק ב-1928. ,קראפט* היה שמה. כעבור זמן קצר פנו הח"ח זאב שפר זל ושלמה קלוז'ני יבלי"ח אל מנהל ביה"ס ,תרבות* דאז ראובן מישלוב בבקשה, לקבל לידיו את הנהלת הקבוצה הספורטיבית. לאחר כמה ישיבות שהתנהלו בשפה העברית, לא נתגבשה דעה אחידה מחמת חלוקי-דעות קלי-ערך. אך ב-1930 הושג הסכם בזכותם של כמה חברים -- דב בן מרדכי רימר, שלמה קלוז'ני ואחרים והוחל באירגון הספורט ,מכבי".

כל ההסתדרויות הציוניות והנהלת בית-הספר ,תרבות" הוזמנו לאסיפת היסוד שנערכה בבנין בית-הספר. מאות בני דויד-הורודוק השתתפו במעמד זה. האוירה היתה חגיגית ומלאת התלהבות, ותוצאותיה : הכרזה פומבית על יסוד הסתדרות ,מכבי? בדוד-הורודוק. כחברי הנהלה נבחרו הח'"ח אולשנסקי אברהם ז"ל, מנהל ביה"ס, חיים ברנצוק ז'"ל, מורה בביה"ס, רימר דב ז"ל, ויבדלו לחיים טרשצ'נסקי, פרבר חיה וקלוז'ני שלמה. למרבה הצער לא נעשתה שום פעולה מעשית וכל ההכרזות החגיגיות נשארו על-גבי הנייר. שום הסתדרות ציונית בעיר לא גילתה הבנה ורצון לעניני הספורט של הנוער היהודי, מחוץ להסתדרות ,ביתר" שהושיטה ל,מכבי" את מלוא עזרתה. ...

... כתה ז' של בית הספר ,תרבות" עם המורה בלומנקופף (בן"יוסף) שנת 1931 ...

... תנועת ,בניזיהודה? -- זו התנועה שהטילה על חבריה לדבר עברית מקטנותם, הפכה לגורם מחנך בעיירה ובית"הספר ,תרבות" ששמו הלך לפניו נתן את חלקו המכובד. ...

... כשרון גדול, הרצה בדברים פשוטים וברורים על ציונות והמזרחי, ובעיקר על מהותה ותעודתה של ,החלוץ המזרחי" ועל העבודה הגדולה הנופלת עלינו, והרגש הכללי היה בבחינת ,נעשה ונשמע". נבחר ועד של חמשה חברים והם: חיים קלוזני ‏ יו"ר, ואני המזכיר וחברי הועד ‏ היו שמחה חבר, פייבוש שצקי וצפתמן. התקשרנו עם מרכז ,החלוץ המזרחי" בורשה וקבלנו הוראות איך לארגן את העבודה ולמלא את התפקידים המיוחדים הקשורים בזה. למרות שהיינו עוד צעירים מאד, בני שבע עשרה שש עשרה, בכל זאת ידענו להסתדר. יפים היו אותם הימים הראשונים של תנועתנו, מלאים ענין היו ועשירי חלומות. אופקים חדשים נפתחו לנו. כל ידיעה, כל חדשה שהעתונות הביאה לנו מהארץ נתקבלו בהתלהבות ובחדווה. הווכוחים היו ערים ומלאים מרץ וכל החברים השתתפו בהם. מקום לאספות קבלנו בתחלה ממנהל בית-הספר ,תרבות" מר ראובן מישלוב, עד שעלה בידינו לרכוש לנו לעצמנו חדר גדול ומרווח לאסיפות ולווכוחים. התחלנו אז לארגן גם את הסתדרות ;צעירי- מזרחי". אלה, שעוד לא היו מוכנים לעלות לארץ ישראל, שלא היו להם עוד האמצעים הדרושים לעליה וככה הגענו לשנת תרפ"ד. בתחילת הקיץ החלטנו לסדר בשביל חברינו, שהיו מוכנים לעליה מקום הכשרה בטרודות חקלאיות. במקום לנסוע למקומות אחרים סדרגו חוה חקלאית בסביבתנו, לשם זה חכרנו שטח אדמה גדול ע"י דוברין. זרענו שעורה, סדרנו גינה גדולה של ירקות, בנינו צריף גדול, שהתחלק למטבח גדול, ולחדר אוכל, לאולם אספות וגם לחדרי שינה. חלק מהחברות היו עסוקות במטבח וחלק בגן לפי התור. בקשנו תמיכה כספית ממרכז ,החלוץ- המזרחי* בורשה. משם נשלח אלינו חבר המרכז שפירא שנאם נאום גדול על ,החלוץ המזרחי? ותפקידי הכשרתו לקראת העליה לארץ-ישראל. הוא הרים על נס את מאמצינו. בלי עזרה ותמיכה כספית ממרכז ,החלוץ-המזרחי" היה לנו הכוח לסדר את החוה החקלאית, והבטיח לפעול במרכז לטובתנו.

