Stolin

... ב,סקירה ההיסטורית לתולדות יהודי ליטא" לס. א. ברשדסקי שהוצא בשנת 1883 בפטרבורג וכן ב,תולדות יהודי פולין עד המאה ה-18" לד"ר י. שיפר, שהוצא ב-1914 במוסקבה, מוזכר שהשנים 1550--1500 היו שנים של גידול הישוב היהודי בליטא. בעת ההיא נוסדו הרבה ישובים חדשים וכן גדלו אלה הקיימים מכבר. האמיגרציה היהודית לליטא זרמה בכיוון ממערב למזרח. לפיכך קמו היישובים הראשונים בחלקה המערבי של ליטא. ברור, איפוא, שלמשל גרודנה, בריסק, לוצק וולדימיר-וולינסק קדמו לייסוד דוד-הורודוק. לוניניץ, סטולין וכו'. כדאי לציין שהקהילה בוולדימיר-וולינסק נוסדה בשנת 1388 ודוד-הורודוק, יחד עם וולדימיר-וולינסק עברו, בערך בעת ההיא, לנסיכות הסטרודובית. לא מן הנמנע, איפוא, שכבר אז היתה קיימת בדוד-הורודוק קהילה יהודית. זרם האימיגרציה לליטא גבר בראשית המאה ה-16, בעטים של רדיפות היהודים בגרמניה.

... ראוי להדגיש, שהתפתחות מסילת-הברזל פסחה עד היום הזה, על דוד-הורודוק. עד היום איז לדוד"הורודוק קשר רכבת. תחנת הרכבת, הקרובה ביותר היתה בלכווה -- מרחק 25 ק"מ, מצד אחד של העיר, בהורין -- סטולין -- מרחק 35 קילומטר מן העיר -- מצד שני. ...

... אחרי המלחמה, ולאחר שאוקראינה נסגרה, על-ידי הגבול הסוויטי-פולני החדש, הצטמקו אפשרויות ההתפתחות, ונשארו רק קווי התחבורה של דוד-הורודוק--סטולין ודוד-הורודוק-- פינסק. אפס, גם 2 קווי-תחבורה אלה, היה בהם כדי להבטיח אמצעי קיום ל,פאראכאדצ'יקים" -- הם בצלי הספינות: ...

העגלונים בדוד"הורודוק היו מאורגנים היטב, מחולקים בשתי קבוצות : האחת, שעבדה בעיר, בעיקר בהובלת הסחורות, לחנויות ומחסנים -- שהיו מגיעות בספינות הקיטור. הקבוצה השנייה, בנסיעות לתחנת הרכבת בלכווה וסטולין. בחורף -- בנסיעות לפינסק. שתי הקבוצות עבדו בשותפות וחילקו ביניהן את הרווחים בסוף כל שבוע. ...

... לחבה היתה תחת שלטון כיבוש גרמני, סטולין -- תחת שלטון אנשי פטלורה.

... אפשר היה לחזות מראש ששלטונות הצבא יגיבו על המקרה בחריפות. האוירה היתה מתוחה. התושבים פירקו את הגשר שעל דרך חובורסק. הקימו באריקדות וחיכו לאויב. בעת ובעונה אחת, שיגרו משלחת לסטולין וביקשו את עזרת אנשי פטלורה. העזרה המבוקשת לא ניתנה, משום שאנשי פטלורה עצמם -- התכוננו לעזוב את המקום. ...

... הנהלה זאת היתה, בעצם, נטולת כוח, כי השלטון הממשי על העיר היה בידי מושל המחוז בסטולין. ...

... שבועיים ימים נדדו על פני שדות ובדרכים לא דרך. התדפקו על שערי העיירות הסמוכות. אך למרות השתדלות יהודי העיירות האלה, לא ניתן להן להכנס אליהן. רק מאות ספורות, נשים וילדים, הצליחו להסתדר אצל קרובי משפחה בעיירות : לאכווה, סטולין ולוניניץ. אלפי הנשים הנותרות, עִם ילדיהן, המשיכו בנדודים, מופקרות לרעב. קור והתעללות האכרים -- מכות רצח ומעשי אונס. ...

הדברים בכול. לא עמד איש למכשול בדרך החותרים. לא היה בר-סמכא שירים קולו נגד הצעירים (הרבי, למשל, בסטולין). הרבנים שהיו בהורודוק לא הרהיבו עוז ואף היו נעדרי השפעה כדי התערבות בעניני הציבור. והמה עמדו מן הצד או, בדיעבד, נתנו ידם לתנועה החדשה. ...

