David-Horodok

ספר זברוזן | דויד-חורודוק

... ד.-הורודוק שמעמדה היה מעמד של ,עירונים", ,מישצ'ני* בלע"ז, היתה בוחרת, בימי שלטון הרוסים. את הנהלת העיריה אחת לשלוש שנים (אין בידינו ידיעות על נוהג בזמן מוקדם יותר). הנהלת העיריה היתה מורכבת ממושל העיר -- סטרוסטה בלע"ז, שני עוזרים, שאחד מהם הוא יהודי. וכך היה סדר הבחירות : כל רחוב בחר מתוכו ציר, וכל הצירים יחד בחרו את המושל ושני עוזריו. צורת בחירות זאת, רחוקה היתה מלהיות דימוקרטית. על פי רוב נבחרו אלה שידעו לנצל קשרי משפחה, שכנים וידידים. הנוצרים, היו ,נבחרים" בעיקר על-ידי בקבוק יייש וכו'. וכל המרבה, הרי זה נבחר. כך נמשך הדבר עד מהפכת פברואר שנת 1917, אז הורחבה ההנהלה ומספר חבריה גדל. אולם בסערת הימים ההם, ובחילופי שלטון תכופים, אי-אפשר היה לקוות לשיטה וצורת בחירות דימוקרטית. בהיות הבולשביקים שולטים בעיר, קבעו ,רבקום". והפולנים -- מינו הנהלת עיריה. בהנהלה הממונה על-ידי הפולנים לא התחלפו החברים היהודים ותמיד היו אותם האנשים ואלה הם: מ. לאכובסקי, מ. י. ליפשיץ וש. קצמן. ...

... שאיפה אחת היתה לרוב יהודי עיר-דויד: שהילדים (לא הילדות) ילמדו תורה ויהיו לרבנים, לפחות לדינים או לחזנים, בכלל, לכלי-קודש בקהילות שבתפוצות. ולכן רבו גם ,המלמדים". ההורים רעבו והלכו בלי לבוש, אבל את בניהם לימדו תורה... כטיפוסי למלמדים אפשר לתאר את המלמד ,דער פאהאסטער*: הוא ,הוליד" ארבעה בנים ; הוליד, אבל לא דאג למחייתם; רק גדלו מעט היה שולחם ללמוד תורה; ומי יכלכלם? היה אומר: מאן דיהיב חיי, יהיב מזוני. בילדותו בודאי כבר אכל גם הוא ,מיגיעו בתורה", וסמך על שולחן אחרים; הוא ,אכל ימים" בלמדו בישיבות ובבתי"מדרשות. למדן גדול. היה, מוסמך להוראה ומושלם בכל המע- לות, אבל ,מעלות" שלא נתנו לחם לשובע ולחינוך ילדיו. ביום הח- מישי בשבוע, היתה אמא, היא אשתו של ,דער פאהאסטער", קונה בשוק הקצבים כרוכות (ברוסית : ,פוטרוכי"), לפעמים גם חלק של המעי העבה שהיתה מגרדת ומשפ- שפת וממלאה במלאי שונה -- וזה היה מאכל-תאוה לנו. לאשרנו, לא פונקנו בריחות ולא הרגשנו... ביום ששי היו מבשלים לפעמים מרק גריסים עם איזה סוג של בשר- פסולת : אבינו היה חותך את הבשר ...

... בעיר-דויד ישב רבי אחד, צדיק בדורו; אמנם לא היו באים אליו מעיירות אחרות לקחת ברכתו, ולכן גם לא היה עשיר, כיתר הצדיקים עם ,חצרותיהם וגבאיהם"; אבל גם הפדיונות המעטים של חסידי עירדדויד הספיקו לו לחיים, פחות או יותר הגונים. אבי, שהיה יוצא ליטא, היה ,מתנגד", שלא האמין ברבי, אבל לא פרש מהצבור ולא עמד על דעתו, במקרים יוצאים מן הכלל, כגון: כשנולדתי בא אל העיירה ר' אהרלה קרלינר, צדיק ידוע ומקובל, שהיו לו חסידים בעיירות וגם בערים (פינסק--קרלין) ; אבי, אף שהוא ,מתנגד", הזמין את ר' אהרלה למול אותי (כשאני מתרחץ באמבט אני תמיד נזכר בר' אהרלה וחושב: אשרי מה טוב חלקי). ופעם, בשבת, הלך אבי לשמוע תורה מפי הצדיק המקומי (במטרה, לפסול אותה, כדרכו); בפעם הזאת הוליכני בידו; הרבי בירכני והניח ידו על ראשי (אני היום מתקרב לתשעים ואין לי קרחת בראשי. בוודאי בזכות ברכת הרבי -- הצדיק..).

