Bezalel Yudovitz

... עד למלחמת-העולם הראשונה שקטה העיירה על שמריה, כרוב עיירות ישראל. בימי המלחמה עברו פליטים רבים דרך העיר ונתמכו בעין יפה ע"י יהודיה. אחד מהם, הרב רבינסקי, אף שימש בה ברבנות. אחרי המלחמה, בימי האוקראינים, היו גם גרמנים בעיירה והם הפילו את אחד מקרבנותיה הראשונים: זאב זגר (וועלוועל דער שמיד). |בהשכמת הבוקר. כשהלך להתפלל, צעקו אליו חיילי המשמר: עמוד! הוא לא הבין את שפתם והם דקרוהו עד שמת. בימי הבולשביקים נרצח בצלאל יודוביץ (1919 ?). בסוף אותה שנה נרצח ליבל קרפיבקה ע"י הפולנים. מספר קרבנותיה של ד.-הורודוק בימי בלחוביץ היה קטן בהשוואה לעיירות אחרות, אך היו קרבנות.

מנחיגי יהדות רוסיה ניגשו לארגן את הקהילות על יסודות דמוקרטיים לפי רוח הזמן. מרכז החיים הפוליטיים היה בפטרוגרד, ומשם יצאה הקריאה לכל התושבים בערי תחום המושב לכונן ועדות-בחירות ; משם נתקבלו הוראות ונשלחו שליחים. לדויד-הורודוק הגיע שליח ממינסק בשם פינצוק. ביזמתו הוקמה ועדת-בחירות, שהיתה מורכבת מנציגי המפלגות ובאי כוח בתי-הכנסת. כיויר הועדה נבחר בצלאל יודוביץ וכמזכיר שלום קויטני. מזכירות הועדה ערכה רשימות מדויקות של כל בעלי זכות-הבחירה. הבחירות נערכו בבית-הכנסת הגדול, בראשותו של בצלאל יודוביץ. שלוש היו הרשימות : ,ציונים", ,פועלי ציון", ובלתי מפלגתיים בראשותו של יוסף ברקוביץ, בנו של הרב דוד ברקוביץ. קדמו לבחירות ויכוחים סוערים על אופי הקהילה. הציונים הכלליים הבטיחו במצעם לדאוג לכל צרכי הקהילה, חילוניים ודתיים כאחד. לעומתם טענו פועלי ציון, שיש להפריד את עניני חהדת מעניני הקהילה ואין היא חייבת לספק כלי-קודש ובתי-כנסת וכו? על חשבון משלמי המסים -- הכל לפי רוח הזמן הסוער של אותם הימים. 2 מבין 8 הפרנסים שנבחרו היו ציונים כלליים ו"6 מפועלי ציון. הבלתי-מפלגתיים נחלו מפלה. מן הציונים נבחרו: בצלאל ...

... הקפיטן צ'רייסקי נבחר מפקד ראשון של האגודה וכמזכירה נבחר פרטרושקביץ'. עוזריו של צ'רייסקי היו בצלאל יודוביץ וניסן גורביץ. ב-12--1911, כשנשלח ציירסקי לחזית, קבל עליו מוכה רימר את הפיקוד ולידו הוסיפו לעזור בצלאל יודוביץ וניסן גורביץ. ב"1919 נרצח בצלאל וניסן נפל למשכב -- ובמקומם נתמנו יוסף יודוביץ ושמחה מישלוב. פטרושקביץ התמיד בתפקידו כמזכיר עד 1920, ואז בא אהרן מורבצ'יק במקומו.