... והיה מעשה בסבא, שניגש ביום-הכיפורים אחרי נעילה להוציא את נרו, והנה מצאו כבוי. מיד הדליקו מנר אחר, עשה עצמו כאילו לא קרה דבר, אך פניו החוירו וניכר בו, שנבוך במקצת, הוא רמז לי לשתוק. למחרת בבוקר נסע לסטולין אל הרבי, אמנם חזר משם נרגע ושמח יותר, אך כל אותה שנה עד ראש חודש אלול היה נזהר מאוד ממעשה כלשהו, שיש עמו חשש של סכנה. ...

אל בית-הכנסת. בערב ראש השנה היו עוברים דרך עירנו חסידי סטולין, מטורוב ואולבסק בדרכם אל הרבי, אל סטולין. משה מחורובסק היה נוסע אחרון. הוא היה סומך על סוסי הדואר שלו, שיגיעו למועד לסטולין. את ראש השנה היו מבלים כמעט כל הזמן בבית-הכנסת בתפילה, או באמירת תהילים. ...

ותמיד בהיותו בסטולין, היה סר אליו לשיחה ידידותית .כן היה נכנס גם אצל הרב הסטולינאי בביקוריו בדויד-הורודוק. ותמיד קיבל הרבי את פניו בשמחה רבה. ...

... אחי" השנה. ר" יפקביחוד ז"ל; - היה.ישוחט בדוד-הורודוק. יראדשמים ונדיב-לב ומושלם בכל המעלות. אשתו הניה בת אחד מחסידי סטולין. הם ‏ ובנותיהם,. מרים : רחל ושרה נפלה בירי רוצחים בדוד-הורודוק, הי"ד. ...

בענפי הכדורגל, כדורסל וכדור עץ התנהלה העבודה למופת, מפעם לפעם נערכו תחרויות עם קבוצות הצבא הפולני. כן ביקרו בדויד-הורודוק קב' ,נורדיה" מפינסק, ,מכבי"-לונינץ ,סטשלץ/ ממקסיביץ. לקראת בואה של קב' הכדורגל של ,מכבי" פינסק הורכבה נבחרת משותפת של ,מכבי? דויד"הורודוק וקבוצת הכדורגל של הצבא הפולני. קב המכבי מדויד-הורודוק ביקרה במיקסביץ ובסטולין. ...

ב-1930 נערכו תחרויות מחוזיות בעיר סטולין, והועדה הספורטיבית שליד קצין המחוז הזמינה גם את הס' ,המכבי" בדויד-הורודוק. נשלחו מיטב אנשינו. שלמה קלוז'ני זכה ב-3 מדליות זהב, ויוסף אלפינר זכה ב-2 מדליות כסף. גם תחרויות אלו הוסיפו כבוד ותהילה להס' ה;מכבי". ...

הידיעה על יסוד אגודת בני"יהודה בדויד-הורודוק עשתה לה כנפיים. בבתי-הספר העבריים בערים הקריבית החלו להתענין בנעשה. שני הלגלגנים, אליהו בן החזן ומוטילי שניידרמן, היו אחרי כן לעמודי-התוך של האגודה. עד היום מתפלא אני על מוטילי שניידמן נמוך הקומה והצנום, בעמדו -- והוא בן 12 בלבד, בין אנשים ונושא דברו, נואם בהתלהבות ובשכנוע, וכמוהו כאליהו בן החזן. שניהם נשלחו לסיבוב בבתי-הספר העבריים בערים הקרובות. סטולין, לונינץ ועוד, התלהבותם דבקה אט-אט גם בבני הערים הללו, למרות שתחילה לא האמינו למשמע אזניהם : ,כיצד יתכן לדבר עברית כל הזמן ? * שאלו: האם אתם גם חושבים בעברית ? וכשקמים אתם משנתכם -- מלותיכם הראשונות הן בעברית ?" אף אנו שאלנו כך בראשית התהוותה של אגודתנו... ...

