Russia

... יש לומר שהיה זה טיפוס בעל תכונות ספציפיות מובהקות. למרות הנדידה ברחבי רוסיה לפני מלחמת העולם הראשונה, וברחבי פולין בין שתי מלחמות העולם -- לא נתבוללו. ובכל מקום ...

... אחרי מלחמת נפוליאון, חלה הטבה במצב הכלכלי ובהתפתחותה של פולסיה. רוסיה יצאה מן המלחמה כמנצחת ונהפכה למעצמה גדולה באירופה. היא התחילה מחדש לבנות את הארץ ...

בשנים הראשונות היו העגלונים, בעלי ספינת-הקטור, עובדים בחורף עם סוסים. קמעא. קמעא, התפתח העסק -- הם קנו עוד ספינת-קיטור שמהלכה סטולין וגורין והשליכו, על-ידי כך, את מקצוע העגלונות מאחורי גוום. מאוחר יותר, הצטרפו אל השותפות יהודים מפינסק והוסדרה תחבורת-ספינות פינסק--דוד-הורודוק. תחבוורת הספינות. ובעליהן, לא נפגעו בהרבה עֶל-ידי מלחמת העולם הראשונה. לאחר שדוד-הורודוק סופחה לפולין, הצליחו בעלי הספינות לקבל חזרה את ספינותיהם, שנשארו בנהרות רוסיה. ...

... קשה לתאר את השמחה, שאפפה את תושבי רוסיה כולה, ועוד יותר את היהודים שנשמו לרווחה. היהודים היו לאזרחים שווי-זכויות. רוסיה הגדולה פתחה את שעריה ומוסדותיה לפני כל האזרחים כולם.

אחרי מלחמת פולין-רוסיה, ובשנים הראשונות של שלטון פולני בדוד-הורודוק -- לא היתה קיימת קהילה בעיר. כנציגים -- חצי רשמיים -- של הקהילה, שימשו החברים היהודים של הנהלת העיר הממוגה, אלה היו: משה לאכובסקי, שלמה קצמן ומשה יהודה ליפשיץ. ...

... חילות הגרמנים התקדמו הלוך והתקדם. הצבא האדום נסוג בבהלה ובאי-סדר. העסקנים דסוויטיים החלו לעזוב את העיר. מאות בני נוער ומשפחות שלמות שמו פעמיהם אל מה שהיה קודם גבול סוויטי-פולני במטרה להגיע לרוסיה ולהנצל מידי המרצחים הנאציים. ...

לאחר פרוץ המהפכה נעשה ביתנו מרכז לפעולה הציבורית והציונית בעיר. אבא נבחר ל,רבקום* כסגן יושב-ראש. השלטון ברוסיה כולה היה בידי הרבקומים. שהרי חוקי הצאר בוטלו, וחוקים חדשים עדיין לא באו במקומם. השלטון העירוני היה אז, השלטון המחוקק והמוציא לפועל כאחד. והיה מעשה בזוג נוצרים, שבאו ל;רבקום" להתגרש, מאחר שהיושב-ראש לא היה אז בעיר, חתם אבא על הגט. נוצריה אחת שראתה זאת יצאה בצעקות ובבכי: אוי לעיניה שכך רואות, משה-יהודה מאשר גט לפרבוסלבים כשרים ! ...

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

אחרי שלום ריגה בין רוסיה ופולין, כשהוקל קצת המצב הצבאי בעיר, התחיל הנוער שוב להתענין בפעולה הציונית. ואז אירע המאסר בביתנו: היה זה בשנת 1921. הגבול בינינו ובין רוסיה היה סגור ומסוגר היטב, עם זאת, הצליחו כמה מאנשי דויד-הורודוק, שנשארו ברוסיה, לחזור הביתה, ובין החוזרים גם אברהם דורצין הי"ד, שלמד באוניברסיטה בקיוב. הוא היה בין החברים אמרכזיים בתנועה הציונית, וכבר ב-1917 היה חבר צעירי-ציון. אנו הצעירים, רצינו לשמוע מפיו על הנעשה ברוסיה, ובעיקר על המתרחש בתנועה הציונית. קשה היתה באותם הימים מלחמתו הפנימית של הנוער היהודי. ציונות או קומוניזם? -- זו היתה השאלה. בשנים הראשונות למהפכה, קסמה לנוער היהודי האפשרות לנקום בפורעים, ובשונאי ישראל למיניהם, בעזרת הקומוניסטים. המהפכה, אף פתחה שדה פעולה נרחב, למען מעמד הפועלים והסוציאליזם. עם זאת, היה הדבר כרוך בטמיעה ודאית ומוחלטת באוקינוס הגדול של עמי רוסיה.

