Poland

בשנת 1569 חל מפנה ביחסים בין פולין לליטא. באותה שנה הוחלט בסיים הלובליני לייסד אוניה פוליטית בין פולין וליטא. להחלטה הזאת היתה השפעה מכרעת בחדירת הרוח הפולנית לסביבת ליטה כולה. התרבות הפולנית ובעיקר הקלר הקאטולי -- החלו לחדור לאותה סביבה. תפקידם היה כפול: להדביק בפולוניזציה את הסביבה הרוסית, ויחד עם זאת לקרבה לדת הרומית-קאטולית. ...

... בשנת 1793 חלה החלוקה השנייה של פולין, ודוד-הורודוק נשארת בתחום הרוסי עד שנת 1920. משנת 1920 עד 1939 שייכת העיר לפולין. ב-19 בספטמבר נכנס הצבא האדום ומחזיק בעיר עד יולי 1941, אז נכבשת דוד-הורודוק על-ידי חיילות היטלר. ...

הרוב הגדול של ה,הורודצ'וקים", היה נוסע באביב לירידים לשם מכירת חמרי-זריעה, בקיץ היה נוסע על פני כל הארץ ומוכר גלידה, בסתיו -- דומדמניות, פטריות ומגפיים. בחורף היה יושב בית ועוסק בסנדלרות. כדאי לציין שהם נהגו, ככל האפשר, להמנע מתיווך ומתווכים : לצרכי הסנדלרות, היו מעבדים בעצמם את חומר הגלם, ובמקרה הגרוע ביותר, קנו אותו ממקור ראשון. את תוצרתם היו מביאים לירידים בכל רחבי פולין למכירה. כך נהגו גם במסחר הבשר והנקניק. הם היו עוברים את כפרי הסביבה, קונים בשר, מעבדים אותו לנקניק ומוכרים אותו. חנויות לממכר נקניק היו ל,הורודצ'וקים" בכל תחנות הרכבת הגדולות בערי פולין. ...

בשנים הראשונות היו העגלונים, בעלי ספינת-הקטור, עובדים בחורף עם סוסים. קמעא. קמעא, התפתח העסק -- הם קנו עוד ספינת-קיטור שמהלכה סטולין וגורין והשליכו, על-ידי כך, את מקצוע העגלונות מאחורי גוום. מאוחר יותר, הצטרפו אל השותפות יהודים מפינסק והוסדרה תחבורת-ספינות פינסק--דוד-הורודוק. תחבוורת הספינות. ובעליהן, לא נפגעו בהרבה עֶל-ידי מלחמת העולם הראשונה. לאחר שדוד-הורודוק סופחה לפולין, הצליחו בעלי הספינות לקבל חזרה את ספינותיהם, שנשארו בנהרות רוסיה. ...

בערי פולין, החלו פרעות ביהודים ורדיפות הסטודנטים היהודים. הונהגה מדיניות החרם הכלכלי (,בויקוט-אובשם" -- כאימרת שר-הפנים הפולני) על הסוחר, על בעל בית החרושת ועל בעל בית-המלאכה היהודי. לדוד-הורודוק הובאו במיוחד פולנים, שפתחו חנויות לשם התחרות בחנוונים היהודים. ...

... אחרי הפיכת פילסודסקי חל ייצוב מה במצב. היהודים יכלו לנהל אורח חיים שקט. התפרנסו ממסחר ומלאכה, אולם היו אלה חיים חד-גווניים וחסרי ענין. עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה. הגבירה, עוד יותר, את האנטישמיות שהיתה קיימת בפולין.

אחרי מלחמת פולין-רוסיה, ובשנים הראשונות של שלטון פולני בדוד-הורודוק -- לא היתה קיימת קהילה בעיר. כנציגים -- חצי רשמיים -- של הקהילה, שימשו החברים היהודים של הנהלת העיר הממוגה, אלה היו: משה לאכובסקי, שלמה קצמן ומשה יהודה ליפשיץ. ...

... יום ששי לשבת, 1 לספטמבר 1939. כמהלומת רעם נתקבלה הידיעה ברדיו, שעם שחר, עברו כוחות הצבא הנאצי את הגבול הגרמנידפולני. בלי הכרזת "מלחמה התנפלו הגרמנים על פולין. ...

... מבין 13 היהודים שנאסרו -- 5 מהם נמצאים כיום בארץ: שמואל טשטשיק, יוסף יודוביץ ארטשיק מורבטשיק, מנדל קרבצ'יק וקופל מורבצ'יק (כעת יעקב מור). שעיה קנטור -- נשאר בפולין, קפטן -- באמריקה. לייזר רונקין, ברח, יחד עם אסירים אחרים, כשהעבירום מבית-הסוהר בבריסק לפנים רוסיה, הגיע לדוד-הורודוק וניספה יחד עִם כל יהודי העיר. ...

