Yehuda Kashtan

... אחר-כך נתגלה הסוד, שבן עירתנו הצעיר, יהודה קשטן ז'"ל, הלך אל הועד הגלילי בפינסק והציע לשלוח מספר פליטים אלינו לטיפול בהם, בעוד שכולם חשבו, כאילו באו בהפתעה. ...

על מות יהודה קשטן (ליום השלושים) איך אשא את דברי, והוא דל מלהביע את עומק הצער בלב ידידיו הרבים על מותו ללא עת. כי כולנו אהבנו את יהודה קשטן הטוב, אציל-הרוח ואנין-הדעת. 7 הוא לא הלך בגדולות, לא נאם נאומים ולא כתב מאמרים. 4 "3% צנוע היה ובשקט עשה את עבודתו. לא שאף להתבלט, ,לתפוס מקום". עם זאת התבלט -- במידותיו התרומיות, בנועם הליכותיו, ביושר לבו, בעממיותו הטבעית, בחן שבפשטות. היה טוב להמצא במחיצתו. היה טוב להיות בביתו, בבית יהודה וביילה קשטן, תבדל לחיים ארוכים. כמה חמימות היה שופע מעונם, מה רבה הלבביות שהיתה אופפת כל מי שנכנס. בשבילנו, אנשי ארץ-ישראל שנקלעו לפולין בעניני ,החלוץ", היה הבית של יהודה וביילה קשטן בורשה בית ארץ-ישראלי, בעברית השגורה בפי כל בני המשפחה, בזמר הארץדישראלי, בניגון העממי, החסידי, באוירה הציונית שהיתה שורה בו. תמיד נזכור להם, ליהודה ולביילה, את חסד ביתם, באשר היה מרגיע את הלב המרוגז בעסקי צבור. ...

בפולסיה זו, באחד מישוביה היהודיים המובהקים בעממיותם וחן מסורתם -- בדוידהורודוק -- נולד וגדל יהודה קשטן .ביפי תארו, אצילות נפשו, מתיקות נגינתו, התמדתו והצטינותו בלימודים היה כובש כל לב, והיתה עירו מתכבדת ומתגאה בו ועושה לו פירסום רב. הוא היה צנא מלא ספרא, שלט בשפה העברית וידע להפיק ממנה מלוא שפע עשירותה, ספג את כל ערכי היהדות, היה חסיד נלהב, ומעל לכל -- ציוני וחלוץ. ...

יהודה היה ציוני ועברי משחר נעוריו. מושרש בתרבות העברית המקורית. כמורה עברי התחיל בעיירתו, דוד-הורודוק שבפולסיה, וכעובד צבור בשדה העליה המשיך -- עד שנתו האחרונה. תחילה -- במשרד הארץ-ישראלי בורשה, בו כיהן כמזכיר במשך שנים רבות. המשרד הארץ-ישראלי בורשה היה בזמנו הגדול שבמוסדות-העליה בגולה. רבבות עולים עברו דרכו, ורבים רבים מהם זוכרים עד היום את טפולו האבהי של י. קשטן, את סבלנותו הגדולה, את סבר פניו. היה שמח, כאשר יכול היה לעזור בפועל ממש, להדריך בעצה טובה. עם עלייתו לארץ בראשית מלחמת-העולם נכנס למחלקת העליה של הסוכנות-היהודית ; תחילה בחיפה ואחר-כך -- בירושלים, בתפקידים אחראיים. עבד בהתמסרות כל הכוחות, כי בעבודתו זו ראה שליחות חייו, היתה לו עין פקוחה וראה הרבה דברים, ביניהם כאלה שדכאו מאד את רוחו. אך הוא לא היה איש מלחמה. לא ידע להיאבק בתוקף, לא בעניני צבור ולא בעניניו האישיים. ידע רק לשפוך את מר לבו באזני חברים וידידים. כשנודע לרבים מידידיו, כי יהודה חלה במחלת לב -- הופתעו: יהודה השקט, בעל מזג-טוב כמוהו, איש שאינו מסוגל לכ ...

... ארשה --על 350 אלף יהודיה -- הבית היחידי שדיברו בו עברית, רק עברית : ההורים והילדים גם יחד. רוח טובה, רוח של נשמה יתרה, היתה שרויה באותו בית, והוא היה לבית ועד לחכמים, סופרים, עסקנים, חלוצים וסתם יהודים טובים ובני טובים. במשרד הארץ"ישראלי היה י. קשטן מעין מוסד בפני עצמו, -- ,מוסד" של חן וחסד ואהבת האדם. רבבות, רבבות עולים ומועמדים לעליה היו נזקקים למשרד הא"י בוארשה. היו באים אליו ומצטופפים בתוכו ברעש ובהמולה -- פליטים מרוסיה ואוקריינה, חלוצים, ,עמך" מכל קצוי פולין, עסקנים ציוניים... -- הם היו עולים, אלא שכל עולה הוא גם ,אמיגראנט" -- אדם נע ונד, שנתלש מקרקע מציאותו ועוד לא נשתל בקרקע חדשה, והאדם נבוך ומעוצבן, קשה-רוח וקשה-לב, והוא מחפש איש טוב ומיטיב, -- והנה הוא מוצא אותו ב,מוסד", אשר שמו -- יהודה קשטן. המוני עולים -- תושבי ישראל -- מזכירים ברטט ובהערצה את האיש קשטן, את יחסו הנלבב, האנושי, ואת עזרתו הרבה שהגיש להם. בראשית מלחמת-העולם השניה הצליח קשטן להמלט -- יחד עם בני-ביתו -- מוארשה המנואצת. הוא עלה ארצה והשתקע בירושלים, מקום שם נתקבל מיד כמזכיר מחלקת-העליה של הסוכנות היהודית. מיום בואו לירושלים התמזג כולו עם נופה הרוחני, נעשה חלק בלתי נפרד מירושלים של מעלה. הוא הכיר את כל מכמני העיר, היה בן-בית בריכוזי העדות, בשכונות בבתי-הכנסת ותיה מגלה שם כפעם בפעם אוצרות רוחניים יקרים, -- מגלה ומפרסם ברבים. בתקופת-חייו האחרונה שימש כמנהל מחלקת העליה.

... על מות יהודה קשטן יהודה קשטן. ...