אביב 1932. רוב הנוער מאורגן בתנועות-הנוער הציוניות, הבוגרים ברובם רשומים במפלגות הציוניות, ואנו מחליטים להפגין במשותף את כוחנו בעיירה בהפגנה עצומה, שתיערך בל"ג בעומר. הוזמנו גם תנועות-הנוער מן העיירות הסמוכות סטולין ולכווה. כמעט כל יהודי העיירה השתתפו בהפגנה, שבראשה צעדו תלמידי בית-הספר: אחריהם צעדו חברי המפלגות ותנועות-הנוער על דגליהן. היתה זו תמונה מרהיבת עין. דגלי הלאום התנוססו באויר, החולצות והעניבות בלטו מכל עבר. לאחר כמה נאומים, שהושמעו ממרפסת ביתו, של מרדכי רימר בשוק. פתחנו בהורה. ברנצ'וק שעמד במקרה על ידי, סח לי בהתרגשות : ,הרי זו תל-אביב ולא דויד- הורודוק. הנזכה לראות עוד את שמי התכלת של ארץ-ישראל?" ...

... אז ר' שואלקע ; ומשפחת ר' ארקע הכהן; משפ- חת הקצמנים, שאליה שייך ר' שמשון לייב שתמונה שלו נמצאת פה. משפחת הטינקטינס- קים ; משפחת הפרידלנדרים וכולם נתאחדו ובאו לידי מסקנה להעמיד רב וראש עליהם, שלא יהיו כצאן בלי רועה. התחילו לחפש בתוך בני משפחתם, אולי נמצא אברך כזה, שראוי יהיה לקבל הכהונה הזאת. והנה, בלי שום יגיעה, מצאו אברך אחד נחבא אל הכלים, ר' יוסף רייזין, גאון ומופלג בתורה, שסופו מעיד על תחילתו, כי לימים לא הרבה נלקח מאתנו לרב בעיר טעלז, ומשם לסלונים, במקום הגאון הידוע ר' איזיל חריף. ובמקומו, מצאנו גם כן, לא רחוק מאתנו, בסטולין, אחד מחשובי הדור, ר' פסח פרנקל, איש מוסר בעל מידות טובות. אבל זה גם כן לא האריך ימים במשרתו זו, היה קרוב לגבורות ונפטר בשיבה טובה ובכבוד גדול. ספדו לו כל ' ו העיר -- כי הוא היה חביב על כולם, ונשארו שמשון לייב כצמן שוב בלי רב ומדרלך. ...

... הרב ר' ישראל יוסף היה נוהג לנסוע לימים הנוראים אל ר' מוטילי מצ'רנוביל. מדי בואו שמה, היה מביא עמו את ה,פתקאות" מחסידיו (מאחר שהיה לוי, נוהג היה לומר, כי נתנו לו לקט -- (לכוה, קוזנהורודוק, טורוב), אלו העיירות, שבהן היו פזורים חסידיו). יצאה השמועה בסטולין, כי הרב ההורודוקאי מקבל ,פתקאות". ורמזו מבית הסטולינאי (שהיה מגזע הצ'רנובולאי) כי ראוי לו לצ'רנובילאי, להעיר על כך את אזנו של ר' ישראל יוסף.

... כשעבר הרבי ר' ישראל'קה זצ"ל, ה,ינוקא" מסטולין, את ורשה, בדרכו האחרונה לפרנקפורט, מקום שם נפטר, פגש שם בר' ישראל יהודה, לאחר שלא ראו זה את זה שנים רבות, כי (ר' ישראל יהודה ז"ל ברח בשנת 1905 מרוסיה, כאשר גוייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן). היה זה בשנת 1920. הרבי האזין לשירתו וזו עשתה עליו רושם עז כל-כך, עד שאמר : ;הניחו לוּ לשיר כאות נפשו, כי אומן הוא, היודע את אומנותו" ואף ציוה לו לשלוח אליו ניגונים מיוחדים לימים הנוראים, ל,ויאתיו" ו,היום הרת עולם".

... בשובו לפולניה התחתן ועבר לגור לסטולין ושמה מצא את סופו הטרגי יחד עם קהילת סטולין הי"ד. ...

... ר' אברהם יצחק, מחסידי סטולין היה -- עם זאת נהג תמיד לקנות שקל. ולאחר שהוא קנה -- קלה היתה לאין ערוך, הפצת השקלים בעיירה. הוא לא היה ממתנגדי הציונות -- כרובם של החסידים, אך הביע חשש שצעירים וצעירות מתאספים תמיד יחד, עלה בידי להרגיעו, כי ,הם" נוהגים כשורה. ...