אחרי שלום ריגה בין רוסיה ופולין, כשהוקל קצת המצב הצבאי בעיר, התחיל הנוער שוב להתענין בפעולה הציונית. ואז אירע המאסר בביתנו: היה זה בשנת 1921. הגבול בינינו ובין רוסיה היה סגור ומסוגר היטב, עם זאת, הצליחו כמה מאנשי דויד-הורודוק, שנשארו ברוסיה, לחזור הביתה, ובין החוזרים גם אברהם דורצין הי"ד, שלמד באוניברסיטה בקיוב. הוא היה בין החברים אמרכזיים בתנועה הציונית, וכבר ב-1917 היה חבר צעירי-ציון. אנו הצעירים, רצינו לשמוע מפיו על הנעשה ברוסיה, ובעיקר על המתרחש בתנועה הציונית. קשה היתה באותם הימים מלחמתו הפנימית של הנוער היהודי. ציונות או קומוניזם? -- זו היתה השאלה. בשנים הראשונות למהפכה, קסמה לנוער היהודי האפשרות לנקום בפורעים, ובשונאי ישראל למיניהם, בעזרת הקומוניסטים. המהפכה, אף פתחה שדה פעולה נרחב, למען מעמד הפועלים והסוציאליזם. עם זאת, היה הדבר כרוך בטמיעה ודאית ומוחלטת באוקינוס הגדול של עמי רוסיה.

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

... מבחינה אדמיניסטרטיבית היתה דוידהורודוק כלולה במדינת פולין (איזור בריסק, דליטא, נפת פינסק, ושמה הרשמי היה בפולניה | %*0"086) 6ושוג2] בשנת 1766 -- 6 שנים לפני הכיבוש הרוסי -- מנתה 408 נפשות. ...

... בשנת 1772 נקרעו הגלילים המזרחיים מפולניה וסופחו לרוסיה ויושביהם היהודים היו לנתינים יהודים ברוסיה הצארית. ...

בשנות 1933/35 עבר משבר קשה על המסחר היהודי בפולניה, ואף הבנקים הקואופרטיביים נפגעו. בנק הסוחרים, שעסק באינקסו של משלוחי סחורות למעלה מן המקובל, נאלץ להפסיק את פעולותיו הסדירות, הבנק העממי, שמרבית חבריו היו סוחרים זעירים ובעלי-מלאכה, לא עסק באינקסו סחורות בממדים גדולים ואף נהג זהירות יתר בפעולותיו -- עמד בהתחייבויותיו גם בשנות המשבר, והמשיך בפעולתו עד לכיבוש פולניה. ...

ולפתע -- מן הצד האחד, מזרחה של פולין, היא העיירה: מן הצד השני -- מערבה של בילורוסיה. מזרח-לא-מזרח, מערב-לא-מערב. פינה נידחת ליד גבולות. מנותקת מהאתמול, תלושה מהיום. יצוה-בינים: בחללןו של הצולם. ...

... והחוברת עצמה: אמת וחזון, תום וחלום, להט של תקופת-נעורים בעולם, אשר הפרוזה שלה שירה, החלום -- מעשה, אשר המליצה היא מציאות, והמציאות נעלה מן המליצה. אמרתי, מן הראוי הוא להציב נפש לחוברת זו כי אכן היה היתה לרבים-רבים בעיירות ישראל בפולין למעין ,קורס קצר" לענין ארוך מאוד, כאורך הגלות, כאורך הניצול והשעבוד בעולם, כאורך האמונה בטוב, כתקוות האדם הלוחם ובונה. ...

... עוד לא נכתבה ההיסטוריה של הנוער בעיירות פולין הקטנות ואם פעם תיכתב פרשה זאת, אפשר יהיה לבחור את הנוער בדויד-הורודוק שישמש דוגמה וחומר למחקר אשר ייעשה. ...

... ליטמן גוטליב בית הספר תרבות בית הספר העברי בעיירה יצאו לו מוניטין בכל רחבי פולין. בית ספר זה חינך דור שלם על ברכי התרבות העברית ועל רעיונות התחיה הלאומית. ...