... בעלי-עגלה היו יוצאים ובאים מדי שבוע מעיר-דויד לערים הקרובות: מביאים סחורות לחנוונים וגם מכתבים. אמי סיפרה על העגלונים, שגזרוי תענית ביום שבאה הרכבת הראשונה במסילת-הברזל והביאה מכתבים וסחורות לחנוונים וגזלה את פרנסת ,מעמד העגלונים", שהתבדלו מיתר הקהל והיה להם בית-תפילה מיוחד וגם רב, מורה-הוראה מיוחד (עגלון אחד שאל את רבו, ביום השבת: אמרתי היום את כל התהילים; האם עלי להגיד ,ברכי נפשי? (פרקי תהילים הנאמרים בשבת בחורף)? הרב התקשה, אבל לבסוף אמר: אם אתה מוביל חבית מלאה זפת, האם אין אתה מחויב לזפת את האופנים בעגלתך). ...

... עד למלחמת-העולם הראשונה שקטה העיירה על שמריה, כרוב עיירות ישראל. בימי המלחמה עברו פליטים רבים דרך העיר ונתמכו בעין יפה ע"י יהודיה. אחד מהם, הרב רבינסקי, אף שימש בה ברבנות. אחרי המלחמה, בימי האוקראינים, היו גם גרמנים בעיירה והם הפילו את אחד מקרבנותיה הראשונים: זאב זגר (וועלוועל דער שמיד). |בהשכמת הבוקר. כשהלך להתפלל, צעקו אליו חיילי המשמר: עמוד! הוא לא הבין את שפתם והם דקרוהו עד שמת. בימי הבולשביקים נרצח בצלאל יודוביץ (1919 ?). בסוף אותה שנה נרצח ליבל קרפיבקה ע"י הפולנים. מספר קרבנותיה של ד.-הורודוק בימי בלחוביץ היה קטן בהשוואה לעיירות אחרות, אך היו קרבנות.

... כיוז שהצליח המפעל בד.-הורודוק, לוקח החזן ועמו כמה מן המשוררים, אל הקהילה ,הגדולה/ הסמוכה, רובלה. וברובלה שני בתי-כנסת והם עומדים בשני קצות הכפר. נימנו וחילקו את התפילה לשתים, ושוב נדבות ואוסף תרומות במוצאי-שבת לטובת הפליטים במזומנים ובצרכי אוכל. למחרת הביאה עגלה טעונה את כל זה לד.-הורודוק. זה היה בחורף. בקיץ נעשה מעשה פשוט יותר: זייציק נתבקש לבוא לרובלה לנאום לפני הקהל. וזייציק, כזכור לכולנו, ידע את אמנות הנאום מאין כמוהו. לדרשותיו בד.-הורודוק היה הציבור ממלא את בית-הכנסת מפה לפה. ושוב נתבקשו תושבי הכפר לנדב לטובת הפליטים. ...

... בקראנו בעתון על מעשי-חסר אלה, לא עלה על דעתנו, כי גם אנו, בני העיירה הנידחת, ניקרא לפעולות-עזרה ונעמוד בהן בשלמות ובכבוד. יום ששי אחד סמוך להדלקת הנרות הביאה אניית-הקיטור -- הפאראחאד -- מפינסק בבת אחת שיירה של פליטים לד.-הורודוק במספר למעלה ממאה נפש. ...

... נולד בקוזשן-הורודוק להוריו משה וחנהדשרה. קבל, חנוך דתי והוסמך לרבנות, אבל לא רצה לעש ת את הרבנות קרדום לחפור בו, התחתן בנירצה ע י הפריפיעט עם רחל. בתו של צבי (הרשל) מורבצ'יק זיל ובזמן הראשון עסק עם חותנו בסחר הדגים. אחרי כמה שנים גורשו מנירצה ועברו לדוד-הירודוק, והתחיל לסחור בעצים, יערות וכדומה. ...