... בבחרותו עבר לגור בסטולין, מקום שם נשא לאשה את חברתו בילה -- תי"ו. -- הוא עסק בהוראה ועד מהרה מונה כמנהל בית-הספר מיסודה של ,תרבות". עד היום מזכירים תלמידים שלו בדחילו ורחימו את ימי לימודיהם בבית-הספר שהוא ניהלו והורה בו. מורים ומחנכים ...

... היתה חברת ליסוביץ, קבוצת הכשרה. מסורה ודואגת לכל. עלתה בשנת 1926. בזמן הראשון היתה אצל אחותה שושנה לב ז"ל, בכפר-סבא, אולם עברה לתל-אביב ועבדה בבית חרשת לגרבים אחר כך בפרדס בבירור תפוזים. רכישת המקצוע עלתה לה בקושי רב ומאמצים גדולים אולם ידעה להתגבר על הכל. בקיץ עבדה בטיפול פרדסים צעירים. ישרה והגונה ידעה להסביר פנים ולקרב חברים. נישאה ליעקב גרינשפון -- אהרוני מסטולין והקימה משפחה נאה. 2 בנים ובת ובית מסודר. מחלה ממארת שמה קץ לחייה היפים והיא הלכה מאתנו לפתע פתאום, כמה אהבנו אותה, הדמות של חלוצה היודעת להתגבר על הכל, לעודד כל סובל, לעזור לכל נצרך. ורק לפני זמן קצר באה לבקש עורה בשביל חברה חולה. תמיד דאגה לכל מי שהיה זקוק לעזרה. ...

נחמן יאנוש בן יוסף, נכדו של איצ'ה החלבן, הצליח להימלט ולהגיע לסטולין דרך הכפר ברוז'נוה, שם שהה כשנה בגיטו, עד שעלה עליו הכורת יחד עם יהודי סטולין. ...

הנשים השכולות והאומללות התגוללו בשדות וביערות, שדדו מהן לעיניהן כל אשר נותר להן ולשום מקום לא ניתן להן לבוא. ועד הקהל בסטולין השתדל מאד ואחרי רוב עמל ושלמונים מרובים הורשה להן לבוא לסטולין. ...

... אני התחמקתי בהחבא מן הכפר לדרך אל סטולין. הרוצחים הרגישו כי אינני בין הנרצחים ויצאו לחפשני. אולם אחד האכרים מידידי החביאני שלא ימצאוני. ...

... והנה נתקלתי באיש חי. התקרבתי אליו ומה תמהתי כשראיתי לפני גוי גבה קומה. (זה היה ראש הגנבים בסטולין. אחר-כך נודע לי כי הוא חבוש עכשיו בבית-הכלא). והוא הוציאני מן הגיטו. ...

... אותו יום כינס מפקד הפלוגה הפולקובניק סאטאנובסקי אספה ונתן הוראות לפרטיזנים ולפליטים כיצד להתנהג. איש לא הורשה לזוז מהמקום, פרט לאלה שיישלחו לפעולות חבלה. העובר על ההוראות -- דמו בראשו -- יירה במקום וללא משפט. המפקד דרש שהבאים מדוד- הורודוק, סטולין וטורוב ומכירים את הסביבה -- יתיצבו לפניו.

למחרת הופיע ונקה, הרוסי היחידי שנשאר עם הגרמנים -- ובעזרת חבר מרעיו גירש אותנו מז האחוזה אל עבר סטולין. הם ירו באויר בהודפם ובהאיצם בנו. הקשישות שבינינו לא החזיקו מעמד ונפלו בדרך. לא הרחק מסטולין החזירונו לעבר דוידהורודוק. אחד מגויי בלוהוש, שהכיר את הרצל לוריא, אבי אמא -- שהיה סוחר עצים -- לקחנו אתו לחוותו (האחרים המשיכו בדרכם לעבר דוידהורודוק, ואח"כ נודע לי, שבמבואות העיירה כלאום בגיטו שהוקם בין גדרי תיל). לפי תכניתו נעבוד, פייג'לה ואנכי, בשדה -- ואמא תשב בבית. נראה שגויים אלה רצו לשמור על ...

