Polesia

... דוד"הורודוק נמצאת בלבה של פולסיה -- ליד הנהר הורין (כ-10 קילומטר לפני השפך אל הפריפט). אורך ההורין -- 570 ק"מ ומאחד הוא את וולין עם פולסיה. הודות לתחבורה זו היו וולין ופולסיה קשורים -- עם אוקראינה מזה ועם ליטה מזה. ...

... מרד זה הקיף מיד גם את פולסיה. מרד הקוזאקים רשום באותיות דמים בהיסטוריה היהודית. גזירות ת"ח ות"ט. שנים של חורבן ודרס ליהדות מזרח-אירופה. ...

האוכלוסיה, מתוך חשש לנקמת השוודים. נאלצה להתחבא ביערות במשך שלשה חדשים. אולם חששותיהם היו לשוא, כי השוודים לא הופיעו יותר, הם עזבו בכלל את פולסיה. ...

... אחרי מלחמת נפוליאון, חלה הטבה במצב הכלכלי ובהתפתחותה של פולסיה. רוסיה יצאה מן המלחמה כמנצחת ונהפכה למעצמה גדולה באירופה. היא התחילה מחדש לבנות את הארץ ...

... פולסיה שימשה מקור קרוב ביותר לחמרי גלם אלה. מסחר ענף העץ התפתח עם אוקראי:ה. וזה. כמובן, השפיע גם על דוד-הורודוק שנמצאה על-יד הנהר הורין ובמרכז של יערות וחומרי עץ. במחצית השנייה של המאה ה-19 התחיל להתגבש מעמד של סוחרים בחמרי יער ועצים וכן ,אנשי מים"?. סוחרי היערות בדוד-הורודוק, מלבד מתי מספר, לא היו עשירים מופלגים, אולם, בכל זאת, הם ו,אנשי המים" היוו מעמד סוחרים די ניכר. המסחר ביערות לא היה דבר של מה בכך. דרושה היתה בקיאות רבה וידיעה מקצועית. בקניית החומר הגלמי מן היער נחוצה היתה ידיעה בהערכת האיכות, חישוב הוצאות העיבוד, הובלה וכו'.

... הודות למסחר הימי ומסחר העצים המפותח בפולסיה בכלל ובדוד-הורודוק בפרט -- קם בראשית המאה ה-19 ישוב יהודי חדש -- בנירטשה. ...

יחד עם עגלוני פולסיה, כולם, הם השתתפו בתענית, עליו גזרו, בשנת 1888 כשנפתחה מסילת-הברזל בפולסיה. ...

... היה שם נוער ציוני מפותח, הסתדרות ,החלוץ"? חזקה. ואכן., התקיים הכינוס הכל-ארצי של ,החלוץ" בפולסיה -- באותה רובליה. ...

. בעצם מראהו היה בו, בשפר ז'ל, משהו מנוף פולסיה מכורתו. כגזע אלון רב שרשים : רחב- גרם, גדל-ראש, משל נטוע הוא באדמתו, וצעדו כבד, עוקר רגל ומניחה, עוקר ומניח. וכמראהו כן דיבורו : רחבדיריעה, ענף וציורי. ובדברו -- חיוך של משובה מפציע בין עיניו-ענניו, כרצי שמש בין עפאיים. לכן היתה הופעתו כה משכנעת ודבריו נשמעים במשרדי הממשלה הפולניים, בקונסוליות ובמוסדות ההגירה. לא כשליח עם עני ונרדף היה עומד שפר בפתחי שליטים, אלא בכבוד ובתקיפות ייצג את שולחיו. ...

הוא נולד בכ"ט כסלו תרנ"ה בדויד-הורודוק אשר בפולסיה, רוסיה, -- אותה פולסיה שיש לה חלק כה גדול וחשוב בבנין ארצנו. הן היא שנתנה לנו את חיים וייצמן! והיא אשר עריה ועיירותיה -- עם פינסק ובריסק בראשן -- נתנו לנו ממיטב החומר האנושי הציוני ומשופרא דשופרא של התנועה החלוצית ותנועת ארץ ישראל העובדת. ...

