Warsaw

... משפחות רבות בדוד-הורודוק התפרנסו ממסחר הבשר. תנאים מסייעים לכך: סביבה גדולה של כפריים, שדות מרעה ושפע של בקר. קצבי דוד-הורודוק, היו קונים את הבקר. לתצרוכת האוכלוסיה המקומית וכן בשביל יצוא (בעיקר לורשה). היו ביניהם סוחרי בקר גדולים, שהיו עוברים באוקראינה, ובמיוחד בסביבת פולטאווה. קונים בקר ומעבירים משלוחים לורשה. מענין, שמשלוחים אלה, ומלויהם, עשו את כל הדרך ברגל. היה זה מסחר, הקשור בסיכון, בגלל היעדר יציבות מחירים ואלה היו נקבעים על פי הכלל הידוע של ,היצע וביקוש" בשוק הבקר בורשה. ...

כעבור זמן קצר הגיעה הידיעה על התבוסה שהצבא האדום נחל על יד ורשה -- שוב החל אידשקט. הצבא האדום החל בנסיגה -- אי סדר שרר בכל. ...

קשרי-המסחר טופחו עם פינסק הקרובה וכן עם מרכזי-מסחר אחרים כגון ורשה ולודז' מן היערות הסמוכים נשלחו כמויות גדולות של עצים מעובדים ובלתי מעובדים, כמויות גדולות תוצרת חקלאית, קרונות בקר, משלוחי דגים, קרונות עורות ופשתן וחמרים אחרים. ...

לאור המצב הזה החלו בחיפוש דרכים חדשות לעליה, קרי: עליה ב'. לא קלה היתה הדרך, ואף לא קצרה. הסודיות שבדבר חייבה זהירות רבה, ואף אני בעושים. לכאורה, חזרתי הביתה, כפורש מן ההכשרה, אך למעשה, התכוננתי 8 חדשים לעליה. חזרתי למקום-עבודתי הקודם אצל ש. פינקלשטיין, ובבוא היום משהיה עלי לנסוע לורשה -- ידעו על כך רק בני הבית ושלמה פינקלשטיין ואחיו. תפקידם היה ליצור את הרושם, ואף להשיב לכל שואל, שמטעם העבודה נוסע אני לורשה. ומשבא יוסל דער געלער עם עגלתו לקחתני מן הבית -- לא נפרדתי מבני המשפחה. הדבר כבר נעשה קודם לכן, חדר לפנים מחדר. ...

... * צלום מתוך ,אילוסטרירטע וואך" -- ורשה 1925. ...

... כשעבר הרבי ר' ישראל'קה זצ"ל, ה,ינוקא" מסטולין, את ורשה, בדרכו האחרונה לפרנקפורט, מקום שם נפטר, פגש שם בר' ישראל יהודה, לאחר שלא ראו זה את זה שנים רבות, כי (ר' ישראל יהודה ז"ל ברח בשנת 1905 מרוסיה, כאשר גוייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן). היה זה בשנת 1920. הרבי האזין לשירתו וזו עשתה עליו רושם עז כל-כך, עד שאמר : ;הניחו לוּ לשיר כאות נפשו, כי אומן הוא, היודע את אומנותו" ואף ציוה לו לשלוח אליו ניגונים מיוחדים לימים הנוראים, ל,ויאתיו" ו,היום הרת עולם".

... אהר כך נודע לנו כי נכנס לחברת אנשי תורה ומדע. נשא לאישה את בתו של ש*י איש הורביץ הידוע. ודורצין יושב בורשה ועוסק במקצוע כד*ר לחימיה. ...

... פרטים נוספים קיבלנו בקונסוליה הבריטית בורשה, אגב הוראה חמורה לעזוב את פולין תוך 4 שעות. הוראה זו באה כמהלומה על ראשי, כי טרם הספקתי לבקר בבית, לראות את ההורים, החברים והמכרים. בחרתי בדרך המסוכנת יותר, וירדתי לשעות מספר הביתה.

לא בנקל עלה לי הדבר להתקבל לפלוגת הפארטיזאנים, ואחר כך לצבא האדום. עם הרוסים עברתי את ליטא, לאטביה, נלחמתי בחזית ורשה ולבסוף גם הגעתי אל ברלין, זאת הטמאה ונקמתי את נקמת דמנו השפוך... אבל הפצע העמוק אשר בלבי לא נרפא... ...