... הגשם נמשך. כל הנשים והילדים הובלו לאחוזה מחוץ לעיר, שליד הנהר בואכה סטולין. הובטח לנו כי לאחר שיחפשו בבתינו נשק -- נוחזר הביתה. בינתים נאספו גויי הסביבה והחלו לשדוד ולבוז בז מכל הבא ביד. אחד מהם נאבק עמי, באיימו עלי בסכין אם לא אתן לו את מעילי -- אך החזקתי מעמד והוא הסתלק בבושת פנים. באותו לילה הופיע שם אותו רוצח והוציא עמו את רבקה, אשת יוסף יודוביץ, עם שתי בנותיה מלה וינטל ; את לאה'לה, אמו של אליהו ברגמן ואת מלכה הרוקחת, אשתו של ישה יודוביץ. הוא רצה לקחת גם את פייג'לה אחותי -- ,למה לה לסבול כאן? -- אמר. אך לא אביתי להיפרד ממנה. ...

בעל הבית הנוצרי היה היחיד שמסר לי פרטים על אשר ארע בתקופת הכיבוש הגרמני. ,באחד הימים לפנות בוקר -- פתח האיש סיפורו -- הובהלו כל הגברים היהודים ונדרשו להתיצב ברח' קוסציושקו. תוך שעות ספורות נתאספו המוזמנים, לעבודה כביכול, הם נצטוו ללכת קדימה. הפיקוד על המיבצע היה בידי עשרה גרמנים, ואילו עוזריהם ומבצעי הפעולה היו גויים מבני המקום שהיו מעורים בישוב היהודי. הם היכו ודחפו במקלות את היהודים שביניהם היו גם מכרים טובים. ליד עמוד המצפה, בכניסה לכפר אולשן, נטתה השיירה שמאלה מן הדרך הראשית. מהלך מטרים ספורים משם בוצעה פעולת ההשמדה של השיירה כולה שלדברי איש-שיחי מנתה למעלה מאלף איש. לאחר ימים אחדים רוכז חלק מן הנשים בכוונה להובילן לסטולין. בגלל סיבות בלתי- ידועות חזרה השיירה משם, ונשארה למשך ימים מספר בדרך ליד ליסוביץ. הקור והגשמים שהציקו להן עוררו רגשי מרירות והתמרדות כנגד הגויים, שהיו שומריהן היחידים. אשתו של יעקב גרצולין עמדה בראש המתמרדות שתבעו להחזירן לדויד-הורודוק. אז הושלכו כולן לגיטו, שהוקם בעיירה בסביבות ,הבולוטו". ...

... היה זה בפרשת ,בראשית" של שנת 1906. זוכטר, זנקו וקליני -- חבר מרעים מרצחים -- שמו פעמיהם אל ביתו של מאיר לייב קורמן שעשיר היה, כדי לרצחו ולשדד את רכושו. בהגיעם לארלי"קטן -- היה זה ערב שבת -- עוד היתה השעה מוקדמת ונכנסו אצל גדליהו סוסניק, שהיה לו בית-מרזח קטן, הם ביקשו משקה ושתו לשכרה, כשחזר גדליהו מתפילת מעריב הוציאו את זנקו וקליני מן הבית ואילו זוכטר נרדם עַל יד השולחן. בלילה הקיץ וטבח את כל בני הבית, חמש נפשות, וכן את גיסתם שבאה מסטולין להזמינם לחתונה. גם לאחר שביצע את מעשה הפשע, לא פגה שכרותו של זוכטר ייש והוא נשאר ישן ליד הטבוחים. בבוקר באה הגויה לחלוב את הפרה והנה הדלת סגורה. היא הזעיקה את משפחתו שגרו בכפר, והמשטרה חפשה ואסרה את הרוצח. ...

... א. הראשון לבעלי-הבתים ברובליה היה שלמה זינגרמן. אביו משה נקרא בפי החסידים בזמנו משה ממנקיביץ, על שם האחוזה מנקיביץ שליד סטולין, שהיתה בידו בחכירה מאת הפריץ הפולני, כמנהג הפריצים בימים ההם להחכיר את אחוזותיהם לעיבוד לחוכר יהודי. הם הם החוכרים המפורסמים, אשר י. ל. פרץ הציב להם מצבת-עד בספרותנו ביצירותיו הנפלאות. ...

... בפרוזדור של בית הכנסת רצחו נפש, שעה קלה לפני זה, את בן אחיו, את אהרון הרשל דורצין, יחד עמו נרצח בפרוזדור גם שלום בויר אברך אחד מסטולין, אשר בלה את החג אצל אם ...

... בקצה סמטא, צופה אל פני השדות, עמד בית הכנסת. בית הכנסת הוקם הרבה שנים לפנינו, כי בילדותנו כבר היה גגו דולף והיה הכרח להביא רעפים ולהזמין בעל מלאכה מסטולין לצפות את הגג רעפים חדשים.

