David-Horodok

... לקחתי על עצמי תפקיד רב אחריות, לסקור סקירה היסטורית את תולדות עירנו דוד-הורודוק, הן מבחינה כללית והן, ובעיקר., מבחינת האוכלוסיה היהודית. אין אני מתיימר להיות היסטוריון ואף לא סופר. אינני בטוח, איפוא, עד כמה יעלה בידי לתת סקירה נאמנה, על תולדות העיר. ...

... אודות השם דוד-הורודוק, מהלכות אגדות שונות וכך,. אומרת האחת שהעיר נושאת את שמו של אחד מבני הנסיך. אגדה שנייה -- הנפוצה בקרב האוכלוסיה הפולנית -- מספרת על 8ננ0, שהוגלה על-ידי שלטון רומי לסביבות הים השחור ומת בעיר הזאת ומכאן השם דוד (שיבוש של השם 10:88 0). לפי סברה, המתקבלת על הדעת, נוסדה דוד-הורודוק בסוף המאה ה-11 או בראשית המאה ה-12 ע"י הטטרים. אגב, עד היום ניכר אצל ההורודצ'וקים סימני הגזע הטטרי. הם נבדלים מהאוכלוסיה הנוצרית האחרת בחוטמם הטטרי הרחב, בצבע פניהם השחום ובמבנה גופם. ...

... לפי שמספרים זקני העיר, הופיע פעם בדוד-הורודוק פטרול מורכב 3 חיילים שוודיים. החיילים נכנסו למבשלת יין שרף והתחילו ב,שתייה כדת* מתוך חביות ה,ייייש הגדולות". אחד מהם, שהיה שתוי ;עד דלא ידע" -- נפל לתוך החבית -- וטבע...

... בשנת 1793 חלה החלוקה השנייה של פולין, ודוד-הורודוק נשארת בתחום הרוסי עד שנת 1920. משנת 1920 עד 1939 שייכת העיר לפולין. ב-19 בספטמבר נכנס הצבא האדום ומחזיק בעיר עד יולי 1941, אז נכבשת דוד-הורודוק על-ידי חיילות היטלר. ...

אל תוך הקלפיות הכניסו פתקים בהם היה כתוב: ,מוות לקומוניסטים ויהודים". ,יחי היטלר" וכד'. לא פעם איימו על היהודים להפרע מהם ,כשיבוא היטלר". למרבה האסון היתה להם האפשרות לקיים את איומיהם: כאשר בראשית יולי 1941 עזבו הבולשביקים את דוד-הורודוק ולעיר נכנסו קלגסי היטלר, היו ה;הורודצ'וקים" הראשונים באירופה, שיחד עם הגרמנים העבירו את ה,אקציה" הראשונה נגד היהודים, בה נרצחו כל הגברים שבעיר. במשך כל זמן הכיבוש הגרמני שירתו ה,הורודצ'וקים" את השלטון הנאצי ונהנו מאמון מוחלט מצדו. ...

אנשי משפחת מורבטשיק ניהלו אורח חיים מיוחד במינו -- ספק איכרים, ספק סוחרים. קיומם היה על גננות (על-ידי עבודה עצמית), עבודת דיג, גידול בקר ומסחר ביערות וחמרי עץ. הם היו מעבירים אל חופי הנהר עצי הסקה ומוכרים אותם לידי חברות של ספינות-קיטור -- או שהיו שולחים, על-ידי ספינות-המשא, עצי הסקה לקיוב. היו מספקים צרכי מזון לפועלים בספינות- הקיטור, הרפסודות והבארלינות שעברו את נירטשה. כן היו מספקים צרכי מזון לנוסעי ספינות- קיטור להסעת אנשים. תושבי נירטשה היוו טיפוס בריא של איש העם. הודות לקשר היומיומי עם דוד-הורודוק לא נשארו כפריים חסרי דעת ועמי הארצות. את ילדיהם לימדו תורה עלדידי ,מלמדים" מובחרים שהביאום מן החוץ. ...

