Pinsk

... ידיעה ראשונה, שנבחנה היסטורית, על פולסיה מקורה בשנת 988 לספירת הנוצרים. בכרוניקה של סוזדאלער פעריעסלאוו בתאריך הנ"ל, מוזכרת חלוקת רוסיה בין בניו של ולדימיר הגדול. לפי אותו מקור, מקבל אחד מבניו, הוא סוויאטופולק -- את פינסק, טורב ודרויה. בשנת 1005, נוסד בטורב מרכז הכנסיות וכל הערים מסביב לה, לרבות פינסק. היו כפופות לביסקופיה הטורבית. ...

... בפעם הראשונה מוזכרת העיר בשמה של היום במאה ה-14. בטרקטט בין הצלבנים וויטוס שליטה העצמאי של ליטא, מוזכר בפירוש שפינסק, דוד-הורודוק ולודמיר (ולדימיר וולינסק) עוברים מידי וויטוס לידי הנסיך הסטרדובי זיגיסמונד קיסטוטוויץ. ומכאן ההוכחה שדוד-הורודוק נחשבה אז לעיר חשובה. העיר ה תה שייכת לנסיכות הפינסקאית שאליה השתייכה פולסיה כולה.

... בספר תולדות פינסק מסופר. שלהרס הגדול גרמה התנפלות הקוזאקים והטטרים בהשתתפות הנוצרים מדוד-הורודוק וטורב. ההתנפלות הזאת, החריבה כמעט כליל את הישוב היהודי בפינסק. ...

... תחבורת המים בין דוד-הורודוק ואוקראינה,. פינסק ואוקראינה. פינסק ודוד-הורודוק וכן קשר המים חזרה -- עברה את הנקודה הזאת ששמה נירטשה. בעת ההיא כשהחלו להתפתח קשרי מסחר בין פולסיה ואוקראינה ותחבורת המים -- היחידה והזולה ביותר -- הפכה נירטשה. מבחינה מסחרית, לנקודה חשובה מאוד, ונתנה למספר משפחות ניכר, פרנסה ברווחה. ...

... בשנת 1898 התארגנו 5 עגלונים, בקבוצה, וקנו ספינת-קיטור קטנה בשם ,וויון", שהיתה מהלכת בין דוד-הורודוק ונירטשה ומביאה נוסעים, מדוד-הורודוק, לספינת-קיטור הגדולה שמהלכה בין פינסק לקיוב. רוב העגלונים התייחסו באי-אמון ל,עסק" הזה ולא הצטרפו לשותפות. ...

... בדוד"הורודוק היה מספר העגלונים רב למדי, שכך מכאן: נסעו בעגלות. על פני כל הארץ: לפינסק, מינסק. וילנא, ברודי ואודיסא. כמו בכל העיירות, כן גם בדור-הורודוק, היו העגלונים מאורגנים ב,קומפניה" ועבדו בשותפות.

העגלונים בדוד"הורודוק היו מאורגנים היטב, מחולקים בשתי קבוצות : האחת, שעבדה בעיר, בעיקר בהובלת הסחורות, לחנויות ומחסנים -- שהיו מגיעות בספינות הקיטור. הקבוצה השנייה, בנסיעות לתחנת הרכבת בלכווה וסטולין. בחורף -- בנסיעות לפינסק. שתי הקבוצות עבדו בשותפות וחילקו ביניהן את הרווחים בסוף כל שבוע. ...

בשנים הראשונות היו העגלונים, בעלי ספינת-הקטור, עובדים בחורף עם סוסים. קמעא. קמעא, התפתח העסק -- הם קנו עוד ספינת-קיטור שמהלכה סטולין וגורין והשליכו, על-ידי כך, את מקצוע העגלונות מאחורי גוום. מאוחר יותר, הצטרפו אל השותפות יהודים מפינסק והוסדרה תחבורת-ספינות פינסק--דוד-הורודוק. תחבוורת הספינות. ובעליהן, לא נפגעו בהרבה עֶל-ידי מלחמת העולם הראשונה. לאחר שדוד-הורודוק סופחה לפולין, הצליחו בעלי הספינות לקבל חזרה את ספינותיהם, שנשארו בנהרות רוסיה. ...

... כך הגיפר פליטים: מבריסק ופינסק. גם יהודי דוד"הורודוק: החלר לחשוב :טל עזיבה... הרב מסלונים ז"ל ואתו עוד משפחות אחדות יצאו את העיר רבים קנו מאת הגרמנים המגורשים, סוסים ועגלות והתכוננו לדרך. בו בזמן שלעיר הגיעו פליטים מפינסק, לקחו יהודים מדוד- הורודוק את מקל הנדודים ופניהם, דוקא -- לפינסק. מטרתם היתה להישאר תחת שלטון הגרמנים ועל ידי כך -- להינצל מגיוס לצבא. ...

מאוחר יותר, חל שינוי מה לטובה בחומרת המצב. קולות מחאה, נגד רדיפות יהודים, החלו להגיע מאמריקה, מורגנטאו הגיע לפינסק לחקור את המצב, כן הגיעה ועדת חקירה שמונתה עִל-ידי הסיים -- הרדיפות נפסקו קמעא. ...

... הגרמנים כבשו כבר את פינסק, לוניניץ, לאכווה, מיקשביטש, ולדוד-הורודוק טרם הגיעו -- העיר היתה בלי שלטון. ...

... לסוג הנאלחים נמנו העניים ששלחו ידם ב;שריפות", שהציתו בתים, כדי לשלוח ידם בביזה במהומה שהיתה קמה בעיירה עם כל ,תבערה"; וכן הורים שלא מצאה ידם להשיא בת ושלחוה לערים הגדולות להתפרנס. אחד מהם בהורודוק היה משה דער פויקער, משה המתופף, מכה בתוף בנגן ה,כלי-זמרים" בחתונות. הוא גידל בת שבגרה ואין מרחם עליה, ותסע לפינסק העיר, שב;בתיה" הידועים מצאו מנוח בתולות כאלו, והזקינה שם, ושלחוה, כי לא היו ,בעלנים/ לבלה זו, ובשובה לבית הוריה, היתה נוהגת כמנהגה ב;בית"המחסה" שבפינסק. וכל מי שעבר על בית המתופף, וראה את ,המופקרת?, היה יורק ומקלל בלבו את הפרוצה..

