Lithuania

... דוד"הורודוק נמצאת בלבה של פולסיה -- ליד הנהר הורין (כ-10 קילומטר לפני השפך אל הפריפט). אורך ההורין -- 570 ק"מ ומאחד הוא את וולין עם פולסיה. הודות לתחבורה זו היו וולין ופולסיה קשורים -- עם אוקראינה מזה ועם ליטה מזה. ...

בשנת 1569 חל מפנה ביחסים בין פולין לליטא. באותה שנה הוחלט בסיים הלובליני לייסד אוניה פוליטית בין פולין וליטא. להחלטה הזאת היתה השפעה מכרעת בחדירת הרוח הפולנית לסביבת ליטה כולה. התרבות הפולנית ובעיקר הקלר הקאטולי -- החלו לחדור לאותה סביבה. תפקידם היה כפול: להדביק בפולוניזציה את הסביבה הרוסית, ויחד עם זאת לקרבה לדת הרומית-קאטולית. ...

... ב,סקירה ההיסטורית לתולדות יהודי ליטא" לס. א. ברשדסקי שהוצא בשנת 1883 בפטרבורג וכן ב,תולדות יהודי פולין עד המאה ה-18" לד"ר י. שיפר, שהוצא ב-1914 במוסקבה, מוזכר שהשנים 1550--1500 היו שנים של גידול הישוב היהודי בליטא. בעת ההיא נוסדו הרבה ישובים חדשים וכן גדלו אלה הקיימים מכבר. האמיגרציה היהודית לליטא זרמה בכיוון ממערב למזרח. לפיכך קמו היישובים הראשונים בחלקה המערבי של ליטא. ברור, איפוא, שלמשל גרודנה, בריסק, לוצק וולדימיר-וולינסק קדמו לייסוד דוד-הורודוק. לוניניץ, סטולין וכו'. כדאי לציין שהקהילה בוולדימיר-וולינסק נוסדה בשנת 1388 ודוד-הורודוק, יחד עם וולדימיר-וולינסק עברו, בערך בעת ההיא, לנסיכות הסטרודובית. לא מן הנמנע, איפוא, שכבר אז היתה קיימת בדוד-הורודוק קהילה יהודית. זרם האימיגרציה לליטא גבר בראשית המאה ה-16, בעטים של רדיפות היהודים בגרמניה.

וכך היו קמים הישובים החדשים בליטא: סביב כל ישוב גדול, היו קמות עיירות קטנות. וכך חדרו היהודים יותר ויותר אל עומקה של ליטא. לדעת ההיסטוריונים היהודיים, אפשר לקבוע, לפי הלוח הגיאוגרפי, איזה מן הישובים עתיק יותר. בחלקה המערבי של ליטא הישובים הם עתיקים יותר מאלה שבחלק המזרחי. לפי נקודת השקפה זאת, אין לחשוב שקהילה יהודית מאורגנת בדוד-הורודוק קדמה לקהילה יהודית בפינסק. ...

משום כך ניתנו ליהודים זכויות גדולות. היהודים נחשבו לבני-חורין (ולא ,עבדי המלך?) ובעלי זכויות שוות לאלה של השליאכטה ובעלי האחוזות. בעד רצח. או פציעת יהודי -- נענש הרוצח בעונש מוות. את תפילותיהם ערכו באין מפריע. בשבת לא הוזמן יהודי לבית-המשפט, וכן לא גבו מיהודי חובות בשבת. המסחר היה פתוח לפניהם, ומותר היה להם לנוע בכל רחבי ליטא. ...

בכלל, היתה ניכרת בדוד-הורודוק השפעת יהדות ליטא. רבנים היו מובאים רק מליטא. בחורי דוד"הורודוק למדו בישיבות שבליטא. תנועת ההשכלה ויותר מאוחר -- הציונות -- חדרו מליטא. דוד-הורודוק קיבלה את התורות החדשות, מוקדם יותר מכל עיירות פולסיה. על דוד-הורודוק פסחה, איפוא, אחת המלחמות המרות, היא המלחמה בין החסידים והמתנגדים, אשר גרמה מרירות רבה ליהדות ליטא. לעומת זאת היתה בדוד-הורודוק המלחמה סביב הרבנים -- חריפה יותר מאשר בכל עיירות הסביבה. ...

... כאמור בפרק הקודם, היתה דוד-הורודוק תחת השפעת יהדות ליטא. תנועת ההשכלה, במאה הקודמת, חדרה אלינו על-ידי בחורים שלמדו בישיבות שבליטא, ולרוב עלזידי סוחרים מדוד-הורודוק, אשר בנסיעותיהם, חשו ברוחות החדשות. שהחלו מנשבות במרכזים הגדולים של יהודים. ...

והנה לא ארכו הימים וזעזוע איום פקד יהדות שלוה זאת. שנות תיח -- תט"ז (1648--1656) עקרו את העץ היהודי מאדמת מטעו בפולין, ליטא ואוקראינה. בדם ואש נחרבו כשבע מאות קהלות וישובים של היהודים (מהם רק חלק בחורבן חלקי) דורות רבים לא יכלה יהדות זאת לשוב לאיתנה אחרי הזעזוע הזה של גזרות ת'ח. ...

לא בנקל עלה לי הדבר להתקבל לפלוגת הפארטיזאנים, ואחר כך לצבא האדום. עם הרוסים עברתי את ליטא, לאטביה, נלחמתי בחזית ורשה ולבסוף גם הגעתי אל ברלין, זאת הטמאה ונקמתי את נקמת דמנו השפוך... אבל הפצע העמוק אשר בלבי לא נרפא... ...