... ראוי להדגיש, שהתפתחות מסילת-הברזל פסחה עד היום הזה, על דוד-הורודוק. עד היום איז לדוד"הורודוק קשר רכבת. תחנת הרכבת, הקרובה ביותר היתה בלכווה -- מרחק 25 ק"מ, מצד אחד של העיר, בהורין -- סטולין -- מרחק 35 קילומטר מן העיר -- מצד שני. ...

העגלונים בדוד"הורודוק היו מאורגנים היטב, מחולקים בשתי קבוצות : האחת, שעבדה בעיר, בעיקר בהובלת הסחורות, לחנויות ומחסנים -- שהיו מגיעות בספינות הקיטור. הקבוצה השנייה, בנסיעות לתחנת הרכבת בלכווה וסטולין. בחורף -- בנסיעות לפינסק. שתי הקבוצות עבדו בשותפות וחילקו ביניהן את הרווחים בסוף כל שבוע. ...

... היו בדוד-הורודוק בעלי-מלאכה עצמאיים רבים למדי. לא היו מקצועות ספציפיים לעיר הזאת. אולם, היותה עיר בת עשרת אלפים נפש, בקירוב, וכן הסביבה הכפרית הגדולה, איפשרו לבעלי- מלאכה רבים קיום בכבוד מעבודה למען האוכלוסיה המקומית ולזו של הסביבה. ...

... דוד-הורודוק היתה מוקפת כפרים רבים, בהם התגוררו יהודים עד מלחמת העולם הראשונה. היהודים ‏ -- קיומם על המלאכה והמסחר עם האוכלוסיה הכפרית שבסביבה. ...

וולין, פליטים אלה, הגיעו לדוד-הורודוק בעגלות משלהם, מכאן הועברו בספינות על הנהר, עמוק יותר אל פנים רוסיה, בזמן שחיכו לספינות, התגוללו בעיר, על יד חופי הנהר, והדבר הביא מחלות אפידמיות וסיכן גם את תושבי דוד-הורודוק. ...

דוד-הורודוק -- בלי שלטון. עניני העיר התנהלו על ידי השלטון המוניציפלי ובעזרת אנשי משטרה אחדים. ...

... כוחות צבא הבולשבקים כבשו את לחבה ולונינץ ואז אירע דבר שזיעזע את חיי האידיליה בדוד-הורודוק. ...

... בסוף, שרפו הפולנים את הגשר ונעצרו מעברו השני של הנהר. יום זה היה מן הקשים ביותר. חיילי הצבא הפולני היו עוברים את הנהר ופושטים בבתים לשם שוד ובזה. עם רדת הלילה השתרר שקט. הבולשביקים הגיעו עד גבולות העיר ורק עם שחר נכנסו לדוד-הורודוק. ...

ביזמתו של אותו אולשנסקי אורגן. על יד בית-הספר ,תרבות" -- חוג לתנ"ך. -- סיסמת החוג היתה ,יום יום פרק תנ"ך". החוג היה מיועד לאוכלוסיה המבוגרת של דוד-הורודוק. שיעורי התנ*ך ריכזו סביבם את מרבית בני הנוער המבוגרים, וכן של קשישים יותר. השיעורים התקיימו באולם הגדול של בית-הספר כשהוא מלא וגדוש. שומעי השיעורים הנ"ל היו מכל השכבות והזרמים, אנשים דתיים וחפשיים. גם המורים ללימוד תנ"ך באו מזרמים והשקפות עולם שונות: הרב ר' וועלוועלע ולו פירוש דתי, אחד המשכילים -- לפי המפרשים החדשים. כן היה בין המורים לתנ"ך אחד הבלתי מאמינים והלה פירש את התנ"ך מן הבחינה ההיסטורית-תרבותית גרידא. ...