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

אמא ז"ל: ליבע-רייועלע, דור חמישי לר' לול יצחק מברדיטשב, היתה עזר כנגד אבא. הקפידה מאוד בקיום כל המצוות. נרצחה בפינסק עם על הקהלה-הקדושה הי"ד. ...

... בקראנו בעתון על מעשי-חסר אלה, לא עלה על דעתנו, כי גם אנו, בני העיירה הנידחת, ניקרא לפעולות-עזרה ונעמוד בהן בשלמות ובכבוד. יום ששי אחד סמוך להדלקת הנרות הביאה אניית-הקיטור -- הפאראחאד -- מפינסק בבת אחת שיירה של פליטים לד.-הורודוק במספר למעלה ממאה נפש. ...

... הרכב האוכלוסיה היהודית ותעסוקתה היה דומה, במדה רבה, לעיירות אחרות בחבל פוליסיה. רובו של היישוב היהודי היה, מורכב כרגיל, מסוחרים וחנונים וכן מרוכלים, קוני תוצרת האיכרים בכפרי הסביבה. יש לציין, שמספר היהודים ,שפרנסתם על עבודות פרודוקטיביות ממש, היוה אחוז ניכר של האוכלוסיה היהודית, מהם בנאים, בעלי-מקצוע-מומחים לבנית בתי-עץ ובתי- לבנים, מנסרי עצים (עפילשצ'יקס"* בלע"ז), נגרים, צבעים, מסגרים, חייטים, סנדלרים, נפחים ואחרים. בשני המקצועות האחרונים עסקו גם תושבי העיירה הנוצרים, ומוצריהם של בעלי מקצועות אלה לא זו בלבד שסיפקו את צרכי השוק המקומי אלא אף שווקו לבתי מסחר בפינסק הקרובה וגם לערי פולניה אחרות. ...

... האיחוד של ,צעירידציון? עם פועלי-ציון, שהתקיים בפולין בשנת 1926, כמעט ולא הורגש בדויד"הורודוק. לא היה סניף ,פועלי-ציון" בעיר ועל-כן לא היה עם מי להתאחד. נציג הסניף בועד המחוזי של ,פועלי-ציון (צ.ס.)* בפינסק, שהוקם לאחר האיחוד, היה י.ל. זגר. ...

... הנשף ההוא עשה רושם כביר על כל הנוכחים. יש לציין את התמסרותו של היו*ר החביב שלנו ח. קלוז'ני שהצליח בכל מיני הופעותיו הפומביות, הוא נשלח לארגן במקומות שונים סניפים של ,החלוץ-המזרחי" ביניהם ברנוביץ נשויז' ופינסק. מכל המקומות נתקבלו מכתבי הוקרה מהצלחת בקוריו אלה. הוא גם נסע לועידות שונות של ,החלוץ-המזרחי" בורשה. אחרי עליתם של הראשונים נבחר ועד חדש בן שבעה חברים, ביניהם חברנו היקר סנדר מרגולין (המנוח).

מיום שהליגה התארגנה, בדצמבר 1927 עם בקורו של עזריאל ביגון מפינסק, הקיפה הליגה את כל השכבות העממיות בדוד-הורודוק שהתחיבו לתשלום חדשי, ואם כי ההכנסות לא היו כל כך גדולות, הרי עצם הקשר החי של הליגה למען א"י העובדת עם הצבור היה בעל חשיבות רבה. ...

לנהל אצלכם את המגבית". קם לבש את מעילו ופנה ללכת. הצעירים, מנאמני קרן-היסוד, לא הניחו לו לצאת -- ולאחר שידולים רבים ניאות לחזור אל מקומו. עתה החלה התרומה מן האמידים פחות, והם עמדו בדיבורם ותרמו איש-איש 30-25 דולרים. משהגיעה תורם של האמידים ביותר- תרמו איש-איש מהם 300, 400 ו5007 דולר. החתימות על שטרות שנשלחו לגוביינה לפינסק. (בדויד-הורודוק טרם היה אז בנק). כשהגיע מועד הפרעון יצאתי עם יעקב גלמן כמשלחת לפדיון השטרות. נתפרסמה הודעה כי הרוצה לחסוך טירחה לעצמו -- יואיל להכניס את הכסף והשטרות יובאו לו מפינסק. מיד נתאסף תור ארוך -- עד כי היה הכרח לדחות בשעה את הפלגת האניה עד שנסתיימה הכנסת הכסף. אריה לחובסקי ...

... הייתי הראשון לעליה ארצה מדויד-הורודוק יחד עם המשפחה ב- 1924, ואף כי לא הייתי ציוני נלהב. באקראי היה הדבר. בעברי ערב אחד בפינסק ברחוב, הגיעוני צעקותיו של שען אחד אל פיינשטיין, מזכיר ה,משרד הארצי-ישראלל" בפינסק : אני רוצה לעלות לארץ-ישראל. -- ,אנו שולחים עובדי-אדמה בלבד" -- השיב פיינשטיין. ניגשתי אל פיינשטיין ורעיון-פתע שנצנץ בי פיתני לאמור לו: ,אביא לך אישור מהנסיך רדזיביל, כי עובד-אדמה אני, התתן לי לעלותי? ,תעלה" השיב. מיד הריצותי מכתב לגיסי הרשל צ'ציק בדויד-הורודוק, והאישור הגיע כעבור שלושה ימים. כמחצית השנה לאחר מכן עליתי ארצה. ...