יהודה היה ציוני ועברי משחר נעוריו. מושרש בתרבות העברית המקורית. כמורה עברי התחיל בעיירתו, דוד-הורודוק שבפולסיה, וכעובד צבור בשדה העליה המשיך -- עד שנתו האחרונה. תחילה -- במשרד הארץ-ישראלי בורשה, בו כיהן כמזכיר במשך שנים רבות. המשרד הארץ-ישראלי בורשה היה בזמנו הגדול שבמוסדות-העליה בגולה. רבבות עולים עברו דרכו, ורבים רבים מהם זוכרים עד היום את טפולו האבהי של י. קשטן, את סבלנותו הגדולה, את סבר פניו. היה שמח, כאשר יכול היה לעזור בפועל ממש, להדריך בעצה טובה. עם עלייתו לארץ בראשית מלחמת-העולם נכנס למחלקת העליה של הסוכנות-היהודית ; תחילה בחיפה ואחר-כך -- בירושלים, בתפקידים אחראיים. עבד בהתמסרות כל הכוחות, כי בעבודתו זו ראה שליחות חייו, היתה לו עין פקוחה וראה הרבה דברים, ביניהם כאלה שדכאו מאד את רוחו. אך הוא לא היה איש מלחמה. לא ידע להיאבק בתוקף, לא בעניני צבור ולא בעניניו האישיים. ידע רק לשפוך את מר לבו באזני חברים וידידים. כשנודע לרבים מידידיו, כי יהודה חלה במחלת לב -- הופתעו: יהודה השקט, בעל מזג-טוב כמוהו, איש שאינו מסוגל לכאורה להתרגז ו,אינו יוצא מכליו" אף פעם -- מה לו ולמחלת לב? ואולי דוקא משום כך, ...

... רצו] עז פועמני להציב ציון לדוד-הורודוק, שבה חונכתי וגדלתי. עיירה עוטה אוכלוסין משכנותיה שבגליל פולסיה המשובש ביצות והלוקה בתחבורה, עיירה שדלות ודחקות חברו בה יחדיו ולעומתן תרבות עברית וחיים עבריים פיכו בה. עוד לפני כחמישים שנה פעל בה ישי אדלר בהפצת השכלה עברית והחיאת השפה ; רבים עזרו על-ידו והמשיכו בהצלחה גם לאחר נסיעתו. עיירה יהודית זו, פעולה ציונית נלהבת היתה בה ואנשיה היו בין הראשונים שלקחו חלק בעליה השניה, הבריחו גבולות, ועברו שבעת מדורי גיהינום כדי להגיע ארצה. לא אעמוד כאן על תיאור עיירה זו. נדמה לי ששמה וזכרה מדברים בעדה. ...

(מתוך מכתב אחד הפרטיזנים מן הצבא האדום, שלוח אל אחותו בארץ. במכתב זה באה עדות ממקור ראשון על גורלם של שתי עיירות בפולסיה, סטולין ודויד-הורודוק, שתיהן ידועות בפעולותיהן למען הקרנות ולמען השפה העברית. בזו האחרונה, דויד הורודוק, נוצרה כעשר שנים לפני המלחמה תנועת ,בני יהודה*, נוער של בית הספר שנטל על עצמו לעבור לשפה העברית פשוטו כמשמעו, בבית, ברחוב ובכל מקום. והגשימו החלטה זו בעקביות ובמסירות יוצאת מן הכלל ושימשו דוגמה ומופת להרבה בתידספר ,תרבות* אחרים בפולין המדינה. ...

... דאוויד-האראדאק ליגט אין הארץ פון פאלעסיע, ביים טייך הארין (10 קילאמעטער פארן צונויפגיסן זיך פון הארין אין טייך פריפיעט). דער טייך הארין איז 570 קילאמעטער לאנג און ער פאראייניקט וואלין מיט פאלעסיע. א דאנק דער וואסער-פארבינדונג זענען וואלין און פאלעסיע געווען פאראייניקט מיט אוקראינע פון איין זייט און מיט ליטע פון דער צווייטער. ...

די טאטארן זיינען דעמאלט פארבליבן א לענגערע צייט אין פאלעסיע און לויט אלע ווארשיינלעכקייטן איז דאן דורך זיי געגרינדעט געווארן דאוויד-האראדאק. זיי האבן אויך אנגעשאטן דעם בארג ביים ברעג פון טייך. וועלכער האט זיי געדינט פאר א פעסטונג. אין שפעטערע יארן איז אויפן דאזיקן בארג אויסגעבויט געווארן א פראוואסלאוונער קלזיסטער. ...

... אין דער תקופה פון באנא ספארצאס הערשאפט האט זיך פאלעסיע שטארק אנטוויקלט. זי, באנא ספארצא, האט אראפגעבראכט פוילישע קאלאניסטן און זיי באזעצט אויף פרייע באדנס. זי האט דורכגערייניקט די טייכן, געגראבן קאנאלן, זי האט איינגעפירט א ספעציעלן שטייער פוז פינסקער איינווינער איז דער פארם פון 12 פישערס, וועלכע האבן געשאפן א שטענדיקע קאמוניקאציע צווישן פינסק, נאבעל און דאוויד"האראדאק. ...