... בקצהו השני של הכפר, בכיוון לסטולין, היה רכוז שני של בתי יהודים. אלה היו יהודים עמלים, בעלי מלאכה, נגרים, סנדלרים, בנאים ונסרים -- פילשציקעס. מספר רב של בתי אכרים בכפרים בדרך לסטולין ולפינסק, הוקם בידיהם המיובלות של תמימי דרך אנשי עמל אלה. יוצאים הם ביום ראשון עם שחר, עם כלי מלאכתם לכפרים וחוזרים ביום שישי אחר הצהרים. כשגדל מספרם, הקימו להם בית כנסת קטן בשכונתם, שלא להתיגע בדרך רחוקה לבית הכנסת לקצה השני של הכפר. רק בשבת, כשהרב היה דורש דרשה לפני הצבור, או כשאחד המגידים היה מטיף דבריו לקהל -- ומגידים היו פוקדים את הכפר לעתים קרובות -- היו היהודים העמלים האלה מטריחים את עצמם ונושאים את רגליהם לביהכ"נ הגדול בקצח השני. ...

העשיר בשכונה הזאת, וראש. וראשון לכל דבר וענין צבורי היה מרדכי נוסנצ'וק. על פיו יקום כל דבר בשכונה. מורה לילדים -- הוא המזמין, בתפקידו זה המשיך כל השנים, גם כשהוקם בי"ס ,תרבות" הוא הדואג לביה*ס ולמשכורת המורים עד שיצא מן הכפר לסטולין. לא אחד ממשכילי הורודוק הובא על ידו לכפר להרביץ תורה לילדי העמלים האלה ולאכל על שולחנם לפי התור, כמנהג הקונדיציות, בימים ההם. ...

איש היה ברובליה וברוך קפלן שמו. כיוצא דופן היה בין יהודי הכפר. לא על האכרים רכולתו ולא על המסחר או מלאכה מחיתו. לימים קם להגר לקנדה. שהה שם כמה ששהה וחזר עם צרור כסף לביתו. יצא לסטולין ולא מצא במה להאחז, לקח את משפחתו וחזר לעולם החדש. ...

בסטולין, והן, להבדיל, אצל הרב המקומי, שהתרעם, לפעמים, כי לומדים בבית הספר יותר מדי עברית... היה יהודי זה פועל ומפעיל, לא נח ולא שקט, עד שהענינים סודרו לבל יחול, חלילה, עכוב בעבודה בביה"ס. ...

דער אימיגראציע שטראם פון יידן קיין ליטע איז געגאנגען אין דער ריכטונג פון מערב קיין מזרח. אזוי ארום, זענען די ערשטע ישובים אויפגעקומען אין מערב-טייל פון ליטע. ס'איז קלאר, אלזא, אז צ. ב. גראדנע, בריסק, לוצק און וולאדימיר וואלינסק זענען אויפגעקומען פריער פון דאוויד-האראדאק. לוניניעץ, סטאלין, א.א.וו. ...

אין יאר 1898 האט זיך ארגאניזירט א גרופע פון 5 בעלי-עגלות און געקויפט א קליין פאראכאדל מיטן נאמן ,וויון", וועלכער פלעגט קורסירן צווישן דאוויד"האראדאק און נירטשע, צושטעלנדיק דאוולד-האראדאקער פאסאזשירן צום גרויסן פאראכאד, וואס האט קורסירט צווישן פינסק און קיעוו, ניט אלע בעלי-עגלות האבן געהאט צוטרוי צום דאזיקן געשעפט און דערפאר האט טאקע די מערהייט פון זיי ניט געוואלט צושטיין צום שותפות. די ערשטע יארן, האבן נאך די בעלי-עגלות, וואס האבן געקויפט דעם פאראכאד, ווינטער געארבעט מיט די פערד. ביסלעכווייז האט זיך אבער דאס געשעפט אנטוויקלט, זיי האבן געשטעלט נאך א פאראכאד קיין סטאלין און גארין און זיי האבן אינגאנצן אוועקגעווארפן דעם פריערדיקן פאך. שפעטער זענען צום דאזיקן שותפות צוגעשטאנען אויך פינסקער יידן און ס'איז איינגעשטעלט געווארן אויך א פאראכאד-קאמוניקאציע פינסק--דאוויד-האראדאק. ...

