Rabbi Velvele

... אבא זציל, ר' וועלוועלע, שהיה ישר מאוד וירא-שמים מאין כמותו, עלה לאחר מותו של סבא, על כיסא האדמוריות, הקדיש כל עתותיו לתפילה ולתורה, מניח שני זוגות תפילין ומוכתר בהם עד לאחר תפילת ה,מנחה" ואומר את התפילות בכוונה ובדביקות ובהתרגשות רבה.

האמת ניתנה להאמר, שעירנו דויד הורודוק,. מיום היוסדה עד היום האחרון שלה, היתה מחולקת לכמה כתות : לחסידי סטולין שהיו חלק גדול מאזרחי העיר, ולהם היה בית-כנסת משלהם, וביניהם אנשים חסידים, יקרי גפש ועליהם אספר באחרונה. נגיע עכשיו לעיקר העיקרים לרבנות בעירנו, היינו, המשפחה הגדולה והכי חטובה, זו משפחת גינזבורג, שלה מתיחסת הרבנות והאדמו"רות מדורי דורות.. נשמף: בזברוני שם נכבד כמנ <הצריקי": כך' היו קוראים להאחרון, שמידו נמסרה הרבנות לידי הרב והרבי ר' ישראל יוסף זצ'יל, שרבים מהנמצאים פה, ודאי מכירים אותו. הוא שימש בתור רב ורבי, ועליו היתה המעמסה לכלכל את כל המשפחה שלו. את ר' אלתרקע עם ילדיו, בניו ובנותיו, וכן את ר' וועלוועלע עם כל ילדיו, כי לידי סמיכות לרבנות לא הגיעו, ולו אף הגיעו -- לא היה מקום בשבילם -- וכך נשארו תלויים ועומדים ומצפים לתמיכת אביהם, הרב ר' ישראל יוסף, והם היו עוסקים בתורה ובעבודה ביראת שמים. ובאמת זכו להוליד בנים חשובים : לר' אלתרקע -- בן בשם איצקל, שראוי היה אף הוא להיות מורה הוראה. ולר' וועלוועלע גם כן בן -- ר' משה'לה -- שהיה מוכתר בכל המעלות. פה מפיק מרגליות בדרוש, וכן בעל-תפילה מצוין. אבל בענין הלכה והוראה -- עלינו להיסוג אחור ,במקום גדולים אל תעמוד". ...