... רוצה אני אך ורק להעלות בקצרה, את אשר סח לי אבא ז"ל תמיד על הרב, ובכך אמלא גם אני את משאלתו של אבי להציב יד לזכרו, בספר ד.-הורודוק, בהיותו אחד מחסידיו הנלהבים ביותר וגם יד ימינו. ...

... בחוץ לארץ נשארו שני בניו רבנים בקהלות ישראל. אחד ר' איטשה, רב בלחבה הסמוכה לק. הורודוק והשני, והוא הגדול, ר' דודל בהורודוק. ...

... אביו נפח היה, אבל ככל בעלי-המלאכה בד.-הורודוק היה יהודי בן תורה ואת בנו יחידו שלח ללמוד בישיבה. בהיותו עוד בישיבה התקרב יצחק לייב עם קבוצת חברים כמו פ. נובק ש. רזניק לציונות. ...

... עוד אזכורה את דמותך, עיירה קטנטונת, מרוחקת משאון תבל ולבדד כמעט תשכון. ...

אלה היו שנים : מרדכי הזגג. איש תם וישר מפשוטי עם, דל ועני כל ימי חייו. והשני משה קוטש, עושה תנורים לפי מקצועו גם כן עני גדול בגופו וברוחו. הם היו רגילים להפליג לדרום רוסיה לעבד שם בקיץ. משם נסחפו, כנראה, עִם זרם העליה השניה לחפש עבודה בארץ. שהו בה כמה ששהו, והארץ כשם שקלטתם, כן פלטתם, וחזרו לכפר ואיש לא ידע מה ומה. ולא :בא בדין עליהם, מטענם הרוחני היה למטה מאפס. וידוע גם ידוע, שמעטים מאד מבני העליה השניה עמדו בכל הנסיונות ונשארו בארץ, כתשעים אחוז ממנה יצאוה. רק 10% נשארו בארץ. לעומת זה זכה הכפר ושמש אכסניה לכינוס אזורי של ,החלוץ". זה היה בעיצומה של העליה הרביעית. בפסח שנת תרפ"ה 1925 באו מסטולין ומהורודוק ומן הסביבה כמאה חלוצים לדון בתכנית להכשרה, להתכונן לעליה לארץ. ...

... לפני כארבע שנים החלו ח"ח הועד בפעולה נמרצת למען ספר הזכרון לקדושי ד-הורודוק, תוך שנים אלו נרכש הודות לפעילותם של יחידים חומר רב ערך למען הספר. ...

הערבסט-צייט פלעגט אלעס אנהויבן אויפלעבן. ס'האבן זיך אנגעהויבן די ירידים, דער פויער פלעגט ברענגן אין שטאט אריין דעם עודף פון זיינע פראדוקטן און איינקויפן פאר זיך אויף ווינטער. ס'פלעגן אנהויבן קומען די בארלינעס פון אוקראינע מיט מעל, זאלץ און פאר- שיידענע שפייז-ארטיקלען, וואס מ'האט פארקויפט אין שטאט און אומגעגנט. ס'פלעגן זיך אויפקומען די וואלד-סוחרים און וואסער-מענטשן כדי אפצושליסן די רעכענונגען פון פאר- גאנגענעם יאר און מאכן נייע געשעפטן. די קריסטלעכע שטאטישע באפעלקערונג פלעגט זיך אויך צונויפקומען אויף וולנטער און אלץ איינקויפן. דערצו איז ביי זיי ווינטער געווען דער סעזאן פון חתונות. דאס אלץ האט אויפגעלעבט די שטעטל און דעם האנדל אין איר. אויב ...

... ד.-האראדאק אין די יארן פוז דער ערשטער וועלט-מלחמה ...

א שטארקע ציוניסטישע ארבעט האט זיך אנגעהויבן נאך דער קערענסקי איבערקערעניש פון פעברואר 1917. עס זענען אזוי ווי פון א לעטארגישן שלאף אויפגעשטאנען, די אין משך פון יארן פארבארגענע פאלקס-כוחות און וועלנדיק אָניאַגן די דורכגעלאזענע יארן פון אומטעטיקייט, זיך מיט דעם גאנצן ברען, מיט דער גאנצער ענערגיע, פול מיט האפענונג און גלויבן אין די גרויסע מעגלעכקייטן, וואס די רוסישע רעוואלוציע גיט פארן יידישן פאלק, אריינגעווארפן אין דער ציוניסטישער טעטיקייט. די גאנצע באפעלקערונג פון שטעטל איז דאן געווען געזעלשאפטליך און פאליטיש טעטיק. צו זיין אן אומפארטייאישער איז דאן געווען א חרפה. פאקטיש זענען דאן קיין אומפארטייאישע כמעט ניט געווען. מ'האט אזוי ווי, פארלאזן די דאגות פרנסה און עקזיסטענץ און זיך פארנומען מיט פארטייאישער ארבעט. ...