מצד שני, הימים -- ימי הצהרת בלפור, והנציב הראשון בארץ-ישראל הוא יהודי. אפשר לשמור על הקשר החי עם העולם הגדול והפתוח, יש אפשרות לעליה, מתגשם חלום הציונות. כמה מבני הנוער בעירנו, נתפסו לקומוניזם ויצאו לרוסיה, מהם הנמצאים שמה עד היום, ואחרים שאוכזבו קשות וחזרו. אך מרבית בני-הנוער נשארו בנאמנותם לציונות. לא יפלא, איפוא, שבבוא א. דורצין הביתה, השתוקקנו לשמוע מה בפיו. הכול נתכנסו בביתנו, ודורצין סיפר על חיי היהודים ברוסיה ,על האפשרויות לפעולה ציונית ועל הקומוניזם. השעה כבר היתה מאוחרת. חברים רבים כבר הלכו. אבא שכב לישון. נשארנו יושבים, שני אחי, מאיר ואהרון, דב שפר, א. מורבציק ואנכי. כן נשאר עמנו סורוקה בן טורוב (אחותו היתה מורה בבית-הספר ,תרבות" והוא נשאר בדויד-הורודוק). בינתיים נכנסו שני פולנים וביקשו בירה. מילאתי את מבוקשם ואנו המשכנו בשיחה. רק לאחר מכן, נתברר שהפולנים היו מאנשי הבולשת. וכששמעו שמדברים על הציונות וקומוניזם, קראו למשטרה וכולנו נאסרנו. היה זה בליל שבת.

... בשנת 1772 נקרעו הגלילים המזרחיים מפולניה וסופחו לרוסיה ויושביהם היהודים היו לנתינים יהודים ברוסיה הצארית. ...

... כשעבר הרבי ר' ישראל'קה זצ"ל, ה,ינוקא" מסטולין, את ורשה, בדרכו האחרונה לפרנקפורט, מקום שם נפטר, פגש שם בר' ישראל יהודה, לאחר שלא ראו זה את זה שנים רבות, כי (ר' ישראל יהודה ז"ל ברח בשנת 1905 מרוסיה, כאשר גוייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן). היה זה בשנת 1920. הרבי האזין לשירתו וזו עשתה עליו רושם עז כל-כך, עד שאמר : ;הניחו לוּ לשיר כאות נפשו, כי אומן הוא, היודע את אומנותו" ואף ציוה לו לשלוח אליו ניגונים מיוחדים לימים הנוראים, ל,ויאתיו" ו,היום הרת עולם".

... בבואו אל הארץ לא בא אל המנוחה, ומיד יצא לטהרן לארגן שם את עלית פליטי פולין שעברו מרוסיה דרך פרס עד הגיעם אל שערי הארץ. תקופת עלית ההצלה דרך פרס דרשה מאמצים וכושר ארגוני ומו"מ עם שלטונות זרים ועליונים, וכאן מצא מקום לפעול גדולות. איש-העליה היה גם לאחר שובו מטהראן, והקדיש כל מרצו וכשרונו בעבודה בועד-ההצלה, שהיה אחד מעמודי התווך בפעולתו.

... אחרי שנתקבלו כמה כתובות מהפליטים ברוסיה, החל הועד בשליחת חבילות ומכתבי עדוד שעודדו את הפליטים במצוקתם. החבילות נשלחו בכל מיני דרכים עֶ"י הדואר וע"י הסוכנות בעזרת הח"ח א. גליננסקי וי. קשתן וחלק גדול מהם הגיע לתעודתו. ...