ביה"ס תרבות

... בית הספר תרבות ...

... זוכרתני, איך אבא ז"ל נשא ונתן עם האחרים על בית-הספר. לילות רבים בילה בישיבות הועד שלו, עד שנתבסס מוסד מפואר זה, שבו חונכנוּ אנחנו הראשונים ורבים אחריגו לאהבת העם והארץ. איזו התרגשות שררה ברחוב, כשנישאו על כתפי ההורים הספסלים אל בנין בית-הספר. לא אשכח את יום-הלמודים הראשון. תחילה למדנו בבנין הישן, שנראה לנו אז כארמון. עולמות חדשים נתגלו לפנינו, וחם מושכים ומענינים ביותר. טוב היה להחליף את ה;חדר* בבית- הספר ,תרבות".

משנה לשנה שגשג בית-הספר, ותלמידיו עשו חיל בלמודיהם. באו מורים מחוץ לעיר. נפתח גן-ילדים. תחילה נתקבל ,הגן" באי-אמון מוחלט מצד ההוריט, אבל עד מהרה רכש לו אוהדים. היינו לעיר-תרבות מודרנית, שוקקת ,תלמידי חכמים" בגיל בית-הספר, מורינו סבלו לא אחת מהלנת משכורתם, והורינו חתמו באהבה על שטרות. שניתנו למורים כמקדמה. ...

... כזה היה האיש וזוהי דרכו. שנים רבות עמד בראש ,ישיבה" ודאג לה. כשהיו צריכים לקבל רשיון מאת השלטונות הפולניים לפתיחת בית ספר ,תרבות"? -- זה היה בשנת 1925 נערכה אספה של הורים בבית הכנסת בהשתתפות המפקה הפולני והוא הרבי נאם אל התלמידים בפני האינספקטור שיהיו יהודים יראים ושלמים, שהבנים יקיימו מצוות והבנות אל תלכנה גלויות זרוע, והרשיון ניתן.

... הילדה קלטה נבטים ראשונים לאידיאליות לאומית ציונית בתוך כתלי בית הספר ,תרבות* בעיירה (סטולין) וגם בבית ההורים -- ציונים מסורים -- היתהּ שלטת רוח ארץ-ישראלית והשפה המדוברת בבית היתה פברית: ...

די אלגעמיינע ציוניסטן, באנייענדיק זייער טעטיקייט, האבן זיך מיט ברען אריינגעווארפן אין א פארצווייגטער אויפקלערונגס-ארבעט. זיי זענען געווען טעטיק אין קרן-היסוד, קרן-קיימת, זיי האבן פונדאסניי דערעפנט זייער ביבליאטעק,. וועלכע איז אין די צייטן פון פויליש- באלשעוויסטישן קריג געווען ניט טעטיק, זיי האבן אפגעהאלטן אפטע פארזאמלונגען און רעפעראטן, זיי האבן מיטגעהאלפן צו דער אנטשטייונג פון דער ,תרבות"-שולע אין דאוויד- האראדאק און שפעטער אויך געגרינדעט זייער יוגנט באוועגונג ,השומר הלאומי" (דערנאך ,הנוער הציוני"). די אלגעמיינע ציוניסטן האבן אקטיוו אנטיילגענומען אין די פארשיידענע וואל"קאמפאניעס אין שטעטל, ווי: וואלן צום סיים, שטאט-ראט וואלן, קהילה-וואלן, וואלן צו די ציוניסטישע קאנגרעסן א.א.וו. א געוויסע צייט איז אויך געוועז אין שטעטל א קבוץ- הכשרה פון ,הנוער הציוני". דאס זענען געווען יוגנטלעכע פון ,הנוער הציוני ניט קיין דאוויד- האראדאקער. וועלכע האבן זייער הכשרה-צייט געדארפט דורכמאכן אין דאוויד-האראדאק. דער דאזיקער קבוץ-הכשרה האט אבער ניט עקזיסטירט קיין לאנגע צייט -- בלויז איין יאר - 4 -- צוליב דעם, וואס ס'איז געווען א מאנגל פון ארבעט אין שטעטל. די יוגנטלעכע פון ...