... יצירותיו הושפעו בעיקר מאוצר החסידות, שבו היה ר' ישראל יהודה קשור קשר בל ינתק. הוא ספג לתוכו את כל היופי והנעימות של חסידות פולין וגליציה, במיוחד מאופיה של חסידות סטולין-קרלין, מהתלהבותה ומחום-לבביותה, פנימיותה ודינמיותה, בבחינת ,כל עצמותי תאמרנה". ...

... ומה יהיה לעתיד לבא ? כשיבוא המשיח ? מה נעשה בבתי הכנסיות והישובים שבנינו בפולין ? -- הא כיצד! לעתיד לבא, כשיבוא המשיח, ודאי יעביר הקב"ה את פולין עם כל ישוביה, בתי מדרשיה וישיבותיה לארץ ישראל". (מתוך קידוש השם לשלום אש. שיחה בין רבי יונה המחבר ומנדל הפרנס מזלוצ'ב). ...

והנה לא ארכו הימים וזעזוע איום פקד יהדות שלוה זאת. שנות תיח -- תט"ז (1648--1656) עקרו את העץ היהודי מאדמת מטעו בפולין, ליטא ואוקראינה. בדם ואש נחרבו כשבע מאות קהלות וישובים של היהודים (מהם רק חלק בחורבן חלקי) דורות רבים לא יכלה יהדות זאת לשוב לאיתנה אחרי הזעזוע הזה של גזרות ת'ח. ...

... עוד אזכורה את בואי לפולין החרבה לאחר השואה ואת המסע מעיר לעיר והנסיון הנואש להציל מה שניתז ושארית הפליטה היתה אז דלה וזעומה וחסרת אונים. ...

... מחנה ה,רפטריאנטים", אזרחי פולין ששהו בברית המועצות (בתוכם גם אני), ושבים לארצם -- אל פולין הדימוקרטית העממית -- חנה בקלוצקא -- עיירה בשליזיה התחתונה. כאן אנחנו צריכים לבנות מחדש את חיינו. ...

... בין היתר סיפרה לי שבנה מישא חזר לפולין אחר גמר המלחמה. (בזמן המלחמה שירת כקצין ימי על האניה הפולנית ,פילסודסקי? שטובעה בזמן פעולות הקרב והביא אתו יהודיה, סימפטית, אותה נשא לו לאשה עוד בהיותו באנגליה -- והיא, דריא, אוהבת אותה אהבת גפש ...

... מכתב מהצירות הפולנית בתל-אביב לאהרן מורבציק המודיע על הנאשמים שנאסרו בפולין א בריוו פוז דער פוילישער אמבאסאדע אין תלזאביב צו ארצ'יק מוראווטשיק וועלכער גיט צווויסן וועגן די באשולדיקטע וואַס זענען ארעסטירט געווארן אין פוילן. ...

... תיזכר האשה אלכסנדרה כדמות נעלה ששמרה בלבה את צלם אלהים וידעה להתעלות לדרגת חסידת אומות העולם. הגברת אלכסנדרה נמצאת עתה בפולין ומאושר הייתי כשיכולתי לשלוח לה מתנה צנועה -- ארגז פרי הדר מארצנו. ...

... לפני עזיבתי את פולין ביקרתי ב-,או.ב.* בורשה ושם נאמר לי שכל הרוצחים בהם טפלתי -- נמצאים במאסר ובהתאם לאמנה בינלאומית, יובאו לדוד-הורודוק (היום -- תחת שלטון ברית המועצות) ושם -- במקום ביצוע פשעיהם -- יבואו לדין. ...

אל מלא רחמים, בורא ארץ ומרומים, שומע שועת עגומים, דיין אלמנות ואבי יתומים, אל נא תחשה ותתאפק לדם עמך השפוך כמים נגרים, המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים לאלפי נשמותיהם של ישראל קדושים, אנשים ונשים, ילדים וילדות, עוללים וטף, שנהרגו, ושנשחטו, ושנחנקו, ושהוטבעו, ושנשרפו, ונקברו חיים, במדינות : פולניה, אוסטריה, בולגריה, בלגיה, בוקובינה, בסרביה, גליציה, גרמניה, דניה, הונגריה, הולנד, יוגוסלביה, יון, לטביה, ליטה, נורבגיה, צ'כוסלובקיה, צרפת ויתר ארצות אירופה. כולם קדושים וטהורים וביניהם גבורי הרוח, גאונים, צדיקים, רבנים וחסידים וראשי ישיבות, ארזי הלבנוז ואדירי תורה ותלמידיהם, יזכרם אלהינו לטובה ובגן עדן תהא מנוחתם, בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור את נשמותיהם, ה' הוא נחלתם והוא ינקום נקמתם ויזכור לנו עקדתם ותעמוד לנו ולכל ישראל זכותם. ...