די פייער-לעשער פלעגן זומער מאכן פון מאל צו מאל איבונגען. אמאליקע צייטן איז דאס געווען א גאנץ געשעעניש אין לעבן פון שטעטל. מאיסעי, דער שומר פון שאפע, פלעגט ארומגיין איבער די גאסן מיט א ספעציעלער ,טרובקע" און סיגנאליזירנדיק צונויפרופן די פייער-לעשער צו די איבונגען. די פייער-לעשער פלעגן אנטאן זייערע ספעציעלע מונדירן און זיך צונופקלייבן ביים שאפע, וועלכע איז געשטאנען אין צענטער פון שטאט. נאכן מאכן עטלעכע גימנאסטיק-איבונגען, פלעגט איינער ארויסגעשיקט ווערן בסוד אין א גאס אויסקלייבן דארט א הויז, וועלכע האט כלומרשט געברענט און נאכדעם ווי ער פלעגט געבן א סיגנאל, האבן זיך א לאז געגעבן ,לעשן" דאס הויז. א הויז פלעגט אויסגעקליבן ווערן דורך די פייער- לעשער פון אזא באלעבאס אויף וועמען זיי האבן געטראגן א כעס. ...

די סטאלארעס פון שטעטל פלעגן אויסארבעטן ,קופערטן". זיי פלעגן ארומפארן איבער די ירידים און פארקויפן די געשמידטע קאסטנס צו די פויערים. די מערהייט סטאלארעס האבן אבער אויסגעארבעט שטוב-מעבל, טירן, פענסטער און אנדערע שטוביקע זאכן. ...

... ד.-האראדאק ביזן קריג ...

... נאכן ענדיקן די 8 קלאסן פון דער שולע, האבן פיל פון די אבסאלווענטן געפארןץ ווייטער זיך לערנען. אין פינסק און אין ווילנע האבן זיך זיינער-צייט געלערנט אין די מיטל-און הויך- שולן א 100 יוגנטלעכע פון דאוולד"האראדאק. אזוי איז געווען ביזן קריג. ...

... די נאכט איז געווען א שוידער-נאכט. פונווייטן האבן מיר געזען שריפות אין אונזער שטעטל. די דייטשן זענען שוין דארט געווען און אנגעהויבן ראבעווען.

... געשען איז דאס אומגעפער אין א מאנאט נאכן פארנעמען דאס שטעטל דורך די דייטשן, אין אנהויב אויגוסט זענען אומגעריכט געקומען א 50 ס.ס. מערדער. 4 אזייגער פארטאג האבן זיי ארומגערינגלט דאס שטעטל און שפעטער צוגעטראטן צו דער בלוטיקער ארבעט מיט דער הילף פון דער ארטיקער ווייסרוסישער אונטערוועלט, וועלכע האט זיך דאן גלייך פארשריבן אין פאליציי. פארויסזעענדיק א פיין רויב, האבן זיי פון פרי אנגעהויבן צוזאמענטרייבן אלע יידישע מענער. געזאמלט האט מען אלעמען אויפן הויף פון קאשציאל, באגלייטנדיק זיי מיט שרעקלעכע קלעפ פון שטעקנס און ביקסן.

... בקיץ --- בלילות תמוז החמים, היה סבא מרשה לעצמו לצאת אחרי הסעודה על הגזוזטרה, לשאוף קצת אויר צח. ועַל פרשת השבוע היה עובר בשבת בכוקר עם הנץ החמה. אותה שעה היה שקט שורר ברחוב, אמנם רק שליש של תושבי העיר יהודים היו, אך השבת הורגשה, כאילו היתה העיר יהודית כולה. והיה קולו של סבא על בלק בן צפור בוקע.בעד החלון החוצה אל הדממה הצחה, והתמזג עם שירת הצפורים, והיה לשירה אחת אדירה לשבת, לטבע ולבורא עולם. ...

