Luninets

... ב,סקירה ההיסטורית לתולדות יהודי ליטא" לס. א. ברשדסקי שהוצא בשנת 1883 בפטרבורג וכן ב,תולדות יהודי פולין עד המאה ה-18" לד"ר י. שיפר, שהוצא ב-1914 במוסקבה, מוזכר שהשנים 1550--1500 היו שנים של גידול הישוב היהודי בליטא. בעת ההיא נוסדו הרבה ישובים חדשים וכן גדלו אלה הקיימים מכבר. האמיגרציה היהודית לליטא זרמה בכיוון ממערב למזרח. לפיכך קמו היישובים הראשונים בחלקה המערבי של ליטא. ברור, איפוא, שלמשל גרודנה, בריסק, לוצק וולדימיר-וולינסק קדמו לייסוד דוד-הורודוק. לוניניץ, סטולין וכו'. כדאי לציין שהקהילה בוולדימיר-וולינסק נוסדה בשנת 1388 ודוד-הורודוק, יחד עם וולדימיר-וולינסק עברו, בערך בעת ההיא, לנסיכות הסטרודובית. לא מן הנמנע, איפוא, שכבר אז היתה קיימת בדוד-הורודוק קהילה יהודית. זרם האימיגרציה לליטא גבר בראשית המאה ה-16, בעטים של רדיפות היהודים בגרמניה.

... כוחות צבא הבולשבקים כבשו את לחבה ולונינץ ואז אירע דבר שזיעזע את חיי האידיליה בדוד-הורודוק. ...

השלטון המינהלתי של הצבא בלונינץ, מורכב היה סטודנטים בני רוסיה הגדולה שהיו רחוקים מאנטישמיות. כן היו בשלטון המינהלתי גם יהודים. הודות ליהודים האלה, נמנע מספר יותר גדול של קרבנות שודאי היו נופלים. לעיר נשלחה פלוגת עונשין עם תותחים. העיר, כמובן, נכנעה מיד. הנוער נמלט. חיילי פלוגת העונשין קיבלו ידיים חפשיות לקחת מה שלבם חפץ -- מבלי רשות, כמובן, לפגוע באנשים. הזכות ,לטפל" באנשים, נתונה היתה אך ורק. בידי הקומנדנט והקומיסר הפוליטי, שאגב -- היה יהודי. ...

... פסק דין המוות הוצא אל הפועל בבית-קברות הנוצרים. שם, גם נקבר היהודי יודוביץ. כעבור שבועות אחדים, השגתי בלונינץ רשות, מאת שלטונות הצבא, להביא את ,הקדוש" היהודי לקבר ישראל. ...

... הגרמנים כבשו כבר את פינסק, לוניניץ, לאכווה, מיקשביטש, ולדוד-הורודוק טרם הגיעו -- העיר היתה בלי שלטון. ...

... שבועיים ימים נדדו על פני שדות ובדרכים לא דרך. התדפקו על שערי העיירות הסמוכות. אך למרות השתדלות יהודי העיירות האלה, לא ניתן להן להכנס אליהן. רק מאות ספורות, נשים וילדים, הצליחו להסתדר אצל קרובי משפחה בעיירות : לאכווה, סטולין ולוניניץ. אלפי הנשים הנותרות, עִם ילדיהן, המשיכו בנדודים, מופקרות לרעב. קור והתעללות האכרים -- מכות רצח ומעשי אונס. ...

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

... רבנים וגדולי תורח נימנו עם תושביה של דויד-הורודוק : ר' יוסף רייזין, מ"יץ (שעבר אח"כ לסלונים), ר' פסח, ר' יעקב ישעיהו רוזנבלום, המכונה הסלונימאי, ר' דוד ברקוביץ, ר' ברוכל, וכן הרבנים והרביים לבית גינזבורג. וזו שלשלת המשפחה למן ר' וולף, הצדיק הזקן: ר' וולף, ר' דויד בנו, ר' יוסף בנו, ר' וולוולה ור' אלתר'קה בניו, ר' אהר'לה, ר' יעקב דויד ור משת'לה -- בניו של ר' וולוולה (הראשון שימש כרב בלונינץ, והשני כשו"ב בדויד-הורודוק. ור משה'לה אחרון הבנים, ניספה בידי הנאצים), ר' יצחק (איציקל) בנו של ר' אלתר'קה (ר' וולוולה בנו משמש עתה כרבי בארצות-הברית). ...