... רבים מגומרי בית-הספר שלנו המשיכו את לימודיהם בגמנסיה ,תרבות*" בפינסק, בסימינריון העברי למורים בוילנא ובבתי-ספר תיכוניים ומקצועיים אחרים.

כמנהל קואופרטיב החקלאים היהודיים בפינסק -- מיסודה של יק"א -- ביקרתי בעיירות הסביבה, חיפשתי את היהודים -- ומחוץ לתפקידי, את העברים שבהם. באביב 1932 הגעתי לתחנת-הרכבת בלכווה, והתחלתי תר בעיני אחרי עגלון. שיובילני להורודוק. מה רבה היתה הפתעתי הנעימה בשמעי את אחד העגלונים -- בחור צעיר -- קורא .בבקשה", לא האמנתי למשמע אזני והריני פונה לעגלון ואומר: ,האם הנך שומע עברית ?" ,אמנם כן", הוא עונה ומתפאר על היותו ,מבני יהודה". בהמשך הנסיעה, הסביר לי את מטרת האגודה, שהקימו בני הנוער בעיירה: ללמוד ולדבר אך ורק עברית, עלזמנת שתיהפך במרוצת הימים לשפת ההמונים, ולא נחלת חוג מצומצם -- ברובו משכילים -- כיום. לשאלתי, אם יוכל דבר זה להתגשם, השיב לי בבטחון עצמי, שהוא וחבריו גאים מאוד על ההישגים עד עכשיו, ולכשנגיע העירה יוכיח לג זאת -- ואמנם נוכחתי ושוכנעתי ! ...

ליל 11 בפבואר 1941. הנני בין האסירים שנאסרו בעיירה באותו לילה. אנו מתחילים לנחש את סיבת המאסר. אחרי מובלים שמואל צ'ציק וקופל מורבצ'יק -- הרקע פוליטי. לפתע מופיע גם ברנצ'וק. עצבנות ופחד תוקפים אותנו. אהרן מורבצ'יק פורץ בבכי וברנצ'וק מעודדו : ,עוד תזרח השמש שוב בשבילינו"*הרי חטאנו הוא רק על היותנו ציונים. לא חטאנו במאומה נגד הסובייטים. הנני בטוח בשחרורנו" סיים ואמר. לאחר סיום החקירה הועברנו מתאי החקירות אל בית-הסוהר המרכזי בפינסק -- ושוב נפגשנו. התא היה מלא אסירים ודווקא בין הגרועים ביותר. אנו, היהודים, מצאנו פינה בתא ומנענו כל פגישה ופגיעה עם הגרועים שבהם. ...

... מסירותם לנו היתה למופת. גם בימי הרעב בפינסק, כשהיה מצבו החמרי של הדוד בכי רע-- הואיל וכל עסקיו בקיוב היו, בשטח הרוסי -- והוא נשאר בחוסר כל. תוך סכנת חיים יצאו לעבודה בשדות -- ובלבד שלא נסבול חלילה מחסור. רוב הילדים בטלו מלימודים, כי בתי-הספר היו סגורים, אך אנו קיבלנו לקחנו ממורים פרטיים -- גם בצוק העתים. את כל לבם מסרו לנו.

... אבא זיל ציוני היה, ולא רצה שיתבוללו ילדיו בין הגויים. לפיכך הביאנו לפינסק, להמצא בין יהודים, ובעיקר ללמוד עברית. ...

... הרב נולד -- אחרי מות אביו ז"ל, נתגדל ונתחנך על ברכי אבי אמו הרב הגאון האמתי ר' יוסף רייזין זצוק"ל אב"ד דק"ק טעלז וסלאנים בעה"מ של הספרים ,עדות ביהוסף? ו,פורת יוסף". הוא גדלהו ומתורתו השקהו ותחת השפעתו של הגאון הכביר הזה נתמנה להורות להלכה ולמעשה ולהשיב תשובות על אלפי השאלות שהריצו להגאון הזה מכל קהלות ישראל. אבי אביו של הרב הזה הי' הרב המאוה"ג המצוין הנפלא בתורתו יראתו ושקידתו ר' אלחנן יעקב ראזענבלום זצ"ל מפינסק שהי' מפורסם בשם : ר' חאנצע" ז"ל. וכל ימיו הי' סוחר נכבד. ורב פעלים במעשה הצדקה, וביתר שם מעינו להגדיל מעשה הצדקה של קופת רמבעה"ס להחזקת היושבים לפני + בערי קדשינו יצ"ו. הרב ר' יעקב אלחנן ז"ל היה מצוין נפלא במקרא בעל מסורה ובעל דקדוק שאין כמוהו, קורא בתורה, תוקע, מוהל, כרכא דכולא בי', והוא היה בנו של הרה"צ ר' שמואל דוד וצ"ל מקאברין. בשנת תרינ נתמנה לרב בעיר דויד"הורודוק. ...

עשר שנים, אשר אז בחנהו בלמודו הגאון הכביר ר' יעקב מאיר פאדווא זצ'יל אבד"ק בריסק בהיותו אז בפינסק. ...

... לבסוף חלה הר' א. י. שוב במחלת הסרטן בגרון, מצבו היה נואש והרבי ר' אלימלך מקארלין זצ'*ל, פקד להעבירו לפינסק. למרות האכסניה הטובה, והחדרים שטופי האור, והאויר אצל ר' יוסף בוחטניק ז*ל, ולמרות מאמצי הרופאים שהיו במקום, לא הוטב לו. ביום שישי לפנות בוקר, הוציא את נשמתו הטהורה ביסורים נוראים. ...

הוא נולד בכ"ט כסלו תרנ"ה בדויד-הורודוק אשר בפולסיה, רוסיה, -- אותה פולסיה שיש לה חלק כה גדול וחשוב בבנין ארצנו. הן היא שנתנה לנו את חיים וייצמן! והיא אשר עריה ועיירותיה -- עם פינסק ובריסק בראשן -- נתנו לנו ממיטב החומר האנושי הציוני ומשופרא דשופרא של התנועה החלוצית ותנועת ארץ ישראל העובדת. ...