די תקופה פון דער לובלינער אוניע האט אריינגעבראכט אין פאלעסיע גרויסע ענדערונגען אין פאליטישן, רעליגיעזן און ווירטשאפטלעכן לעבן. ...

... אין יאר 1707 האבן זיך באוויזן אין פאלעסיע די שוועדן. זיי זענען, אבער, צוליב די שווערע קאמוניקאציע מיטלען לאנג אין פאלעסיע ניט געווען. זיי האבן אפילו אנגעהויבן בויען בריקן איבער די טייכן, אבער זיי האבן דאס גלייך אויפגעהערט און פארלאזט די געגנט. ...

בכלל איז אין דאוויד-האראדאק געווען שטארק די השפעה פון ליטווישן יידנטום. רבנים פלעגט מען ברענגען נאר פון ליטא, דאוויד-האראדאקער בחורים פלעגן זיך לערנען אין די דארטיקע ישיבות. די השכלה באוועגונג און שפעטער דער ציוניזם זענען אויך געקומען פון ליטע. דאוויד-האראדאק האט די נייע תורות אויפגענומען פריער ווי אלע שטעטלאך אין פאלעסיע. ...

... נאך דער נאפאלעאנישער מלחמה איז אריינגעטראטן א בעסערונג אין דער עקאנאמישער אנטוויקלונג פון פאלעסיע. רוסלאנד איז דאן ארויס אלס זיגערין און גרויס"מאכט אין אייראפע, זי האט ביסלעכווייז אנגעהויבן צוריק בויען דאס לאנד און איבערהויפט דרום-רוסלאנד. ס'האט זיך אנטוויקלט אין אוקראינע א גרויסע בוי-באוועגונג פון נייע קאלאניעס, פון ים-פלאט אויפן שווארצן ים און פון באן ליניעס. דער נאענטסטער קוואל פון האלץ פאר די אלע ארבעטן האט זיך געפונען אין פאלעסיע. ס'האט זיך אנטוויקלט א ברייט-פארצווייגטער האנדל מיט אוקראינע. ...

... א דאנק דעם פארצווייגטן און זיך אנטוויקלענדיקן וואסער-האנדל און האלץ מסחר אין פאלעסיע בכלל און אין דאוויד"האראדאק בפרט, איז אין אנהויב פון 19-טן יארהונדערט אנט- שטאנען א יידישער ישוב אין נירטשע.

... דארט איז געווען אן אנטוויקלטע און ציוניסטיש געשטימטע יוגנט. די החלוץ ארגאניזאציע איז דארט געווען זייער שטארק און דער ערשטער החלוץ צוזאמענפאר אין פאלעסיע איז אין יאו' 1924 פארגעקומען אין רובליע. ...

... שווער צו זאגן מיט וואס דאס קליינע שטעטעלע דאוויד-האראדאק זאל זיך שטארק אונטערשיידן פון אנדערע קליינע שטעטלעך. וועלכע זענען, ווי זי, אריינגעשטעקט אין די טיפע בלאטעס פון פאלעסיע. כמעט ז'ער זעלבער שניט הייזער, גאסן, שולן, קראמען, מארק און די זעלבע פרנסות, צרות, ליידן און זאר'ג. ...

עס האט אפגעבליט יודאוויטשעס צייט און די ברעגמאנס זענען ארויפגעשווומען אויף דער פאן. זייער מסחר איז געווען בארלינעס. די בארלינעס האבן געפירט פראדוקטן פון פאלעסיע און ווייסרוסלאנד קיין אוקראינע און גרויס-רוסלאנד און פון די דניעפר ברעגעס צוריק קיין פאלעסיע. ...

... דאוויד-האראדאק -- א קיין שטעטעלע, א קליינער קולטור-אינזעלע אין א ים פון פאלעסיער פינסטערניש און אפגעשטאנענקייט. נאענט צו גאט און ווייט פון מענטשן, וויל דערלאנגען זיך אהין איז געווען ניט פון די לייכטע זאכן. מיטן פור פון אייזנבאן-סטאציע. אן ערך 5 קילאמעטער, איבער א בלאטיקן וועג, אדער זומער מיטן ,פאראכאד" פון פינסק -- 14 ביז 18 שעה רייזע מיטן וואסער דורך די ווילדע, אייביק דרימלענדע וועלדער אוז זומפן פון פאלעסיע.