... ויהי בעבור הזעם, ותחזק ממשלת תפולנים בעיר -- ויתודע ר' אשר אליהם,. ויקבל מידיהם הזמנה להספקת בשר לצבאם אשר בלונינץ. ובימים ההם קשה היתה השגתן של עגלות. ויפן ר' אשר אל המפקח הבלחובצי ויבקש ממנו כלי-רכב לנסוע לקוזן-הורודוק. ויתן לו המפקח את רכבו ואת רוכבו, ויצא ר' אשר לדרך ולא שב עוד ממנה: הפורעים ארבו לו בדרך -- וירצחוהו נפש.

לכלכלתו ולהחזקת ביתו דאגה שלישיה: ר' יוסף קלוז'ני, ר' אהרן סלומינסקי הי"ד, ור' נתן נטע גלויברמן ז'"ל. כשהיתה נכדתו אתו, היתה היא מבשלת בשבילו, ומשנישאה ועברה ללונינץ, היתה רחל סלומינסקי מבשלת את ארוחותיו ור' א. סלומינסקי היה מביאן לו מדי יום ביומו. ...

... ת ערב, בעמדי ליד חנותו של יוסף בסביץ ששימשה כצרכניה, ניגש אלי אחד מנאמני השלטון החדש ואמר לי שאני נדרש אולטימטיבית להביא את ארכיון ,בית*ר/ למשטרה... תשובתי היתה שהארכיון כולו הושמד בתחילת המלחמה יחד עם כל הארכיונים הציוניים. ידעתי אז שימי בהורודוק ספורים. כעבור יומיים בשעה 8 בבוקר, נמסר לי ע'יי יוסף גלויברמן זיל שאחיו יעקב ודוד גורביץ עברו את הגבול מוילנה כדי להעביר את האדמו"ר מקרלין. נחפזתי הביתה ולאחר התיעצות קצרה עם הורי, אחותי, אחי, גיסי ודודי, ארזתי את חפצי ויצאתי לדרך. רציתי לקרא גם את חברי יוסף ברוכין ולהניעו שיצא עמי, כדי שמצפוני יהא נקי, אבל יוסף גלויברמן הניאני מכך, באמרו שהוא מסודר, עובד בבנק ויש לו כרטיס אדום. נכנסתי לחייקל פריימן וביקשתי שבנו לייבל יילווה אלִי. הוא הסכים ויצאנו ללונינץ.

... את שיא האכזריות של עבודת מארייקא יש לראות בפרובוקציה השטנית כלפי יהודי דוד- הורודוק -- פירוש הדבר כלפי הפצינטים שלו במשך שנים, מהם התפרנס ועשה הון. זה החובש -- ,איש הרפואה" מארייקא, הטמין יחד עם ידידיו וחבר מרעיו -- בבית המדרש מוטות ברזל, גרזנים וכמה אקדחים לאחר מכן הודיע למפקדת הגרמנים בלוניניץ שהיהודים מתכוננים למרד נגד הגרמנים ולמטרה זאת מקיימים בבית המדרש מחסן נשק ,שעלה בידו לאושרו לגלותו". על סמך הפרובוקציה הזאת הוציאו הגרמנים פקודה להשמיד את כל הגברים שבין יהודי דוד- הורודוק.

דער אימיגראציע שטראם פון יידן קיין ליטע איז געגאנגען אין דער ריכטונג פון מערב קיין מזרח. אזוי ארום, זענען די ערשטע ישובים אויפגעקומען אין מערב-טייל פון ליטע. ס'איז קלאר, אלזא, אז צ. ב. גראדנע, בריסק, לוצק און וולאדימיר וואלינסק זענען אויפגעקומען פריער פון דאוויד-האראדאק. לוניניעץ, סטאלין, א.א.וו. ...

... די באלשעוויסטיש-מיליטערישע כוחות האבן פארנומען לאכווע און לוניניעץ און דאן האט פאסירט א געשעעניש וועלכע האט אויפגעטרייסלט און איבערגעריסן די אידיליע אין דאוויד-האראדאק.

... דער שטאב אין לוניניעץ איז באשטאנען פון זייער וווילע גרויס-רוסישע סטודענטן, וועלכע זענען געווען ווייט פון אנטיסעמיטיזם. אין שטאב זענען אויך געווען יידן. אדאנק די דאזיקע יידן האט די שטעטל נאך גוט אפגעשפילט, ווייל אנדערש וואלטן געפאלן פיל מער קרבנות. ...

... דער טויט-אורטייל איז אויסגעפירט געווארן אויפן קריסטלעכן בית-הקברות און דארט האט מען קובר געווען ב. יודאוויטשן. אין א פאר וואכן ארום, האב איך אין לוניניעץ ארויס- באקומען א דערלויבעניש פון דער מיליטערישער מאכט צו ברענגען דעם קדוש צו קבר ישראל. ...