... משהורע המצב. והפורעים החלו פורעים -- נכנס ר' אשר אל המפקד, תיאר לפניו את המצב, ותבע עזרה. הלה הבטיח להציב משמרות ברחובות העיר, אך בסמטאות הצדדיות לא חדלו רציחות. בנידהבית הפצירו בר' אשר, להישאר בביתו, אך הוא לא שעה לדבריהם, והוסיף לשוטט בעיר -- בלווית חיילים שהועמדו לרשותו -- ולהציל ככל אשר השיגה ידו. ...

... בשלהי קיץ 1935 כשחזר יוסף ברץ איש דגניה, ברכבת לורשה מביקורו בעיירתנו, ספר לנוסעים עמו בהתלהבות והערצה על רשמיו מביקורו זה: תיאר את הפעולה הציונית הענפה, עמד על הישגי בית-הספר ועל כולם על ,גורי בני יהודה" ועל העברית החיה והמושרשת באחת העיירות של חבל פוליסיה הנידח. כאפיזודה סיפר על פבלו שומר בית-הספר, ועל הנקה העוזרת, בביתו של מנהל ביה"ס אשר דיברו שניהם עברית. ...

... סתיו 1931. ברנצ'וק נבחר על-ידינו כציר לועידת ,תרבות" בורשה, שבה השתתף ח'. ביאליק, בהתרגשות רבה מסר אח"כ פרטים על ועידה זו באסיפה פומבית, שנקראה בעיירה עם שובו משם. התלהבותו היתה גדולה לקראת השתתפות ,תנועה למען הספר העברי" שעליה הוכרז בועידה. הוא סיפר לנו על מהלך הציונים בועידה. ועל הרצאותיו של המשורר ח.נ. ביאליק. התרגשותו גברה בספרו כיצד הרעים המשורר בקולו על גדולי הציבור היהודי בפולניה בצעקו : ,שקצים -- אל החדר!*

... אין יאר 1931 האט די פארטיי אנגעהויבן ארגאניזירן די האנטווערקער פון שטעטל גרינדענדיק דעם ,העובד". פיל מיטגלידער פון ,העובד" האבן דאן עולה געווען קיין ארץ-ישראל. ...

... ליידער, ווערן אבער, די דאזיקע האפענונגען אנטרונען. די היטלעריסטישע מערדער- הארדעס גייען פארויס, דאס פוילישע מיליטער ווערט צעשמעטערט. אט איז ארומגערינגלט געווארן ווארשע, אט זענען שוין די דייטשן אין ביאליסטאק. גראדנע, בריסק. ס'הויבן אֶן אנקומען אין שטעטל הונדערטער יידישע פליטים, וועלכע דערציילן די גרוילן פון דער דאזיקער ...

דער ערשטער רעזולטאט פון זייערע מסירות איז געווען דאס אפזאגן א געוויסע צאל מענטשן פון זייערע פאסטנס צוליב זייער סאציאלער אפשטאמונג. פארשטענדלעך, אז דאס האט אין דער ערשטער ריי געטראפן די יידן, אבער אויך ניט אויסגעמיטן די רייכע ,האראדטשוקעס". די דאזיקע אקציע האט געהייסן ,נאציאנאליזאציע". די גרעסערע געשעפטן. ווי אויך די גרעסערע אונטערנעמונגען ווי: די גארבערייען, דער טארטאק, די מילן א.אנד. זענען נאציאנאליזירט געווארן. פארנומען דערמיט האט זיך דער ,פינאטדיעל" (פינאנסיעלע אפטיילונג) אוּן אויס- געפירט די ארבעט (און מיט גרויס התמדה) האבן די יידישע קאמוניסטישע אקטיוויסטן. ...

... דער דאזיקער ערשטער פאליטישער ארעסט, האט אויפגעטרייסלט די יידישע באפעל- קערונק אין דאוויד-האאדאק און האט פארויסגעזאגט עווענטועלע ווייטערדיקע ארעסטן. ...

די זון הויבט אן צו פארגיין. דער טאג גייט אוועק און לאזט איבער דעם פלאץ פארן שטעטלשן הארציקן פרייטיק-צו-נאכט ...