... יוסף ברץ עמד לבקר בעיר. עוד בטרם בואו הגיעה אליו השמועה על הפלא של עת?-אביב-דפוליסה? -- כך כונתה אז ד.-הורודוק בשל העברית שלה -- בבואו לעיר ובַרצותו להוכח אם, אמנם, מדברים עכרית תינוקות של בית רבן בדוד-הורודוק -- ניגש לזאטוטים שפגש בעיר, ושאלם מה ששאל -- ביידיש, אך לשמחתו כי רבה -- ענו כולם -- פברית: ...

... לצערנו, אין לנו מקורות מהם נוכל לשאוב ידיעות על פעולת הקהילה היהודית בדוד-הורודוק. לא נשארו ספרים או מסמכים -- לא מזמנים עברו, ולא מהשנים האחרונות שלפני השואה. ...

... בדוד-הורודוק, שמספר רבניה. היה באופן יחסי לא מועט, גרמו הבחירות למריבות וחיכוכים. לא נמנעו אף ממלשינות לפני השלטון, נפסלו אנשים ורשימות והיה די בזיון וקצף. ישיבות ועד הקהילה היו לזירת התגוששות וריב. חריפה ביותר היתה המלחמה סביב בחירת רב ראשי לדוד-הורודוק העיר. הרב הראשי הראשון היה הרב שפירא. ...

... הפולנים מתחילים לעזוב את ד.-הורודוק ופניהם מערבה. זה מחזק את השמועות שהצבא האדום עומד לבוא ממזרח. בלילה של ה-18 ל-19 לספטמבר מתחיל לסגת חיל-הספר מהגבול הפולני-הסוויטי. ...

... בינתים אסרו הסוויטים וגירשו משפחות פולניות שלא הספיקו לעזוב את העיר יחד עם הצבא הפולני. כן גורשה משפחה יהודית שישבה בכפר שעל הגבול ונאסר גם אחד העסקנים הקומוניסטיים שהיה פעיל עד כה. כעשרה מבני הנוער היהודי עזבו בחשאי את ד.-הורודוק ועברו לוילנא, שנמסרה אז עלדידי הסוויטים לליטא -- מטרת פניהם היתה להגיע לארץ-ישראל.

הבחירות הראשונות שנתקיימו תחת השלטון הסוויטי. בבחירות האלה נתגלה יחסם העוין ש; ההורודצ'וקים לשלטון הסוויטי, ושנאתם הפרועה לאוכלוסיה היהודית בדוד-הורודוק. ...

... בפעם הראשונה בתולדות ד.-הורודוק,. הוקם בעיר בית-חולים עם מחלקת יולדות. היתה זו מחלקה מצוידת באמצעים מספיקים וציוד רפואי ראוי לשמו. כן הוקם בפעם הראשונה. אולם קולנוע קבוע. מדי ערב היו מציגים סרטים חדשים באולם מלא וגדוש. ניגשו לבנות בית תרבות מודרני עִם אולמי הרצאות, הצגות, אולם למסיבות וכו'. ...

... מבין 13 היהודים שנאסרו -- 5 מהם נמצאים כיום בארץ: שמואל טשטשיק, יוסף יודוביץ ארטשיק מורבטשיק, מנדל קרבצ'יק וקופל מורבצ'יק (כעת יעקב מור). שעיה קנטור -- נשאר בפולין, קפטן -- באמריקה. לייזר רונקין, ברח, יחד עם אסירים אחרים, כשהעבירום מבית-הסוהר בבריסק לפנים רוסיה, הגיע לדוד-הורודוק וניספה יחד עִם כל יהודי העיר. ...

יהודים אחדים שניצלו מן השואה בהיותם בברית-המועצות בזמן המלחמה: מאיר הרשל קורמן ושני בניו, נטה מתתיהו (היום בארץ), אידל נחמנוביטש (נמצא עכשיו בארצות-הברית של אמריקה), מנדל קרבטשיק (נמצא בארץ) וליטמן מורבטשיק (בארץ) ביקרו בדוד-הורודוק ומצאו עיר חרבה ואדמה חרוכה. אף לא נפש יהודי חיה -- מצאו קבר אחים גדול של יהודי דוד-הורודוק המעונים. ...

