The village

... היינו ילדים קטנים אז בקיץ תרס"ד 1904, כאשר נסתלק המנהיג הדגול. טילנו ברחובו של הכפר, קבוצת חברינו, בינינו האחים אברהם ויוסף חורושצנסקי. היה זה ביום שבת אחר הצהרים. הולכים לקראתנו ההורים חורושצנסקי ועמם אורחם אחיהם יוסף חורושצנסקי, זה שהיה לפני שנים מורה בבית שלמה. עלה בדעתו של יוסף הדוד לבחן אותנו בידיעת עברית.עכב אותנו באמצע הרחוב ושאל שאלה פשוטה זו: ב;הצפירה" בעמוד הראשון במסגרת שחורה כתוב באותיות גדולות ,הרצל איננו* מהּ משמע ,איננו" הלא היו צריכים להודיע ,הרצל מת...* מה זה ,איננו* + שאלה נוקבת! עמדנו תוהים ומחרישים. איש מאתנו לא מצא תשובה על השאלה. והיו בינינו ילדים מוכשרים מאד. עד שחורושצנסקי גלה לנו : איננו -- משמע, אין דומה לו. אין שני כמוהו. ...

... בקצהו השני של הכפר, בכיוון לסטולין, היה רכוז שני של בתי יהודים. אלה היו יהודים עמלים, בעלי מלאכה, נגרים, סנדלרים, בנאים ונסרים -- פילשציקעס. מספר רב של בתי אכרים בכפרים בדרך לסטולין ולפינסק, הוקם בידיהם המיובלות של תמימי דרך אנשי עמל אלה. יוצאים הם ביום ראשון עם שחר, עם כלי מלאכתם לכפרים וחוזרים ביום שישי אחר הצהרים. כשגדל מספרם, הקימו להם בית כנסת קטן בשכונתם, שלא להתיגע בדרך רחוקה לבית הכנסת לקצה השני של הכפר. רק בשבת, כשהרב היה דורש דרשה לפני הצבור, או כשאחד המגידים היה מטיף דבריו לקהל -- ומגידים היו פוקדים את הכפר לעתים קרובות -- היו היהודים העמלים האלה מטריחים את עצמם ונושאים את רגליהם לביהכ"נ הגדול בקצח השני. ...

... ף. דרש שיתנו לו רשימת כל יהודי הכפר העשירים. בעהיב ענה, כי לא יוכל לתת לו רשימה כזאת .פנה הלגיונר אל החיילים ויאמר : ,חזרו על בתי היהודים ומי שאין לו שובר, כי שלם כסף הענושים, תבוזו את כל מה שיש לו ואותו תהרגו. בני הבית כרעו לפני המרצח, נשקו את ידיו ויבקשו ממנו רחמים. אז אמר, כי הוא יוצא עכשיו עם חייליו ומחר בשתים עשרה בצהרים ישוב, ועד השעה ההיא על היהודים לאסוף למענו עוד חמשים אלף רובלים. הוא הוסיף, כי יקבל גם מרקים פולנים, גם דולרים אמריקאים וגם שטרות הדומה בני אלף רובלים. את המרק יקבל בשלשים וחמש קופיקות, את הדולר בשבעים רובלים ואת שטר הדומה בן אלף רובלים במאתים רובלים, יקח גם דינרי זהב בני 10 רובלים במאתים רובל הדינר. בעה"ב התחייב למלא את הפקודה. אחרי חצי הלילה יצא הלגיונר עם הגונדה שלו מן הכפר. כרגע התחיל קבוץ הכספים. אספו חמשים אלף רובלים. אלה שלא היה להם כסף נתנו בעבוט כל מה שהיה להם.

פנים זועפים לו ליהודי זה. מעין הכבדות והנוקשות של ברזל, ששרה אתו יום יום ויכול לו בפטישיו הכבדים. היה יהודי דיקן, וגם זה מתכונות המקצוע. הבין גם ב;נקודות השחורות/ והיתה לו ידיעה גם ברפואה. לוחש על ,עין הרע", מציץ בגרון למי שכואב ויודע להרגיע את החולה באמרי פיו. גם מד"חם היה לו, המדחם היחידי בכפר. ממי למד חכמת הרפואה ? אולי משכנו וינצוס החובש, טוב הלב, ששנים רבות התגורר בכפר כמנהל המונופול של הממשלה ליייש, גוי זה -- פולני ממוצאו -- אהבת ישראל קננה בלבו וידו פשוטה לעזרה לכל מי שפנה אליו בשעת מחלה. ...