... בהיותנו בוילנה, ולאחר מכן במרכז ליטא בפוניבז', היה מצבנו טוב. במכתבי האחרון הביתה כתבתי: ,כשיתחילו התזמורות לנגן, תצאו לבקר את אחותכם רבקה*. משפרצה המלחמה בין גרמניה לרוסיה הייתי בפוניבז', יעקב גלויברמן היה בוילנה, לייבל פריימן -- בקובנה וזאב שפר -- בדרך מפינסק לסרני. וגורל אחד היה לכולם. יום אחד קבלתי מכתב מהבית ובו מודיעים לי שאמא זיל מתה ביום ג' בשבט.

... ביום 5.7.1941 נכנסו הגרמנים לדויד-הורודוק. שבועות מספר לאחר שכבשו את העיר, עלה בידי הנוצרים במקום, ובראשם מארייקו קולגה ולטון ימ"ש, ליצור את הרושם, שיהודי העיר מצפים לשוב הצבא האדום. כתוצאה מכך, קיבלו הנוצרים רשות מאת מרכז הס.ס. שבפינסק לעשות ביהודים כטוב בעיניהם. ב-16 באוגוסט בשעה 4 לפנות בוקר, כותרו כל רובעי היהודים, וכל הגברים והילדים עד גיל 8 הובאו ערומים ויחפים אל מקום הריכוז בחצר הכנסיה הקתולית -- ומשם לדרכם האחרונה. יעקב בן אבא גרצולין, היהודי היחידי שנודע לו מפי נוצרי על גורל המובלים, ניסה להימלט, אך כדורי המרצחים פגעו בו והמיתוהו במקום. תדהמה ואזלת-יד שררו בכל; כל הדרכים היו חסומות ע"י המשצ'ניעס ואין כל יכולת לברוח. רבים לא האמינו במה שעתיד לבא. ...

... אנחנו נמצאים ביערות עבותים בסביבות הכפר קרימנה לא רחוק מפינסק. ...

... ...במחצית יולי, היה זה בסוף השבוע, לאחר שהגרמנים שהו כמה ימים בדוידהורודוק, נפוצה שמועה שהרוסים חוזרים -- מיד קמו הגרמנים וברחו עם אנשי שלומם, גויי העיירה. אותו רוצח, איוואן מארייקו שעמד בראש השלטונות המקומיים, נמלט עם אנשיו לפינסק. משנשאל לפשר עזיבת העיירה ללא שלטון -- השיב כי מיריות היהודים והרוסים נמלטו. ביום א', יום השוק, כשיצאו היהודים כרגיל לעשות את קניו- תיהם -- חזרו הגרמנים ועמהם חזרו גם הרוצח אונישו. מיד פקדו על היהודים לענוד מגן דוד כחול על סרט לבן שנקשר לשרוול. הגברים נלקחו -- באותו יום -- לעבודה מחוץ לעיר. מביתו של יעקב ברגמן נלקח גם ברוך ברגמן. כעבור שעות מספר נשמעו הדי יריות מעבר מקום עבודתם של הגברים -- מה ומי לא ידע איש. את אבא הסתרנו במרתף -- ומדי היכנס הגויים לחפש גברים הקימונו רעש באותו חדר כדי להסיח את דעתם. כעבור שניים-שלושה ימים, היה זה לפנות ערב וגשם עז ניתך בחוץ - -- שמעתי לפתע צעקות, הצצתי בעד החלון | % ש ו רן 0 והנה נשים וילדים צועדים ותרמיליהם על

... דז. | קצינה של נ1.ק.וו.ד. כך נמשך הדבר חדשים מספר עד שהגיעתני השמועה כי פינסק שוחררה -- ונמניתי ...

... פלוגת הפרטיזנים הפולנית ,קסטיושקו" המונה, לערך 300 פרטיזנים ממוצא פולגי ושמונה חיילים יהודים -- חונה בסביבות הכפר הגדול מולטשיצה (כ-80 ק"מ מפינסק) ביערות עבותים וביצות עמוקות. ...

... הגיע, רכוב על סוסו מפקד הפלוגה -- פולקובניק סאטאנובסקי. הוא ביקש להפסיק לרגע את התפלה ואמר : ,רבותי, אל לכם לבכות, הן כולנו חיים ואין החיים צריכים לבכות. מהלומות הצבא האדום שנותכו על הגרמנים בכל החזיתות אילצום לסגת. לא רחוק היום שהחייל הרוסי יטייל על חורבות גרמניה המקוללת ועל פגריהם של הרוצחים. יום הנקמה קרב ובא. אולם דוקא עכשיו עלינו לחזק את ערנותנו. כל הגשרים ומסילות הברזל נהרסו על ידינו ועל ידי פלוגות פרטיזנים אחרות. הנסיגה, איפוא, קשה עליהם וביודעם שאנחנו הפרטיזנים מהוים סכנה גדולה להם, הם שלחו דיויזיות מיוחדות מצד מזרח ומערב כדי להשמידנו. אוירונים רוסיים מצניחים לילה, לילה קבוצות פרטיזנים שתפקידם למקש את דרכי הנסיגה לאויב. אנחנו מפילים חללים רבים ביניהם. אפס, גם קרבנותינו אנו רבים הם. מפינסק ועד מוזיר וזשיטומיר השאירו הגרמנים אדמה חרוכה. על פי הוראות המטה הראשי במוסקבה, יש להשמיד ללא רחם את כל גרורי הגרמנים והבוגדים. במחנה הפליטים שלי נתגלתה משפחה של מרגלים גרמנים. למעלה משתי עשרות בחורים יקרים שלי ניספו בגללם. הלילה תשיגם ידנו הנוקמת, כל המשפחה -- שמונה אנשים במספר ייתלו על חבל. ...