... בזמן החקירה, שנעשתה בנוכחותי, הוא פנה אלי בזו הלשון: ,מורבצ'יק, את מי אסרת ? הן תפקידי אצל הגרמנים היה לא מן החשובים. מדוע אין אתה אוסר את איוון מארייקא, שבזמן שלטון הגרמנים היה ראש העיר דוד-הורודוק ? הוא שרצח והשמיד את יהודי דוד-הורודוק, ועכשיו יושב בשלווה בורשה"!...

... העצור, אשר עליו דברנו בפרק הקודם ,לא ידע" את כתובתו של איוון מארייקא בוורשה, לכן לא היה זה דבר קל למצוא אותו. פעמים אחדות נסעתי באופן מיוחד לוורשה ולדאבון לבי העליתי חרס במאמצי. כמעט והתיאשתי מתקוה להשיג את המטרה, אך על פי מקרה מוצלח הכרתי, באחת מנסיעותי ברכבת לורשה שוטר חרש יהודי (יהודה ספיבק-זינגר, עכשיו בארץ). ספרתי לו את מטרת נסיעתי והלה, לקח על עצמו את התפקיד למצוא את מארייקא. ...

... בעת ביקורי בורשה ביקרתי גם בצירות הסובייטית וגם שם הובטח לי המשך הטיפול וגמר הענין. בהזדמנות זאת עלי להדגיש את ההתענינות הערה והבלתי רגילה מצד הועד המרכזי של יהודי פולין בורשה, את עזרתו המשפטית (הם העמידו לרשותי 2 עורכי-דין) והכספים. ...

... לפני עזיבתי את פולין ביקרתי ב-,או.ב.* בורשה ושם נאמר לי שכל הרוצחים בהם טפלתי -- נמצאים במאסר ובהתאם לאמנה בינלאומית, יובאו לדוד-הורודוק (היום -- תחת שלטון ברית המועצות) ושם -- במקום ביצוע פשעיהם -- יבואו לדין. ...

... הגדילה לעשות המורה לפולנית בת ורשה, רחל פלר שמה, שהיתה מורה בביה"ס ,תרבות* שבכפר וע"י קשריה עם עיר הבירה העשירה את הספריה בספרים רבים. ...

צווישן די דאוויד-האראדאקער קצבים זענען געווען גרעסערע סוחרים, וועלכע פלעגן פארן קיין אוקראינע און איבערהויפט אין פאלטאווער געגנט, אויפקויפן דארט טראנספארטן מיט אקסן און שיקן זיי קיין ווארשע. אינטערעסאנט, אז די דאזיקע טראנספארטן. ווי אויך זייערע באגלייטער פלעגן דעם גאנצן וועג מאכן צופוס. ...

... פיל משפחית האבן אין דאוויד"-האראדאק געלעבט פון פלייש-האנדל. די שטעטל האט געהאט ארום זיך א גרויסע פויערישע סביבה, פיל לאנקעס מיט גראז (ע,פאשע") און די געגנט איז רייך געווען אין סטאדעס פון קי און אקסן. דאוויד"-האראדאקער קצבים, פלעגן אויפקויפן, פארן שטאטישן געברויך און אויך עקספארט (קיין ווארשע הויפטזעכלעך) די דאזיקע קי מיט אקסן.

... גאנץ גרויס איז געווען אין דאוויד"האראדאק דער פיש-האנדל, וואס איז געווען א מקור פון פרנסה, הן פאר די קריסטן -- די פיש-פאנגער און הן פאר די פיש-סוחרים. דערביי איז צו באמערקן, אז די פיש-הענדלער האבן זיך ניט פארנומען מיט פארקויפן פיש אויפן ארט. דאס פלעגן טאן די פיש-פאנגערס אליין -- די קריסטן. די פיש-הענדלער. פלעגן אויפקויפן פון די קריסטן דעם עודף פון פיש, וואס די שטעטל איז ניט געווען בכוח צו קאנסומירן און שיקן דאס אין ווארשע.