על הקיבוץ. והיתה לפניה דרך ,טובה" ובטוחה. משם, מרוסיה הביאה תעודה מביה"*ס הגבוה שביקרה בו עם ציונים טובים. וכאן בירושלים שערי האוניברסיטה נפתחו לפניה לרוחה. נכנסה באמצע השנה ועברה בהצטיינות לקורס השני (פיסיקה -- מטמטיקה) וגם סטיפנדיה מובטחת לה. אולם ,נולדתי להיות קיבוצניקית" היא מתנצלת בפני קרוביה על המפנה שעשתה בחייה. ,רק פה התחלתי לחיות* והחדשים הקודמים היו ,חדשי התנוונות* ,ונשאר לי להצטער מאד על העבר. כי ,לחוש דכאון על אדמת המולדת -- זהו חטא שאין כמוהו....* ...

... אין דער ,כראניק פון סוזדאלער פערעיעסלאוו? ווערט אונטער דער דאטע ארומגערעדט די חלוקה פון רוסלאנד, וועלכע ווערט פאנאנדער געטיילט צווישן וולאדימיר דעם גרויסנס זין ; דארט ווערט דערציילט, אז איינער פון זיינע זין -- סוויאטאפאלק באקומט פינסק, טורעוו און דערעוויע. ...

אין יאר" 1793 קומט פאר די צווייטע טיילונג פון פוילן און דאוויד"האראדאק בלייבט ביי רוסלאנד ביזן יאר 1920. פון יאר 1920 ביז סעפטעמבער 1939 געהערט דאוויד-האראדאק צו פוילן. דעם 19-טן סעפטעמבער 1939 גייט אריין אין דאוויד"האראדאק די רויטע ארמיי. אין יולי 1941 ווערט דאוויד-האראדאק איינגענומען דורך די היטלעריסטישע חיילות און אין 4 ווערט דאוויד"האראדאק צוריק פאראייניקט צו רוסלאנד. ...

... דאס איז געווען א ספעציפיש ,פאלק". וואנדערנדיק פאר דער ערשטער וועלט-מלחמה איבער גאנץ רוסלאנד און אין דער צייט פון צווישן דער ערשטער און צווייטער וועלט-מלחמה איבער גאנץ פוילן, האבן זיי זיך אין ערגעץ ניט אסימילירט. וווּ מ'האט זיי באגעגנט, האט מען זיי גלייד דערקענט, אדאנק זייער ספעציעלער קליידונג, שפראך און ארט לעבן.

אין יענער צייט, זענען פארגעקומען 2 געשעענישען, וועלכע האבן געהאט א גרויסע השפעה אויפן לעבן פון ליטווישן יידנטום. די ערשטע געשעעניש איז געווען פון אלגעמיין- פאליטישן כאראקטער, וואס האט געהאט איר אומדירעקטע ווירקונג אויפן לעבן פון די ליטווישע יידן, נעמלעך: אין יאר 1793 איז פארגעקומען די 2-טע טיילונג פון פוילן. און די געגנט איז אריבער צו רוסלאנד. דאס האט אריינגעבראכט א קאלאסאלע ענדערונג אין עקאנאמלשן און קולטורעלן לעבן פון די יידן אין ליטע. די 2-טע געשעעניש איז געווען פון אן אינערלעך יידיש-רעליגיעזער באדייטונג -- ס'איז אויפגעשטאנען די חסידישע באוועגונג. ...

... נאך דער נאפאלעאנישער מלחמה איז אריינגעטראטן א בעסערונג אין דער עקאנאמישער אנטוויקלונג פון פאלעסיע. רוסלאנד איז דאן ארויס אלס זיגערין און גרויס"מאכט אין אייראפע, זי האט ביסלעכווייז אנגעהויבן צוריק בויען דאס לאנד און איבערהויפט דרום-רוסלאנד. ס'האט זיך אנטוויקלט אין אוקראינע א גרויסע בוי-באוועגונג פון נייע קאלאניעס, פון ים-פלאט אויפן שווארצן ים און פון באן ליניעס. דער נאענטסטער קוואל פון האלץ פאר די אלע ארבעטן האט זיך געפונען אין פאלעסיע. ס'האט זיך אנטוויקלט א ברייט-פארצווייגטער האנדל מיט אוקראינע. ...

