Turov

... ידיעה ראשונה, שנבחנה היסטורית, על פולסיה מקורה בשנת 988 לספירת הנוצרים. בכרוניקה של סוזדאלער פעריעסלאוו בתאריך הנ"ל, מוזכרת חלוקת רוסיה בין בניו של ולדימיר הגדול. לפי אותו מקור, מקבל אחד מבניו, הוא סוויאטופולק -- את פינסק, טורב ודרויה. בשנת 1005, נוסד בטורב מרכז הכנסיות וכל הערים מסביב לה, לרבות פינסק. היו כפופות לביסקופיה הטורבית. ...

... בספר תולדות פינסק מסופר. שלהרס הגדול גרמה התנפלות הקוזאקים והטטרים בהשתתפות הנוצרים מדוד-הורודוק וטורב. ההתנפלות הזאת, החריבה כמעט כליל את הישוב היהודי בפינסק. ...

יהודי ד.זהורודוק זכו, אחר כך, לסטיספקציה מוסרית מסויימת : ה,באלאכובצים"?, בדרכם הלאה, נחלו, על יד מוזיר מפלה, ונאלצו לסגת. באותו זמן, נחתם טרקטט-השלום הריגאי והגבול הפולני-סוויטי נקבע בין טורוב ודוד הורודוק. על יד הגבול הפולני, פירקו הפולנים את ה,באלאכובצים" מנשקם וכך, מפורקי נשק, בדרכם למחנות הריכוז עברו את ד.-הורודוק. יצאו יהודי העיר לראותם מבוסים ולשמוח באידם. ...

אל בית-הכנסת. בערב ראש השנה היו עוברים דרך עירנו חסידי סטולין, מטורוב ואולבסק בדרכם אל הרבי, אל סטולין. משה מחורובסק היה נוסע אחרון. הוא היה סומך על סוסי הדואר שלו, שיגיעו למועד לסטולין. את ראש השנה היו מבלים כמעט כל הזמן בבית-הכנסת בתפילה, או באמירת תהילים. ...

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

... בדויד-הורודוק עצמה נרגעו הרוחות במקצת, אך בכפרים ובדרכים -- אימה. והנה קריאת ,הצילו" מטורוב, בפי ברוך לוצקי: ,אנו גוועים ברעב!" ר' אשר מעמיס מיד עגלה מלאה דגן, מביאה בשלום לטורוב -- ומציל את יהודיה מחרפת רעב. עִם צאתו את ט.,רוב, הגיעתו השמועה כי מתנכלים אליו. הסתתר ימים מספר עד יעבור זעם -- ובשוובו לביתו לא סיפר לאיש מה שעבר עליו. ...

... הרב ר' ישראל יוסף היה נוהג לנסוע לימים הנוראים אל ר' מוטילי מצ'רנוביל. מדי בואו שמה, היה מביא עמו את ה,פתקאות" מחסידיו (מאחר שהיה לוי, נוהג היה לומר, כי נתנו לו לקט -- (לכוה, קוזנהורודוק, טורוב), אלו העיירות, שבהן היו פזורים חסידיו). יצאה השמועה בסטולין, כי הרב ההורודוקאי מקבל ,פתקאות". ורמזו מבית הסטולינאי (שהיה מגזע הצ'רנובולאי) כי ראוי לו לצ'רנובילאי, להעיר על כך את אזנו של ר' ישראל יוסף.

בבוקר ראינו את כרכרת הפרטיזנים החוזרת מטורוב. מיד נקראנו אל המפקד שהודיענו : נשק לא קבלתי. אך רשאים אתם לעבור. הענין סודר עם מפקד משמר הגבול. מיד רצנו קדימה -- ולא נתקלנו באף חייל על הגבול. הכל נמלטו לשמע התקדמות הגרמנים. קרבנו לטורוב -- והנה לקראתנו, מרחוק מכונית"משא גדושה חיילים ועליה מוצבת מכונת-יריה. לא ידענו אם רוסים הם או גרמנים. משמאלנו השתרע בית-קברות. מיד קפצנו והשתטחנו ליד המצבות. לאחר שנעלמה המכונית רווח לנו. קמנו והמשכנו בדרכנו והגענו לפנות ערב לטורוב -- על אדמת רוסיה הסוביטית. ...

... אותו יום כינס מפקד הפלוגה הפולקובניק סאטאנובסקי אספה ונתן הוראות לפרטיזנים ולפליטים כיצד להתנהג. איש לא הורשה לזוז מהמקום, פרט לאלה שיישלחו לפעולות חבלה. העובר על ההוראות -- דמו בראשו -- יירה במקום וללא משפט. המפקד דרש שהבאים מדוד- הורודוק, סטולין וטורוב ומכירים את הסביבה -- יתיצבו לפניו.

... אין יאר 1005 ווערט אין טורעוו געגרינדעט א קירכלעכער צענטער און אלע שטעט ארום, איינשליסלעך פינסק געהערן צו דער טורעווער ביסקאפיע.