מערערע פרטים האבן מיר באקומען אין ענגלישן קאנסולאט אין ווארשע, וווּ ס'איז אונז גלייכצייטיק שטרענג אנגעזאגט געווארן, מיר זאלן אין פארלויף פון 24 שעה פארלאזן פוילן. אן אומדערווארטעטער קלאפ איז געווען פאר מיר די דאזיקע אנווייזונג. ...

שוין בעת דער ערשטער אויספארשונג, וועלכע איז אויפן ארט, אין מיין אנוועזנהייט דורכגעפירט געווארן, האט זיך דער מערדער צו מיר געווענדעט און געזאגט: ,מוראווטשיק, וועמען ארעסטירסטו? איך האב דאך פארנומען א ניט וויכטיקן ארט ביי די דייטשן. פארוואס ארעסטירסטו ניט איוואן מארייקא, וועלכער איז פאר די דייטשן געווען בירגערמייסטער פון דאוויד"האראדאק ? ער האט דאך אומגעבראכט אלע דאוויד-האראדאקער יידן און טראץ דעם זיצט ער זיך יעצט רואיק אין ווארשע ?71 ...

... דער ארעסטירטער דאוויד-האראדאקער מיעשטשאנין, האט ,ניט געוווסט" דעם גענויעם אדרעס פון איוואן מארייקא אין: ווארשע. אויסגעפינען אים איז ניט געווען פון די לייכטע אויפגאבעס. עטלעכע מאל בין איך ספעציעל געפארן אין ווארשע אים זוכן. ליידער. זענעז מיינע באמיאונגען ניט געקרוינט געווארן מיט דערפאלג. כ'האב שוין כמעט רעזיגנירט פון געפינען אים. דער גליקלעכער צופאל האט. אבער, געוואלט אז כ'זאל מיך אין איינער פון מיינע רייזעס קיין ווארשע, באקענען אין צוג מיט א יידישן געהיים-אגענט (יהודה ספיוואק-זינגער -- יעצט אין ישראל), וועלכער האט דערוויסנדיק זיך וועגן מיין רייזעדציל, גענומען אויף זיך די אויפגאבע צו געפינען מארייקאן. ...

... ביים זעלבן באזוך, מיינעם אין ווארשע, האב איך אפגעשטאט א וויזיט אין דער סאוויע- טישער אמבאסאדע, און אויך זיי האבן מיר צוגעזאגט די פולע אונטערשטיצונג אין פארטזעצן רעם ענין. ...

אויף מיין פארלאנג, האט די ווארשאווער פראקוראטור איבערגעשיקט א טייל פון די באשולדיקונקס-אקטן אין תל-אביבער פרידנס-געריכט, כדי צו דערגענצן זיי מיט דערקלערונגען פון עדות, וועלכע געפינען זיך יעצט אין ישראל. אין יאר 1953 האט מען אין תל-אביב אויס- געהערט די עדות און דערנאך צוריקגעשיקט די דאקומענטן קיין ווארשע. ...

על מות יהודה קשטן (ליום השלושים) איך אשא את דברי, והוא דל מלהביע את עומק הצער בלב ידידיו הרבים על מותו ללא עת. כי כולנו אהבנו את יהודה קשטן הטוב, אציל-הרוח ואנין-הדעת. 7 הוא לא הלך בגדולות, לא נאם נאומים ולא כתב מאמרים. 4 "3% צנוע היה ובשקט עשה את עבודתו. לא שאף להתבלט, ,לתפוס מקום". עם זאת התבלט -- במידותיו התרומיות, בנועם הליכותיו, ביושר לבו, בעממיותו הטבעית, בחן שבפשטות. היה טוב להמצא במחיצתו. היה טוב להיות בביתו, בבית יהודה וביילה קשטן, תבדל לחיים ארוכים. כמה חמימות היה שופע מעונם, מה רבה הלבביות שהיתה אופפת כל מי שנכנס. בשבילנו, אנשי ארץ-ישראל שנקלעו לפולין בעניני ,החלוץ", היה הבית של יהודה וביילה קשטן בורשה בית ארץ-ישראלי, בעברית השגורה בפי כל בני המשפחה, בזמר הארץדישראלי, בניגון העממי, החסידי, באוירה הציונית שהיתה שורה בו. תמיד נזכור להם, ליהודה ולביילה, את חסד ביתם, באשר היה מרגיע את הלב המרוגז בעסקי צבור. ...