... אחרי נדודים ותלאות -- אימה של שבועיים ימים -- חזרו הנשים על עקבותיהן והגיעו אל שערי דוד-הורודוק. ניותן להן להכנס העירה, אך הן הוכנסו לגיטו שהוקם ברובע הנוצרי הצר. ...

... נטלו את טל השמים ומשמני הארץ ולא שיירו ליהודים אלא ממכר שמן ונפט ודגים מלוחים וכל מיני סידקית, אולם, חייכם, כי אני פירות-חמדה ראיתי גדלים על עצים ,יהודיים" ומיני ירק מבשילים בחצרותינו. ובעלי-חיים כשרים למהדרין מן המהדרין, מפריסי פרסה ומעלי גירה, ועוף טהור למינהו ישוטטו בתחומנו. אמנם הגוי חרש את האדמה, תילם תלמיה, אף זרע ושתל; אמנם הגוי רעה את הבקר, לעתים גם הביא את הוולד שנולד באחו -- אך עדים הם התלמים בחצרותינו, כי עשבים שוטים במו ידינו ניכשנו, את רגבי העפר במעדרים פוררנו, סומכות לפול הצבנו ועל פרי האדמה ברך ברכנו. והתרפקות ילדים על עור הקטיפה של עגלות חמודות, וכרבלות אדומות ונוצות מנומרות יעידו -- כי קול פרה נשמע ברפתותינו, כי צפצוף ונוקר בבתינו. אכן. הגזימו קמעה ספריא ודבריא, ,תיבת-נחי'י קטנה היתה בעיירה, והכל בה. ...

... ופעמים אף נדמה לי, שהנה אני מהלך שוב ברחובה של ד.-הורודוק. ...

... אחי" השנה. ר" יפקביחוד ז"ל; - היה.ישוחט בדוד-הורודוק. יראדשמים ונדיב-לב ומושלם בכל המעלות. אשתו הניה בת אחד מחסידי סטולין. הם ‏ ובנותיהם,. מרים : רחל ושרה נפלה בירי רוצחים בדוד-הורודוק, הי"ד. ...

... בקיץ של תרפ"ג (1923) בקר בדוד-הורודוק הרב דינס, חבר מרכז ,המזרחי" שבא מטעם קרן היסוד. בינתיים ניצל את ההזדמנות ונשא בבית המדרש הגדול נאום נלהב על תחית האומה בארצה ברוח התורה כשאיפת ,המזרחי", להתגשמותו של החזון הנבואי -- ,כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". ...

מעשהו הראשון של המורה היה להזמין הורים לאסיפה לביתו של שלמה רוזמן. מתוך סקרנות, בחרו להם כמה צעירים., ובתוכם כותב השורות האלה, מחבוא באחד החדרים הסמוכים למקום האסיפה, והאזינו למתרחש באסיפה. המורה הצעיר הרבה לדבר על המקצועות החדשים שברצונו להכניס לתכנית הלימודים: על רצונו ללמד ידיעת הטבע. גיאוגרפיה והסטוריה. רבים מן הה. רים הביעו את הסכמתם לשלוח את ילדיהם לחדר החדש. הם אף הבטיחו תנאי-קיום למורה והוא החליט להשתקע בעיירה. הורים אחדים הסתייגו מן החדר וראו את השינויים והחידושים כאפי- קורסות וכנטיה מדרך הישר. ...

... ולא רק נאה דורש היה, הוא היה מקיים את הכל בגופו ובנפשו. תפילתו הערבה היוצאת מן הלב, היתה נכנסת ללב כל אלה, שהיכירוהו, בין חסיד למתנגד. אף כי היה דל בשר ובגבורים לא נחשב; היה מתנער כארי לקראת ה,אזכרה אלהים ואהמיה* ה,יראתי בפצותי? -- בבית הכנסת של האדמור מקארלין ובדוד-הורודוק, ועל כלם ה,יעלות" וה,נעילה". ולא פעם היו מכיריו תוהים, מנין שואב כחות אלה ?