... בקצהו השני של הכפר, בכיוון לסטולין, היה רכוז שני של בתי יהודים. אלה היו יהודים עמלים, בעלי מלאכה, נגרים, סנדלרים, בנאים ונסרים -- פילשציקעס. מספר רב של בתי אכרים בכפרים בדרך לסטולין ולפינסק, הוקם בידיהם המיובלות של תמימי דרך אנשי עמל אלה. יוצאים הם ביום ראשון עם שחר, עם כלי מלאכתם לכפרים וחוזרים ביום שישי אחר הצהרים. כשגדל מספרם, הקימו להם בית כנסת קטן בשכונתם, שלא להתיגע בדרך רחוקה לבית הכנסת לקצה השני של הכפר. רק בשבת, כשהרב היה דורש דרשה לפני הצבור, או כשאחד המגידים היה מטיף דבריו לקהל -- ומגידים היו פוקדים את הכפר לעתים קרובות -- היו היהודים העמלים האלה מטריחים את עצמם ונושאים את רגליהם לביהכ"נ הגדול בקצח השני. ...

... כשגדל הישוב הובא גם רב לכפר, רב ממש מרא דאתרא איש צורה ובר סמכא. זה היה רבי יחיאל מיכל רבינוביץ, רבה הראשון של רובליה. הרב רבינוביץ נהג את עדתו ביד תקיפה. עִם בניו הקטנים יוסף וחנא היינו חברים בחדרו של אברהם המלמד. בנו הבכור אברהם אלעזר, אשר בא זכרו בפרקים הקודמים, היה חבר לאחי יודיל הי"ד (אשר נספה יחד עם אשתו ובתו בקהלת פינסק), ושניהם למדו גמרא מפי הרב. ...

אחר כך כשעבר לפינסק ללמד בבי"ס למלאכה נמנה על חברי המפלגה צ.ס. והיה בין הפעילים ביותר, אף שהדבר היה כרוך, כידוע, בסכנות מרובות, אז בימי שלטון הצאר ברוסיה. ...

... במכתב ששלח ברל לאחיו לפינסק הוא כותב כדברים האלה :

... וברל מריץ מכתבים לאחיו אשר בפינסק שישלח לארץ אחת מבנותיו. כדאי הדבר מכל הבחינות (חמש היוו6 וגם שתהיה לו לעזר במשק שלו, כי רוק היה, כאמור, לא כיתר המתישבים שבאו עִם משפחות. ...

... כשגורשה המשפחה מפינסק ובאה לסיביר -- נפרד צבי מהם ואיקלע ללנינגרד ועברו עליו כל ימי המצור האיומים, כשהחרב אכלה מבחוץ והרעב מבית. למד שם בטכניון הנדסות בנין, מקצוע ותואר המבטיחים עתיד מזהיר ברוסיה, ביחוד למי שהוא גם חבר בקומסומול. אולם צבי לא נפתה אחרי אורותיה המגרים של רוסיה ובהזדמנות הראשונה בורח משם ועולה לארץ, לקשר גורלו בגורל העם המחדש את חייו במולדת.

... אין דער ,כראניק פון סוזדאלער פערעיעסלאוו? ווערט אונטער דער דאטע ארומגערעדט די חלוקה פון רוסלאנד, וועלכע ווערט פאנאנדער געטיילט צווישן וולאדימיר דעם גרויסנס זין ; דארט ווערט דערציילט, אז איינער פון זיינע זין -- סוויאטאפאלק באקומט פינסק, טורעוו און דערעוויע. ...

... די ערשטע היסטארישע ידיעה וועגן דאוויד"האראדאק איז פון 14דטן יארהונדערט. לויטן דאמאלסדיקן טראקטאט צווישן די קרייצלער און ליטווישן גרויספירשט וויטאס, וואס ווערט אנערקענט אלס זעלבסשטענדיקער הערשער פון ליטע, ווערט בפירוש דערמאנט אז פינסק, דאוויד-האראדאק און לודמיר (וולאדימיר-וואלינסק) גייען אריבער פון וויטאסעס הענט צום סטאראדובער פירשט זיגיסמונד קעלסטוטאוויטש. ...

... דאקעגן איז דא א גענויערע ידיעה וועגן אנטייל פון דאוויד-האראדאקער קריסטן אין קאזאקישן אויפשטאנד. אין דער געשיכטע פון פינסק ווערט דערציילט, אז דעם גרעסטן חורבן האט דארטן אנגעמאכט דער אנפאל פון קאזאקן און טאטארן צוזאמען מיט דאוויד-האראדאקער און טורעווער פויערים. דריי מאל, ווערט דערציילט, האט פינסק געליטן פון קאזאקישן אויפ- שטאנד, אבער דעם גרעסטן חורבן האט אנגעמאכט דער אנפאל, וואס איז פארגעקומען מיטן ...

אנטייל פון די דאוויד"האראדאקער גויים. דער יידישער ישוב אין פינסק איז דאן כמעט אינגאנצן פארניכטעט געווארן. ...

... אין פינסק איז געשאפן געווארן אן ארגאניזירטע יידישע קהילה אין יאר 1506. פאר- שטענדליך, אז אין דאוויד"האראדאק איז אן ארגאניזירטע יידישע קהילה געגרינדעט געווארן שפעטער. דאס שליסט אבער ניט אויס די מעגלעכקייט, אז איינצעלנע יידן זענען געווען אין דאיויד"האראדאק פריער. ...

אינטערעסאנט, אז די חסידישע באוועגונג האט אין דאוויד"האראדאק קיין טיפן אפקלאנג ניט געהאט. ס'האט ניט געווירקט אויף דאוויד"האראדאק די נאענטקייט פון פינסק, וווּ ס'איז אגעוויסע צייט געווען רב ר' יצחק לוי (בארדיטשעוו). און דער באווסטער ר' אהרן הגדול ז"ל. אין פינסק איז פארגעקומען דער גרויסער קאמף צווישן די חסידים און מתנגדים -- דאוויך- האראדאק האט זיך אין דאזיקן קאמף ניט אריינגעמישט. ...

