Stolin Hasidic Synagogue

בית הכנסת דחסידי סטולין ,סטאַלינער שטיבל'י בית הכנסת הגדול בית המדרש. הגדול די גרויסע שול דער גרויסער בית"מדרש

... 5 בתי-כנסת היו בעיירה: בית-המדרש הגדול, שנבנה ע"י זאב יודוביץ; בית-הכנסת הגדול, שהוקם בעזרתו ובמסירותו של פנחס נובק הזגג; בית"המדרש של הרב (של משפחת גינזבורג) ; בית-הכנסת של חסידי סטולין (בזמן האחרון היה בנוי מלבנים); ובית-הכנסת של הנגידים. גם בביתו של ר' איציקל היה בית-כנסת שבו היו חסידיו מתפללים.

... מאחורי בית-המדרש עמד על תילו בית-הכנסת של חסידי סטולין, ומול בית-המדרש הישן, מעבר לרחוב, עמד בית-מדרשו של הרב הזקן. אף זה האחרון היה מוקף חצר רחבתידים, שהכילה גם את ביתם של שני בני ר' ישראל יוסף זצ'"ל. ...

... כעל פי צו מגבוה נחלצנו, הצעירים., לטפל בבאים. שיכנו אותם בבית-הכנסת של חסידי סטולין, והם הסכימו להתפלל שבת זו בבית-הכנסת הגדול. הראש והמעשה בכל העבודה הזאת היה היוזם יהודה ק. הנ*ל. הוא המארגן, והוא המסדר, ולו נשמעים הכל. לא עברו ימים מועטים וכבר סודרו מחסה וקורת-גג לפליטים בבתי העיירה, ובכל בית קיבלום ביחס נאה ובלב חם. תיכף יצאנו לאסוף כלים וצרכי-אוכל ראשונים, והוקם ועד עירוני לטיפול מתמיד באחים אלה. ועד זה היה מורכב מבעלי-בתים חשובים, כמו ר' יעקב רבינוביץ, ומן הצעירים גם יחד, ובראש הועד: עמה הרב רי ברוכ'ל.

האמת ניתנה להאמר, שעירנו דויד הורודוק,. מיום היוסדה עד היום האחרון שלה, היתה מחולקת לכמה כתות : לחסידי סטולין שהיו חלק גדול מאזרחי העיר, ולהם היה בית-כנסת משלהם, וביניהם אנשים חסידים, יקרי גפש ועליהם אספר באחרונה. נגיע עכשיו לעיקר העיקרים לרבנות בעירנו, היינו, המשפחה הגדולה והכי חטובה, זו משפחת גינזבורג, שלה מתיחסת הרבנות והאדמו"רות מדורי דורות.. נשמף: בזברוני שם נכבד כמנ <הצריקי": כך' היו קוראים להאחרון, שמידו נמסרה הרבנות לידי הרב והרבי ר' ישראל יוסף זצ'יל, שרבים מהנמצאים פה, ודאי מכירים אותו. הוא שימש בתור רב ורבי, ועליו היתה המעמסה לכלכל את כל המשפחה שלו. את ר' אלתרקע עם ילדיו, בניו ובנותיו, וכן את ר' וועלוועלע עם כל ילדיו, כי לידי סמיכות לרבנות לא הגיעו, ולו אף הגיעו -- לא היה מקום בשבילם -- וכך נשארו תלויים ועומדים ומצפים לתמיכת אביהם, הרב ר' ישראל יוסף, והם היו עוסקים בתורה ובעבודה ביראת שמים. ובאמת זכו להוליד בנים חשובים : לר' אלתרקע -- בן בשם איצקל, שראוי היה אף הוא להיות מורה הוראה. ולר' וועלוועלע גם כן בן -- ר' משה'לה -- שהיה מוכתר בכל המעלות. פה מפיק מרגליות בדרוש, וכן בעל-תפילה מצוין. אבל בענין הלכה והוראה -- עלינו להיסוג אחור ,במק ...

כדרך רובן של העיירות היהודיות הקטנות בגולה, לא פסחה המחלוקת גם על עיירתנו, ומצאה לה את קרבנה. המחלוקת בין הכיתות ובין השוחטים והקצבים, לבשה צורה מצערת מאוד, פלוני ראה בשוחט החדש אדם שאינו מתאים לו ולסדרים המקובלים בעיירה ובמוסדותיה, כי ירא וחרד הוא ביותר, ושמא יחמיר יתר על המידה ; פלוני, אפשר ראה בו מתחרה רציני, העתיד לקפח את פרנסתו; התעורר גם שמץ קנאה, כי תפילתו וקולו הנאה עשו רושם רב בעיירה. בחג הפסח הראשון, בשעה שהתפלל ,תפילת טל" בבית-הכנסת דחסידי סטולין, עזבו מתפללי בתי-הכנסיות אשר ב,שול הייף" את מקומותיהם, ובאו לשמוע את החזן החדש. הרב הישיש, רבי דוד"ל ז"ל, היה אף הוא בבאים -- והרושם היה עז מאוד, הדבר יצק שמן על המדורה. המחלוקת החריפה, ועד לפינסק ולוילנה הגיעה. רב היה סבלו של ר' ישראל יהודה מחמת המחלוקת, אך רוחו לא נפלה, ותגובתו לא זו בלבד שלא היתה שלילית, אלא שאף היה בה מן החיוב המוחלט. ...

... עוד בבקר אותו יום מר ונמהר, כשבא עליו המות בחטף, התפלל בבית הכנסת של חסידי סטולין, למד פרק משניות לעלוי נשמת אחיו יהודה קשתן, ולפני הפרדו מקהל המתפללים שח לתומו. ,בעוד שש שנים אצא לפנסיה ואז אבוא אליכם להתפלל וללמוד בקביעות". את יוסף קשתן היה אפשר למצוא באחד מלילות החולין האפורים עומד בקרן זוית ב,היכל התלמוד'י ומקשיב לשעור במוסר. קבע עתים לתורה והפליא את הצבור בלימוד ,מדרש רבה". הסברותיו הנאות היו מרתקות שומעיו.