די בעלי-עגלות אין דאוויד"האראדאק זענען געווען גוט ארגאניזירט. זיי זענעז געווען איינגעטיילט אין 2 גרופן. איינע, וועלכע האט געארבעט אין שטאט, איבערהויפט ביים פאנאנדערפירן די סחורות, וואס פלעגן אנקומען מיט די פאראכאדן אין די געשעפטן און סקלאדעס. און די צווייטע גרופע פלעגט פארן צום באן קיין לאכווע און סטאלין און ווינטער פלעגן זיי אויך פארן קיין פינסק. זיי האבן אלע געארבעט בשותפות און מיט די פארדינסטן, פלעגט מען זיך יעדע וואך טיילן. ...

מ'האט פארויסגעזען, אז די באלשעוויסטישע מיליטערישע מאכט וועט אויף דעם וי געהעריק רעאגירן. די שטימונג איז געווען א קריגעריש. מ'האט צענומען דעם בריק אויף כוּווארסקער וועג. געמאכט באריקאדן און געווארט אויפן שונא. גלייכצייטיק האט מען אוועק- געשיקט א דעלעגאציע קיין סטאלין, וווּ ס'זענען געווען די ,פעטלוראווצעס"* און געבעטן ביי זיי הילף. די ,פעטלוראווצעס" האבן, אבער, קיין הילף נישט געקאנט געבן, ווייל זיי אליין האבן זיך געגרייט אפצוטרעטן. ...

... 2 וואכן האבן זיי געוואנדערט איבער פעלדער, וועגן און אומוועגן. קיין איין שטאט האט זיי, טראץ די באמיאונגען פון יענע יידן, ניט געוואלט אויפנעמען. בלויז עטלעכע צענדליק פרויען און קינדער האט זיך איינגעגעבן איינצוארדענען ביי זייערע קרובים אין די ארומיקע שטעטלעך ווי: לאכווע, סטאלין און לונינעץ. די איבעריקע האבן 2 וואכן געוואנדערט, אויס- שטייענדיק הונגער, קעלט און פייניקונגען פון די פויערים, וועלכע פלעגן אויף זיי אנפאלן. שלאגן, פארגוואלטיקן א.א.וו. ...

... קאידאנאוו האט געשמט מיט דעם קאידאנאווער רבי; מיט אברהם רייזין; סטאלין האט זיך קונה"שם געווען מיט דעם סטאלינער רבי. דאוויד"האראדאק, האט, אבער, אזא מזל ניט געהאט. ...

בערך אנהויב פון 19-טן יארהונדערט איז אין שטעטל דאוויד-האראדאק, נעבן פינסק., און נאך נענטער צו סטאלין, געגרינדעט געווארן א זעלבסטשטענדיקע חסידישע דינאסטיע. אירע אנהיינגער זענען אין דער סביבה פון פינסק געווען באקאנט מיט דעם נאמען ,האראדאקער חסידים" (צו אונטערשיידן פון ר' מנחם מענדל וויטעבסקער, וועלכער האט אויך געטראגן דעמזעלבן נאמען). דאס איז געווען דער קלענסטער צווייג פון די חסידישע דינאסטיעס אויף פאלעסיע און האט געהאט זיינע חסידים אין דעם איינגן קרייז : דאוויד"האראדאק -- לאכווע -- לונינעץ -- פינסק, קאז'אנהאראדאק. גענוי ווי די לעבעשייער חסידים האבן געפונען זייער ארט מערבדיק פון פינסק, צווישן פינסק און קאברין, איז די קליין גרופע פון האראדאקער חסידים געווען מזרחדיקער פון פינסק, צווישן פינסק און לאכווע. דער גרינדער פון דער דינאסטיע איז געווען ר' וואלף, געשמט ביי די חסידים מיט דעם נאמען: ר' וואלפצ'י (גינזבורג), א זון פון צדיק ר' שמואל הלוי פון קאשיווקע (א שטעטל אין וואלין, ניט ווייט פון באקאנטן חסידישן צענטער נעסוויזש) (368). ר' שמואל איז געווען א נאענטער חבר פון באקאנטן צדיק פון וואלין ר' ...

... ר' קהת, ר' סענדער בעלאהושערס זון און ר' משה. ר' אברהם בארוכין דעם כאראמסקערס זון, האבן זיך באהאלטן ביז 1943 אין א דערבייאיקן דארף ביי א קריסטלעכן פויער. חלומט זיך זיי אז דער סטאלינער רבי ר' משה'לע לעבט. זענען זיי ארויסגעקראכן פון באהעלטעניש און אוועק אין סטאלין. אויפן וועג האבן גויים זיי דערמארדעט. ...