נולד בדוד"הורודוק בשנת 1892 והתחיל בפעולה הציונית כמורה בבית-הספר האזורי, אך לא מצא סיפוק בחיי העיירה, ואחרי מלחמת העולם יצא לווארשה, ונכנס בשנת 1921 לפעולה בשטח העליה, כמנהל מחלקת המודיעין במשרד הארץ-ישראלי המרכזי בווארשה. עשה רבות לארגון העליה ההמונית מפולין בדרכי רומניה, בדאגה לקבוצות העולים והטבת תנאי נסיעתם לארץ. בשנת 1925 נתמנה מנהל המשרד הא"י המרכזי בווארשה וכהן בתפקיד קשה זה עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ובעצם ימי הכבוש הנאצי, עד שלא נותרה עוד כל אפשרות להציל ולהעלות לארץ. ...

,תמימה": ,נו וביחס לפרטיזנים הארורים בסביבתכם! אוכלים אתם ושותים ואינכם עושים מאומה נגדם -- הא"? כאן מתעורר האכר קרפ ומספר איך לפני עשרה ימים הסגיר לידי המשטרה קבוצת פרטיזנים... ,לצערי הוא אומר -- היו אנשי המשטרה מעטים במספר ולכן רק שלשה פרטיזנים נהרגו ויתרם נמלטו, כן נפלו ארבעה ,משלנו" -- ארבעה שוטרים ; ואני עצמי בקושי נמלטתי. בעד פעולתי זאת, גם קבלתי מתנה נאה מאת מושל העיר דוד-הורודוק ; שתי פרות חולבות ובגדים הרבה של יהודים שנהרגו". ...

,לבעלה -- היא טענה -- לא היתה ברירה, ונאלץ היה לקבל מידי הגרמנים את התפקיד המוצע של ראש עירית דוד-הורודוק". ...

... לפני עזיבתי את פולין ביקרתי ב-,או.ב.* בורשה ושם נאמר לי שכל הרוצחים בהם טפלתי -- נמצאים במאסר ובהתאם לאמנה בינלאומית, יובאו לדוד-הורודוק (היום -- תחת שלטון ברית המועצות) ושם -- במקום ביצוע פשעיהם -- יבואו לדין. ...

... די דאוויד"האראדאקער יידן שלאפן ניט די גאנצע נאכט. מ'האט מורא פאר נקמה-אקטן מצד די פוילישע טיילן אויף דער יידישער באפעלקערונג. צום גליק, האבן די פאליאקן אפגעטראטן ניט פאראורזאכנדיק קיין שאדן די יידן. ...

איר מאן, האט זי געטענה'ט, האט ,נעבאך? קיין ברירה ניט געהאט און געמוזט אננעמען דעם פארגעלייגטן אים, דורך די דייטשן, אמט פון דאוויד-האראדאקער שטאטדבירגערמייסטער. ...

... מפעל החינוך והתרבות בעיירה אורגן על-ידי ההסתדרות הציונית, שהיתה גם הנושאת באחריות, לתקציבו. על מגרש ציבורי, בתוך חורשת עצים, עמדו בניני בית-הספר. מלבד שני הבנינים הישנים שתוקנו והותאמו למטרתם. הוקם עוד בנין חדש. בחדרים המרווחים, מלאי אור ואויר צח. שוכנו 8 הכיתות של ביה*ס וגן הילדים. חלק נכבד באירגונם והצלחתם של מוסדות החינוך בעיירתנו יש לזקוף לזכותו של הח' ראובן מישלוב -- מנהלו הראשון של ביה"ס. כושרו האירגוני, מרצו, השפעתו על ציבור ההורים והילדים גם יחד, מסירותו וכשרונו ליצור יחסים תקינים גם עם גורמים אחרים, אף נקיטת עמדה תקיפה בשעת הצורך. וכן עזרתם של חברים פעילים בהסתדרות הציונית וכמה מן המורים, הם הם שסייעו להתגבר על המכשולים הרבים והעלו את התפתחותו ...