די דייטשן האבן שוין פארנומען פינסק. לוניניעץ, לאכווע, מיקאשעוויטש, און אין דאוויד- האראדאק זענען זיי נאך ניט געווען. די שטאט איז פאקטיש געווען אַן א מאכט. דאוויד"-האראדאק איז ניט פארנומען געווארן דערפאר, וואס זי איז ניט געלעגן ביי קיין באן-ליניע און ניט ביי קיין שאסיי. די ,האראדטשוקעס" האבן זיך ניט געקענט דערווארטן ביז די דייטשן וועלן אליין אריינקומען און זיי האבן ארויסגעשיקט קיין פינסק צו דער דייטשישער מיליטערישער מאכט א דעלעגאציע מיטן פעלדשער מארייקא אין דער שפיץ, וועלכע האט פארלאנגט, אז די דייטשן זאלן וואס גיכער אריין אין שטאט. דערביי האבן זיי געמאלדן די דייטשן וועגן דער גרייטקייט פון די ,האראדטשוקעס" מיטצוארבעטן מיט זיי. זיי האבן פארלאנגט, אז מ'זאל מאכן א שנעלן סוף צו דער יידישער באפעלקערונג פון דאוויד-האראדאק. ...

... 2 וואכן האבן זיי געוואנדערט איבער פעלדער, וועגן און אומוועגן. קיין איין שטאט האט זיי, טראץ די באמיאונגען פון יענע יידן, ניט געוואלט אויפנעמען. בלויז עטלעכע צענדליק פרויען און קינדער האט זיך איינגעגעבן איינצוארדענען ביי זייערע קרובים אין די ארומיקע שטעטלעך ווי: לאכווע, סטאלין און לונינעץ. די איבעריקע האבן 2 וואכן געוואנדערט, אויס- שטייענדיק הונגער, קעלט און פייניקונגען פון די פויערים, וועלכע פלעגן אויף זיי אנפאלן. שלאגן, פארגוואלטיקן א.א.וו. ...

בערך אנהויב פון 19-טן יארהונדערט איז אין שטעטל דאוויד-האראדאק, נעבן פינסק., און נאך נענטער צו סטאלין, געגרינדעט געווארן א זעלבסטשטענדיקע חסידישע דינאסטיע. אירע אנהיינגער זענען אין דער סביבה פון פינסק געווען באקאנט מיט דעם נאמען ,האראדאקער חסידים" (צו אונטערשיידן פון ר' מנחם מענדל וויטעבסקער, וועלכער האט אויך געטראגן דעמזעלבן נאמען). דאס איז געווען דער קלענסטער צווייג פון די חסידישע דינאסטיעס אויף פאלעסיע און האט געהאט זיינע חסידים אין דעם איינגן קרייז : דאוויד"האראדאק -- לאכווע -- לונינעץ -- פינסק, קאז'אנהאראדאק. גענוי ווי די לעבעשייער חסידים האבן געפונען זייער ארט מערבדיק פון פינסק, צווישן פינסק און קאברין, איז די קליין גרופע פון האראדאקער חסידים געווען מזרחדיקער פון פינסק, צווישן פינסק און לאכווע. דער גרינדער פון דער דינאסטיע איז געווען ר' וואלף, געשמט ביי די חסידים מיט דעם נאמען: ר' וואלפצ'י (גינזבורג), א זון פון צדיק ר' שמואל הלוי פון קאשיווקע (א שטעטל אין וואלין, ניט ווייט פון באקאנטן חסידישן צענטער נעסוויזש) (368). ר' שמואל איז געווען א נאענטער חבר פון באקאנטן צדיק פון וואלין ר' מרדכי פון נעסוויזש. (369) ווי עס איז צו זען פון א בריוו צו אים פון ר' אשר פון סטאלין (370) און וועלכער שטאמט פון ערשטן פערטל פון 19-טן יארהונדערט (צווישן תקס"ב/1802 און אנהויב תקפ"ז/1826) זענען די ביידע צדיקים געווען אין פריינדליכע באציונגען און געווען מחותנים. אויף וועלכען אופן האט ר' וואלף געגרינדעט א זעלבסטשטענדיקע דינאסטיע אין צענטער פון ,קארלינער געביט" פעלן פרטים. דער איינציקער חסידיש ...

ער האט צוזאמען מיט זיינע מיטהעלפער באהאלטן אין גרויסן בית-מדרש שטאבעס אייזן, העק און עטלעכע רעוואלווערן, און דערנאך געמאלדן דעם דייטשישן שטאב אין לוניניעץ, אז מ'האט ,אנטדעקט"? אין בית-מדרש א געווער-לאגער, מיט וועלכן די יידן גרייטן זיך צו מאכן אן אויפשטאנד קעגן דער דייטשישער מאכט. ...