... שפורן פון דעם האבן מיר געפילט אפילו אין דער לעצטער צייט. נאך דער ערשטער וועלט-מלחמה, ווען דאוויד-האראדאק איז אריבער צו פוילן, האבן זיך דארט ווידער באוויון די ,,אוניאטן", וועלכע מ'האט פאר די צארישע צייטן איבערהויפט שוין ניט געהערט. די פראווא- סלאוונע גלחים האבן זיך אנגעהויבן פילן ניט אזוי פעסט הן מיט זייער הערשאפט אויף די מאסן און הן מיט זייערע גיטער. שטילערהייט האט זיך ווידער אנגעהויבן א קאמף צווישן ביידע קירכעס. ...

אין יאר" 1793 קומט פאר די צווייטע טיילונג פון פוילן און דאוויד"האראדאק בלייבט ביי רוסלאנד ביזן יאר 1920. פון יאר 1920 ביז סעפטעמבער 1939 געהערט דאוויד-האראדאק צו פוילן. דעם 19-טן סעפטעמבער 1939 גייט אריין אין דאוויד"האראדאק די רויטע ארמיי. אין יולי 1941 ווערט דאוויד-האראדאק איינגענומען דורך די היטלעריסטישע חיילות און אין 4 ווערט דאוויד"האראדאק צוריק פאראייניקט צו רוסלאנד. ...

... כדאי צו באמערקן., אז זיי האבן זיך שטענדיק באמיט אויסצומיידן איבעריקע פארמיטלערס. צו שוסטעריי, פלעגן זיי אליין אויסארבעטן די רוי-מאטעריאלן און אין ערגסטן פאל פלעגן זיי די סחורה קויפן פון דער ערשטער האנט. זיי פלעגן אויך אליין פאַרן אויף ירידים איבער גאנץ פוילן און פארקויפן זייער סחורה. ...

אין יענער צייט, זענען פארגעקומען 2 געשעענישען, וועלכע האבן געהאט א גרויסע השפעה אויפן לעבן פון ליטווישן יידנטום. די ערשטע געשעעניש איז געווען פון אלגעמיין- פאליטישן כאראקטער, וואס האט געהאט איר אומדירעקטע ווירקונג אויפן לעבן פון די ליטווישע יידן, נעמלעך: אין יאר 1793 איז פארגעקומען די 2-טע טיילונג פון פוילן. און די געגנט איז אריבער צו רוסלאנד. דאס האט אריינגעבראכט א קאלאסאלע ענדערונג אין עקאנאמלשן און קולטורעלן לעבן פון די יידן אין ליטע. די 2-טע געשעעניש איז געווען פון אן אינערלעך יידיש-רעליגיעזער באדייטונג -- ס'איז אויפגעשטאנען די חסידישע באוועגונג. ...

ווי דאוויד"האראדאק איז אריבער צו פוילן האט זיך זיי אויך איינגעגעבן צו באקומען די פאראכאדן, וואס זענען פארבליבן אין די רוסישע טייכן. ...

דאוויד-האראדאק איז לויטן ריגער שלום-טראקטאט פארבליבן אין די גרעניצן פון פוילן. די גרענעץ איז דורגעגאנגען אין דארף מאלישאוו, 20 קילאמעטער פון שטעטל. ...

דאס קומען צו דער מאכט פון היטלערן אין דייטשלאנד, האט נאך מער פארשטארקט, דעם אזוי אויך עקזיסטירנדן אנטיסעמיטיזם אין פוילן. ס'האבן זיך אין די פוילישע שטעדט אנגעהויבן פאגראמען אויף אידן, מ'האט אנגעהויבן שיקאנירן די יידישע סטודענטן, ס'איז איינגעפירט געווארן די נייע טרויעריק-בארימטע ,אֶוושעם*-פאליטיק אין ווירטשאפט-לעבן, ד.ה. ...

... דעם 1"טן סעפטעמבער 1939 -- פרייטיק פרי -- האבן די היטלעריסטישע חיילות באפאלן פוילן. די יידישע באפעלקערונג פון פוילן, אוז בתוכם די דאוויד-האראדאקער יידן, האבן זיך געשטעלט צום קאמף מיט דעם הלטלעריסטישן שונא. ...

... רואינירט און פארארעמט איז געווען דאוויד-האראדאק נאך דער ערשטער וועלט- מלחמה. דער ,דזשאינט", וועלכער האט אנגעהויבן זיין הילפס-טעטיקייט אין גאנץ פוילן, האט אויך געגרינדעט אן אפטיילונג אין דאוויד-האראדאק. איינע פון די וויכטיקסטע אויפטוען פון ,דזשאינט" אין שטעטל איז געווען דאס גרינדן דאס יתומים-הויז. ...