ביי דער געלעגנהייט איז כדאי צו דערמאנען די משפחה ברעגמאן פון דאוויד"האראדאק, וועלכע האט אין סוף פון 19-טן יארהונדערט געפירט גרויסע געשעפטן. די ברעגמאנס האבן געהאט א סאך אייגענע בארלינעס און פון מאל צו מאל פלעגן זיי דינגען אויך פרעמדע אויף אריבערצופירן זייערע סחורות. זיי האבן אין א סאך פונקטן געהאט זייערע סקלאדעס. לעצטנס האבן זיי אויך געהאט אן אייגענעם דאמף"שיף מיטן נאמן ,מאנטיפיארי". זייערע אגענטן, וועלכע זענען געווען צוזייט איבערן גאנצן וועג פון פינסק ביז יעקאטערינאסלאוו, פלעגן פאר זיי קויפן און פארקויפן. צוגרייטן ארבעטער און שפייזדארטיקלען פאר די ארבעטער, און אויך אינפארמירן וועגן די פרייזן פון תבואה, צוקער, זאלץ א.א.וו. זיי פלעגן אויך אינפארמירן וועגן צושטאנד פון די האלץ רעזערווען אין אוקראינע. ...

... אין דאוויד"האראדאק. איז געווען א גרויסע גרופע בעלי-עגלות, וואס פלעגט ארומפארן איבערן גאנצן לאנד. פון דאוויד"האראדאק איז מען געפארן מיט פורן קיין פינסק. מינסק, ווילנע, בראדי און אדעס. ...

אין יאר 1898 האט זיך ארגאניזירט א גרופע פון 5 בעלי-עגלות און געקויפט א קליין פאראכאדל מיטן נאמן ,וויון", וועלכער פלעגט קורסירן צווישן דאוויד"האראדאק און נירטשע, צושטעלנדיק דאוולד-האראדאקער פאסאזשירן צום גרויסן פאראכאד, וואס האט קורסירט צווישן פינסק און קיעוו, ניט אלע בעלי-עגלות האבן געהאט צוטרוי צום דאזיקן געשעפט און דערפאר האט טאקע די מערהייט פון זיי ניט געוואלט צושטיין צום שותפות. די ערשטע יארן, האבן נאך די בעלי-עגלות, וואס האבן געקויפט דעם פאראכאד, ווינטער געארבעט מיט די פערד. ביסלעכווייז האט זיך אבער דאס געשעפט אנטוויקלט, זיי האבן געשטעלט נאך א פאראכאד קיין סטאלין און גארין און זיי האבן אינגאנצן אוועקגעווארפן דעם פריערדיקן פאך. שפעטער זענען צום דאזיקן שותפות צוגעשטאנען אויך פינסקער יידן און ס'איז איינגעשטעלט געווארן אויך א פאראכאד-קאמוניקאציע פינסק--דאוויד-האראדאק. ...

די בעלי-עגלות אין דאוויד"האראדאק זענען געווען גוט ארגאניזירט. זיי זענעז געווען איינגעטיילט אין 2 גרופן. איינע, וועלכע האט געארבעט אין שטאט, איבערהויפט ביים פאנאנדערפירן די סחורות, וואס פלעגן אנקומען מיט די פאראכאדן אין די געשעפטן און סקלאדעס. און די צווייטע גרופע פלעגט פארן צום באן קיין לאכווע און סטאלין און ווינטער פלעגן זיי אויך פארן קיין פינסק. זיי האבן אלע געארבעט בשותפות און מיט די פארדינסטן, פלעגט מען זיך יעדע וואך טיילן. ...

דאוויד"האראדאק איז געווען ארומגערינגלט מיט זייער פיל דערפער; אין וועלכע ס'האבן ביז דער ערשטער וועלט-מלחמה געוווינט יידן. די יידן האבן עקזיסטירט פון מלאכה און האנדל מיט דער ארטיקער פויערלשער באפעלקערונג. ווי לאנג די דאזיקע דערפער עקזיסטירן. קאן מען גענוי ניט פעסטשטעלן. בלויז וועגן צוויי דערפער זענען דא אייניקע היסטארישע באווייזן ; דאס איז אלשאן, וואס איז געגרינדעט געווארן דורכן פירשט יורי אלשאנסקי, וועלכער האט געהערשט אין פינסק אין די יארן 1492--1447 און אלפין, וואס איז א נאמען נאך א ליטווישן באיאר, וועלכער האט אין יאר 1341 געהערשט אין פאלעסיע. ...

ס'האבן זיך אנגעהויבן ווייזן אנטלאפענע פון בריסק און פון פינסק. אויך דאוויד" ראראדאקער יידן האבן אנגעהויבן טראכטן וועגן עוואקואציע. דער ,סלאנימער" רב ז"ל און נאך אייניקע משפחות זענען טאקע ארויסגעפארן. פיל משפחות האבן אפגעקויפט פערד און ...

וועגענער פון די ארויסגעטריבענע דייטשן און געגרייט זיך אין וועג אריין. אנדערע ווידער זענען געפארן דוקא קיין פינסק מיטן צוועק צו פארבלייבן ביי די דייטשן, כדי אויסצומיידן מאביליזירט צו ווערן אין מיליטער. ...

... 1 -- -דדאראדאק גייט איבער פון האנט צו האנט מיט א געפיל פון מורא און שרעק האבן די דאוויד-האראדאקער יידן אויפגענומען די פאליאקן. די קלאנגען וועגן האלטן זיך פון פוילישן מיליטער, איבערהויפט פון די ,האלערטשיקעס* לגבי די יידן, די דערגאנגענע קלאנגען וועגן א פאגראם אין לעמבערג האבן געגעבו א גרונד צו זיין שטארק באזארגט. ס'איז אנגעקומען די טרויעריקע און דערשיטערנדע ידיעה, אז אין פינסק האבן די פאליאקן דערשאסן אֶן א גרונד און אֶן שולד 35 יידישע יונגעלייט! איז טאקע ניט קוקנדיק אויף דעם, וואס פאר די באלשעוויקעס האבן די יידן אין דאוויד-האראדאק געלעבט זייער שווער, כמעט האלב הונגעריק, האט מען דאך מיט זארג געקוקט אין דער נייער צוקונפט. די פאליאקן זענען אריין אין דאוויד"האראדאק. יידן האבן זיך באמיט ניט צו ווארפן זיך אין די אויגן. דער רעזשים אין שטעטל איז געווען זייער א שווערער. צוערשט האבן זי ...