... ס'איז אוממעגלעך צו באשרייבן די גרויסע פרייד, וואס האט דאן ארומגענומען גאנץ רוסלאנד. פארשטענדלעך. אז פילפאכיק גרעסער איז געווען די שמחה פון די יידן. וועלכע האבן פריי געעפנט די טויערן פון אירע שטעט און אמטן פאר אלע בירגער. די ערשטע האניג" פריי געגעפנט די אויערן פון אירע שטעדט און אמטן פאר אלע בירגער. די ערשטע האניג- חדשים פון דער רוסישער רעוואלוציע אין אנהויב פון יאר 1917 האבן געגעבן א גרונד צו ...

גלויבן, אז מ'שטייט פאר א נייער עפאָכע פון גלייכהייט, פריינטשאפט און ברידערלעכקייט צווישן פעלקער און לענדער און אז אונטער די פליגלען פון דער דאזיקער רעוואלוציע, וועלן זיך אין דעם גרויסן רוסלאנד, קאנען פריי אנטוויקלען., עקאנאמיש און קולטורעל אלע אֶן אויסנאם נאציאנאלע מינדערהייטן. ...

דער שטאט-פרעזידענט, דער מיליץ-נאטשאלניק, די אנפירערס פון די פארשיידענע עקאנאמישע, קולטורעלע און געזעלשאפטלעכע אנשטאלטן זענען פארביטן געווארן אויף ,וואסטאטשניקעס". אויך די אנדערע מערזווייניקער פאראנטווארטלעכע פאסטנס זענען באזעצט געווארן דורך סאוויעטישע בירגער, וועלכע זענען אראפגעשיקט געווארן פון רוסלאנד. ...

... לייזער ראנקין -- איז אנטלאפן פון טראנספארט ארעסטאנטן. וועלכע די סאוויעטן האבן דאן אנהויב פון דייטשיש-סאוויעטישן קריג ארויסגעפירט און טיף רוסלאנד, געקומען קיין דאוויד-האראדאק און אומגעקומען מיט אלע דאוויד"-האראדאקער יידן. ...

... הונדערטער יידישע יונגעלייט און גאנצע משפחות האבן זיך געלאזן צו דער פריערדיקער סאוויעטיש-פוילישער גרענעץ, מיט צוועק זיך צו עוואק\אירן קיין רוסלאנד, כדי אזוי ארום צו אנטלויפן פון די היטלעריסטישע מערדערישע הענט. ...

... אן עכא פון די גרויזאמע פאגראמען, וועלכע האבץ געבושעוועט איבער דער לענג און ברייט פון יידישע שטעט און שטעטלעך אין רוסלאנד, האט זיך אויך דערטראגן קיין דאוויד"האראדאק. א האראדאקעד מיעשטשאנין, זוכטער, האט אין א דערבייאיקן דארף -- ארלי -- דערמארדעט ...

... און אט איז אנגעקומען דער 6-טער יולי 1941. דאס שטעטל האבן פארנומען די היטלעריסטישע חיילות. פיל יידן האבן זיך געוואלט ראטעווען קיין רוסלאנד, נאר די נ.ק.וו.ד. און גרענעץ-וואך האבן ניט דורכגעלאזן און אזוי אויום איז מען געווען געצווונגען צו בלייבן אונטער דער היטלעריסטישער הערשאפט. ...

... בת-שבע לין, מאיר-אליהו קושניר'ס א פלעמיאניצע איז געווען די איין און איינציקע פון אלע דאוויד"האראדאקער, וועלכע איך האב געטראפן אין דאוויד-האראדאק -- צוריקקערנדיק זיך פון רוסלאנד, נאך ראש-השנה תש"ה. ...