... אין פוילן איז דערקלערט געווארן א מאביליזאציע. די פראגע, וועלכע עקבערט די מוחות איז שוין ניט צי וועט זיין א מלחמה צי ניין -- אין דעם איז מען שוין זיכער: מיפרעגט נאר ווען וועט זי אויסברעכן. מ'ווארט מיט מורא און מיט שרעק אויפן דאזיקן אומגליקלעכן טאג -- ווער ווייסט וואס ער וועט מיט זיך ברענגעז... ...

... ס'גייט דורך א טאג; ס'גייען דורך צוויי -- קיין דערפרייענדע נייעס פון פראנט זענען ניטא. דאס פוילישע מיליטער טרעט אפ, גאנצע ארמייען ווערן ארומגערינגלט דורכן מעכטיקן דייטשישן מיליטער. ס'פארשפרייטן זיך קלאנגען וועגן פארראט פון פוילישע מיליטערישע פירער, ס'דערגייען ידיעות וועגן אומגעוויינלעכן שפיאנאזש, אין וועלכן ס'זענען פארמישט אויך הויכ- געשטעלטע פוילישע פערזענלעכקייטן. טראץ די בארימערייען פון פוילישן ראדיא, פילט מען. אז ס'קראכט דאס דורכגעפרעסענע דעמאראליזירטע קארטן-הויז. ...

... שאיע קאנטאר -- געפינט זיך אין פוילן. ...

... די שארית הפליטה איז אין איר גרעסטער מערהייט אין ישראל. עטלעכע זענען פארבליבן אין ראטנפארבאנד. אייניקע אין פוילן און געציילטע האבן אויסגעוואנדערט קיין אמעריקא. ...

... זוכה געווען דערצו האב איך הארט פארן אויסברוך פון דער צווייטער וועלט-מלחמה בעת מיין באזוך אין פוילן. ...

... דער ,סטאראסטא" איז געווען א מאן אין מיטעלן עלטער, מיט עכט פוילישע ,וואנסן* און ,באקנבראדן". ער איז געווען געלאסן און זאכלעך. יעדעס ווארט, וואס איז ארויס פון זיין מויל איז צוערשט געווען דורגעטראכט, געווויגן און געמאסטן. זיין באנעמען זיך מיט מענטשן, ווי אויך זיין אויסערלעכער אויסזען, האבן געצווּנגען אים צו סימפאטיזירן. א העכסט אנשטענדיקער מאן, אן איבערצייגטער קאמוניסט און אן אויסגעשפראכענער אידעאליסט איז דער מענטש געווען. זיין ריין ארישער אויסערלעכער אויסזען, זיין עכטער פוילישער פאמיליען- נאמען, זיין ווונדערבארע פוילישע ליטערארישע שפראך און זיין ריין פוילישער אקצענט, האבן דיך איבערצייגט, אז דו שטייסט פאר א פאליאק פון דור דורות. (אינטערעסאנט צו באמערקן. אז ווען כ'האב זיך אין א געוויסער צייט ארום געטראפן, ביי אינגאנצן אנדערע אומשטענדן מיטן דאזיקן ,עכטן פאליאק", איז שוין דער ,פוילישער סטאראסטא" געווען א נאציאנאלער גוט- הארציקער ייד).

... אין בריוו, וואס פרוי מיכלע סטאלמאן-רוסמאן און איר טאכטער נינא פון דעטראיט האבן מיר צוגעשיקט קיין פוילן, איז דא "א גענויע שילדערונג פון די אכזריות'דיקע מעשים פון איוואן מארייקא, יעווגעני יעוופלאוו און זיין פרוי מארוסיא. ...

... די פרוי אגראדזינסקא לעבט יעצט אין פוילן. אלס דאנקבארקייטס אויסדרוק, האב איך איר שוין פון ישראל געשיקט אלס מתנה א קעסטל מאראנצן. ...

די עקאנאמישע לאגע האט זיך צוביסלאך אנגעהויבן פארבעסערן. ס'איז פארגעקומען די דעוואלואציע כון פוילישן מארק און סחורה האט אנגעהויבן ווערן טייערער פון טאג צו טאג. כמעט אלע האבן דאן אנגעהויבן האנדלען. קראמען זענען געוואקסן ווי שוואמען נאך א רעגן. מ'האט אנגעהויבן פארדינען ,מיליאנען". ...