נאכן צוריקקער פון דער דאזיקער ,דעלעגאציע" האבן זיך פארשפרייט קלאנגען, אז די רויטע ארמיי האט אנגעהויבן אנגרייפן און צורלקשטויסן די דייטשן. אן אימה איז אנגעפאלן אויף דער ,דעלעגאציע" און זיי זענען אנטלאפן אין פינסק. ליידער האט זיך אין א פאר טעג ארום ארויסגעוויזן די ידיעה פאר א ניט ריכטיקער און די ,דעלעגאציע" איז צוריקגעקומען אין שטאט און מיט זיי די דייטשן. ...

די דייטשן האבן שוין פארנומען פינסק. לוניניעץ, לאכווע, מיקאשעוויטש, און אין דאוויד- האראדאק זענען זיי נאך ניט געווען. די שטאט איז פאקטיש געווען אַן א מאכט. דאוויד"-האראדאק איז ניט פארנומען געווארן דערפאר, וואס זי איז ניט געלעגן ביי קיין באן-ליניע און ניט ביי קיין שאסיי. די ,האראדטשוקעס" האבן זיך ניט געקענט דערווארטן ביז די דייטשן וועלן אליין אריינקומען און זיי האבן ארויסגעשיקט קיין פינסק צו דער דייטשישער מיליטערישער מאכט א דעלעגאציע מיטן פעלדשער מארייקא אין דער שפיץ, וועלכע האט פארלאנגט, אז די דייטשן זאלן וואס גיכער אריין אין שטאט. דערביי האבן זיי געמאלדן די דייטשן וועגן דער גרייטקייט פון די ,האראדטשוקעס" מיטצוארבעטן מיט זיי. זיי האבן פארלאנגט, אז מ'זאל מאכן א שנעלן סוף צו דער יידישער באפעלקערונג פון דאוויד-האראדאק. ...

ס'איז זומער. די פינסקער בעלי-עגלות פארן קיין פינסק נאר ווינטער-צייט מיטן שליטן, דאן ווען די פאראכאדן גייען ניט. די ברידער וואלף און אלטער ציען זייער זומערדיקע פרנסה פון ארויסקאטשען קלעצער פון טייך, אויף שלמה פייגעלעס ברעג וווּ מ'בויט שיפן. דאס העכסטע וואס זיי פארדינען איז צוואנציק קאפיקעס א טאג. עס סטייעט, וואס אן אמת, נאר אויף זאמדיק- שווארצן ברויט, אפשר אויף א ביסל גרויפן פאר א קרופניק צו א שטיקל קישקע -- א שווערער ארעמער לעבן טאקע, אבער דערפאר אין אוונט ביים ,שיעור" ווערט דאס אלץ פארגעסן. מען לערנט תורה ! ...

... נאכן ענדיקן די 8 קלאסן פון דער שולע, האבן פיל פון די אבסאלווענטן געפארןץ ווייטער זיך לערנען. אין פינסק און אין ווילנע האבן זיך זיינער-צייט געלערנט אין די מיטל-און הויך- שולן א 100 יוגנטלעכע פון דאוולד"האראדאק. אזוי איז געווען ביזן קריג. ...

... איז געווען, ווי עס שיינט און ווי דאס פאלק דערציילט, ניט קיין גרויסע. אזוי צ.ב. ווערט ר' דוד בכלל ניט דערמאנט אין דער קורצער פאמיליען-ביאגראפיע, וועלכע שטאמט פון א חסידישן מקור. (572) דאגעגן איז ר' דוד'ס זון ר" ישראל יוסף הלוי געווען א צענטראלע פערזענליכקייט אין דעם קליינעם חסידישן צווייג און איז געווען זייער רבי ביז צום סוף פון ניינצנטן יארהונדערט. ער האט געשמט אלס למדן און האט געפירט זיין קליינע עדה יידן ביד רמה. הן זיינע בני עיר, הן פון דער סביבה האבן זיך באצויגן צו אים מיט דרך-ארץ. אין קעגנזאץ צו די בערעזנער חסידים וועלכע זענען דאס רוב געווען פון פשוטן המון, זענען צווישן זיינע חסידים געווען אויך אריסטא- קראטן, אפילו פון מתנגדישע הייזער. אזוי, צ.ב., בשעת זיין באזוך אין ,.האראדאקער שולכעךי אין פינסק פלעגט קומען צו אים ,צום טיש" דער דאמאלסדיקער חשובער ראבינער (רב מטעם), ככל-טוער און משכיל ביילין, (573) א.א. ר' ישראל יוסף איז געשטאנען אין פערזענליכע בא- ציונגעז מיט דעם באקאנטן צדיק פון וואלין ר' יצחק פון נעסוויזש, (574) פון די בריוו וועלכע ר' ישראל יוסף האט צו אים געשריבן (פון די יארן אנהויב תרי"ז/1856, אנהויב תרכ"ב/1861