אין סטאלין האבן מיר זיך פארהאלטן עטלעכע טעג ביי אסתר בליזשאווסקא, אבער אונדזער ריכטונג איז געווען סארנע. דארט האט געוווינט מיין מומע, מיין מאמעס שוועסטער. מיר זענעז געגאנגען צופוס קיין דאמבראוועץ, און פון דארטן זענען מיר געפארן ביז סארנע מיט א וואגן. אין סארנע זענען מיר געווען פינף מאנאטן ביז מ'האט אין יידישן קווארטאל אויפגעשטעלט א געטא. אינטערעסאנט צו באמערקן, אז געוויסע סארנער גויים האבן ניט געוואלט פארלאזן די גרענעצן פון געטא. ...

... ,איצט אז מ'האט אייך געזעז קענט איר מער ניט בלייבן ביי מיר? -- האט געזאגט דער גוי -- ,ווייל מיין לעבן איז אויך איינגעשטעלט". -- ער האט אונדז איבערגעפירט צי זיינע אייגענע אין א צווייטער פארמע, און ער אליין איז געפארן אין סטאלין און געבראכט געלע לאטעס, וועלכע זענען שוין געווען דארט פון לאנג איינגעפירט. ...

... א בריוו מיט אלע שוידערלעכע איינצעלהייטן פון די שחיטות אויף די יידן פון די שטעטלעך רובליע, דאוויד"האראדאק און סטאלין, מינסקער גובערניע, איז ערשט ניט לאנג אנגעקומען א בריוו פון א רובליער יונגערמאן מיטן נאמען מיכאל נאסאנטשוק צו זיין ברודער בערל נאסאנטשוק אין ווינדזאר, א קאזין פון דעם באקאנטן דעטראיטער כלל-טוער, יעקב נאסנטשוק, פון 1979 גלין קארט, איינער פון די פירער פון די טוראווער און רובליער סאסיעטיס, וועלכער האט דעם בריוו איבערגעגעבן אין ,פארווערטס". ...

... ,ערב פסח, 1942, האט מען גאנען ארויסגעטריבן פון איר שטוב און גלייך נאך דעם אונדז. זעליג פישמאן, עליו השלום, האט אונדז דאן שטארק ארויסגעהאלפן. דאן האבן זיך גענומען פארשפרייטן קלאנגען, אז אין סטאלין ווערט א געטא. וויפיל איבערלעבענישן !? וויפיל קאנטרי- בוציעס אויף אונז! זיי האבן פון אונז געשונדן די הויט. ...

... ,ביז עס איז געקומען דער פינסטערער טאג, ערב ראש-השנה, 1942 -- 7,000 נפשות זענען דאן געווען אין סטאלין און אלע זענען אומגעקומען. די קברים זענען געווען גרייטע. מעז האט פריער אויסגעטאן אלעמען נאקעט, געלעגט לעבעדיגע אין קבר און געשאסן רייענוייז...

כיבדוהו ביין ובעוגה, והוסיף: ,מה בפיך ?" -- ,רצוני לדעת, מה נשתנה שנה זו מכל השנים ? שבכל השנים קיבלני אביך באהבה ובחדוה, והושיבני לצידו, ולא הניחני לישב במקום אחר, והשנה -- לא, -- מה אירע ?? -- ,הזכרתני", אמד הבן, רץ אל שולחנו, פתח את המגירה וסיפר לו את מעשה המכתב מסטולין. ...

... סטאלין, זשלאבין און דאמצראוויץ, זענען געקומען צו הילף די חסידים פון פינסק אין זייער קאמף קעגן דעם רב ר' אביגדור, וועלכער איז געשטאנען אין שפיץ פון קאמף קעגן די חסידים. זיי האבן פארבאטן ר' אביגדורן באזוכן זייערע קהילות. דאוויד"-האראדאק האט ניט פארבאטן. ...

... קיין מאבט האט שוין דער שטאט-ראט במילא ניט געהאט, ווייל דער פאקטישער באלעבאס פון שטאט איז געווען דער פאוויאטאווער סטאראסטא אין סטאלין. ...

... גרויזאמע געטא-שחיטות אין רובליע, דאוויד-האראדאק און סטאלין אין אבריוו קיין דעטראיט