א גרויסע ביבליאטעק פאר דער שול-יוגנט האט עקזיסטירט ביי דער ,תרבות"-שולע. ...

לויט דער איניציאטיוו פון דעמזעלבן א. אלשאנסקי, איז איינגעארדנט געווארן ביי דער ,,תרבות"-שולע א קורס פאר לערנען תנ"ך. דער קורס איז פארגעקומען אונטער דער לאזונג : ,יעדן טאג א קאפיטל תנ"ך". ...

... כדאי אויך צו דערמאנען, אז די קינדער פון דער ,תרבות"-שולע פלעגן יעדעס יאר אונטער דער אנפירונג פון די לערער געבן זייער געלונגענע קינדעוי פארשטעלונגען. ...

... די האפנונג, וואס די יידן האבן געהאט, אז זיי וועלן קאנען פון דער שטאט-קאסע אונטערשטיצן אויך די יידישע אינטיטוציעס פון שטאט איז צערונען געווארן. יעדער פארשלאג, וועלכער איז דורך די יידן אריינגעטראגן געווארן צו שטיצן פינאנציעל די ,תרבות'"-שולע, די יידישע ביבליאטעקן אדער אפילו דעם יתומים-קאמיטעט, איז דורך די קריסטלעכע פארשטייער מיטן איינציקן פוילישן פארשטייער אין דער שפיץ אפגעווארפן געווארן. ...

... די שולעס האבן צוריק באנייט זייערע לימודים . אנשטאט די ביזאהעריקע 2 פוילישע פאלקס-שולן זענען איינגעארדנט געווארן 2 מיטל-שולן -- איינע אין דער ווייסרוסישער שפראך און די צווייטע אין דער רוסישער. די העברייאישע ,תרבות"-שולע איז אומגעוואנדלט געווארן אין א שולע מיט יידיש אלס לערן-שפראך. ...

... א מוסטערהאפטע יוגנט האט זיך דערצויגן אין דער פרעכטיק איינגעארדנטער ,תרבות"-שולע -- אלץ אין דער העברעאישער שפראך. ...

... אין יאר 1923, האב איך און אפאר פאראינטערעסירטע עלטערן און ארטיקע ציוניסטישע עסקנים אנטייל גענומען אין דער גרינדונג (שפעטער אויך אין דער לייטונג) פון דער ,תרבות*- שול אין דאוויד"האראדאק. ...

... בבחרותו עבר לגור בסטולין, מקום שם נשא לאשה את חברתו בילה -- תי"ו. -- הוא עסק בהוראה ועד מהרה מונה כמנהל בית-הספר מיסודה של ,תרבות". עד היום מזכירים תלמידים שלו בדחילו ורחימו את ימי לימודיהם בבית-הספר שהוא ניהלו והורה בו. מורים ומחנכים ...

... הגדילה לעשות המורה לפולנית בת ורשה, רחל פלר שמה, שהיתה מורה בביה"ס ,תרבות* שבכפר וע"י קשריה עם עיר הבירה העשירה את הספריה בספרים רבים. ...

העשיר בשכונה הזאת, וראש. וראשון לכל דבר וענין צבורי היה מרדכי נוסנצ'וק. על פיו יקום כל דבר בשכונה. מורה לילדים -- הוא המזמין, בתפקידו זה המשיך כל השנים, גם כשהוקם בי"ס ,תרבות" הוא הדואג לביה*ס ולמשכורת המורים עד שיצא מן הכפר לסטולין. לא אחד ממשכילי הורודוק הובא על ידו לכפר להרביץ תורה לילדי העמלים האלה ולאכל על שולחנם לפי התור, כמנהג הקונדיציות, בימים ההם. ...

... חגיגת-פורים ב,,גן-הילדים" שע"י ביה"ס ,,תרבות* בדויד"הורודוק -- שנת תרצ"ט פורים"פייערונג אין ,,קינדער"גארטן" ביי דער ,תרבות"-שולע אין דאוויד"האראדאק -- יאר 1938 ...