בערך אנהויב פון 19-טן יארהונדערט איז אין שטעטל דאוויד-האראדאק, נעבן פינסק., און נאך נענטער צו סטאלין, געגרינדעט געווארן א זעלבסטשטענדיקע חסידישע דינאסטיע. אירע אנהיינגער זענען אין דער סביבה פון פינסק געווען באקאנט מיט דעם נאמען ,האראדאקער חסידים" (צו אונטערשיידן פון ר' מנחם מענדל וויטעבסקער, וועלכער האט אויך געטראגן דעמזעלבן נאמען). דאס איז געווען דער קלענסטער צווייג פון די חסידישע דינאסטיעס אויף פאלעסיע און האט געהאט זיינע חסידים אין דעם איינגן קרייז : דאוויד"האראדאק -- לאכווע -- לונינעץ -- פינסק, קאז'אנהאראדאק. גענוי ווי די לעבעשייער חסידים האבן געפונען זייער ארט מערבדיק פון פינסק, צווישן פינסק און קאברין, איז די קליין גרופע פון האראדאקער חסידים געווען מזרחדיקער פון פינסק, צווישן פינסק און לאכווע. דער גרינדער פון דער דינאסטיע איז געווען ר' וואלף, געשמט ביי די חסידים מיט דעם נאמען: ר' וואלפצ'י (גינזבורג), א זון פון צדיק ר' שמואל הלוי פון קאשיווקע (א שטעטל אין וואלין, ניט ווייט פון באקאנטן חסידישן צענטער נעסוויזש) (368). ר' שמואל איז געווען א נאענטער חבר פון ...

דורכן שטעטל זענען דאז דורכגעגאנגען פיל פון די היטלעריסטישע חיילות אויף מזרח. אין א פאר טעג שפעטער, האבן זיי זיך צוליב די שלעכטע וועגן אומגעקערט צוריק, כדי פארטצוזעצן דעם מארש דורך אן אנדער וועג. אין שטעטל האט דאס ארויסגערופן א קלאנג, אז די דייטשן ווערן צוריק געטריבן דורך דער רויטער ארמיי. דאס האט אויסגענוצט דער ניי- באשטימטער בירגערמייסטער און שווארץ-מאהניק, דער פעלדשער איוואן מארייקא, וועלכער איז דאן געפארן אין פינסקער געסטאפא"שטאב און געמאלדן, אז די יידן פארשפרייטן די אויבנדערמאנטע קלאנגען און אז זיי, די יידן, האבן באפאלן די אפטרעטנדע דייטשישע ארמיי. דער דאזיקער געמיינער פאלשער בלבול האט געבראכט דעם בלוטיקן 17-טן אב ה'תש"א (1941). ...

דער אנפירער פון די פאגראמען איז געווען דער פעלדשער איוואן מארייקא, וועלכער איז ספעציעל געפארן אין פינסק, און פון דארט געבראכט די ס.ס.דלייט. ...

... מיר געפינען זיך יעצט אין דער געגנט פון דארף קריפנע -- ניט ווייט פון פינסק -- אין געדיכטע וועלדער. ...

... דער פוילישער פארטיזאנען-אטריאד ,קאסטיושקא? וועלכער ציילט בערך 300 פארטי- זאנער פון פוילישער אפשטאמונג און אכט יידישע זעלנער, געפינט זיך יעצט אין דער געגנט פון גרויסן דארף מולטשיטש (בערך 80 קילאמעטער פון פינסק). אין גרויסע געדיכטע וועלדער און צווישן טיפע בלאטעס. ...

,פון פינסק ביז מאזיר און זשיטאמיר איז אלץ דורך די דייטשן פארברענט געווארן. ס'איז דא א באפעל פון דער מאסקווער העכסטער ארמיי-אנפירונג צו פארניכטן אן רחמנות אלע דייטשישע נאכשלעפער און פאררעטער. אין מיין פליטים-,אבאז" האבן מיר אנטדעקט א גאנצע משפחה דייטשישע שפיאנען -- העכער צוויי צענדליק פון מיינע טייערע פארטיזאנער בחורים זענען צוליב זיי אומגעקומען. היינט באנאכט ווערט די גאנצע משפחה פון אכט פערזאן געהאנגען, כאטש שולדיק בעיקר און אומדירעקט איז נאר זייערע א טאכטער. ס'איז אבער אנצונעמען, אז די גאנצע הינטישע משפחה האט וועגן פארראט געוווּסט. לאמיר האפן, אז מיר וועלן בייקומען אלע שוועריקייטן. זאל לעבן די רויטע ארמיי! ...

... דער מערדער א. מארייקא, וואס איז געשטאנען אין שפיץ פון די ארטיקע מאכט-ארגאנען איז אנטלאפן מיט ז*נע מענטשן קיין פינסק. אז מ'האט אים געפרעגט וויאזוי לאזט ער איבער דאס שטעטל אן א פארוואלטונג, האט ער געענטפערט אז זיי אנטלויפן צוליב די שיסערייען פון די יידן און די רוסן. זונטיק זענען די דייטשן צוריקגעקומען און מיט זיי אויך דער מערדער מיט זיינע מענטשן. ...

אזוי האבן זיך געצויגן עטלעכע מאנאטן, ביז ס'איז דערגאנגען צו מיר א קלאנג, אז פינסק איז באפרייט געווארן. כ'האב באשלאסן אומקערן זיך א היים. כ'האב איינגעארדנט א פאספארט און געקומען קיין סארנע. כ'האב געוואלט פארזעצן מיין וועג אין דאוויד-האראדאק, נאר באקאנטע וואס כ'האב באגעגנט אין סארנע האבן מיר ניט געלאוט פּאָרן ווייל -- ,דארט איז ניט געבליבן קיין זכר פון קיין יידיי. ניט ווילנדיק בין איך פארבליבן אין סארנע און אנגענומען דעם פארשלאג צו ארבעטן אלס באאמטע ביים קאמיסאר פון שטאנד-מיליטער אין סארנע. אויך אין נ.ק.וו.ד. האט מען מיר פארגעלייגט ארבעטן, אבער כ'האב מיך ענטזאגט. אין א קורצער צייט ארום, אז מ'האט מיר פארארדנט גיין אויפן פראנט צוזאמען מיט מיין קאמאנדע, האב איך איינגעשטימט צושטיין צום נ.ק.וו.ד. ...