אל מלא רחמים, בורא ארץ ומרומים, שומע שועת עגומים, דיין אלמנות ואבי יתומים, אל נא תחשה ותתאפק לדם עמך השפוך כמים נגרים, המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים לאלפי נשמותיהם של ישראל קדושים, אנשים ונשים, ילדים וילדות, עוללים וטף, שנהרגו, ושנשחטו, ושנחנקו, ושהוטבעו, ושנשרפו, ונקברו חיים, במדינות : פולניה, אוסטריה, בולגריה, בלגיה, בוקובינה, בסרביה, גליציה, גרמניה, דניה, הונגריה, הולנד, יוגוסלביה, יון, לטביה, ליטה, נורבגיה, צ'כוסלובקיה, צרפת ויתר ארצות אירופה. כולם קדושים וטהורים וביניהם גבורי הרוח, גאונים, צדיקים, רבנים וחסידים וראשי ישיבות, ארזי הלבנוז ואדירי תורה ותלמידיהם, יזכרם אלהינו לטובה ובגן עדן תהא מנוחתם, בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור את נשמותיהם, ה' הוא נחלתם והוא ינקום נקמתם ויזכור לנו עקדתם ותעמוד לנו ולכל ישראל זכותם. ...

... דאוויד-האראדאק ליגט אין הארץ פון פאלעסיע, ביים טייך הארין (10 קילאמעטער פארן צונויפגיסן זיך פון הארין אין טייך פריפיעט). דער טייך הארין איז 570 קילאמעטער לאנג און ער פאראייניקט וואלין מיט פאלעסיע. א דאנק דער וואסער-פארבינדונג זענען וואלין און פאלעסיע געווען פאראייניקט מיט אוקראינע פון איין זייט און מיט ליטע פון דער צווייטער. ...

אין אלגעמיין זענען די לעצטע יארן פון דער פוילישער הערשאפט געווען שווערע פאר די יידן אין ליטע. די צענטראלע מאכט איז געווען שוואך און דעמאראליזירט, די שטייערן גרויס, די ארטיקע שליאכטע האט געוועלטיקט יעדער אויף זיין שטייגער, די יידישע קהילות האבן זיך געריסן צווישן זיך און ס'איז געוואקסן די קאנקורענץ צווישן די יידישע סוחרים דאס אלץ האט פארארעמט די מאסן און די נויט איז געווען גרויס. ...

בכלל איז אין דאוויד-האראדאק געווען שטארק די השפעה פון ליטווישן יידנטום. רבנים פלעגט מען ברענגען נאר פון ליטא, דאוויד-האראדאקער בחורים פלעגן זיך לערנען אין די דארטיקע ישיבות. די השכלה באוועגונג און שפעטער דער ציוניזם זענען אויך געקומען פון ליטע. דאוויד-האראדאק האט די נייע תורות אויפגענומען פריער ווי אלע שטעטלאך אין פאלעסיע. ...

... . מיר דארפן געדענקען, אז די ליטווישע מאכט, האט געעפנט אירע טויערן פאר די איינוואנדערנדע יידן פון דייטשלאנד ניט צוליב הומאנע געפילן, נאר ווייל דאס איז געווען אין הסכם מיט זייער פאליטיק, וועלכע האט געזען אין די יידישע איינוואנדערער אן עלעמענט. וואס וועט אויפלעבן און אקטיוויזירן די אפגעשטאנענע ווירטשאפט פון לאנד. דערפאר טאקע, האבן זיי די יידן געגעבן גרויסע רעכט. יידן האבן זיך גערעכנט פאר פרייע מענטשן (ניט קעניגלעכע דינער), צוגלייך מיט דער שליאכטע און באיארן. פאר אומ- בריינגען, אדער פארווּנדן א ייד האט געקומט טויט"-שטראף. מען האט הזיל ניט געטארט שטערן אין זייערע תפילות, שבת האט מען זיי ניט געטארט רופן אין געריכט און ניט מאנעז קיין חובות. זיי האבן געמעגט האנדלען מיט וואס זיי האבן געוואלט און זיך פריי באוועגן איבער גאנץ ליטע. אין אמאליקן ליטע האט די רעגירונג אליין ניט געמאנט קיין שטייערן. זי פלעגט דאס אוועקגעבן אין ארענדע. פארשטענדליך, אז יידן זענען געווען די ארענדארן. כמעט אין אלע שטעט און שטעטלאך זענען יידן געווען ארענדארן פון: אויפמאנען שטייערן, בראנפן-מאנאפאל, ביר און מעד, סיי אין הורט און סיי אין דעטאיל, זאלץ-מאנאפאל, די שטאטישע וואַג, די קרעטשמעס און די צאל-קאמערן. דאס לעצטע אין געווען א שטייער אויף סחורות, וואס יעדער סוחר האט געמוזט צאלן נאך איידער ער האט פארקויפט די סחורה. ,מיטא" האט זיך דער שטייער גערופן. די סחורה האט מען געמוזט פירן דורך די וועגן. ווו ס'זענען געווען די צאל קאמערן.

... איבער א צענדליק יידישע יוגנטלעכע פון שטאט., האבן פאר דער צייט אין געהיים פארלאזט דאוויד-האראדאק און זיך באקומען קיין ווילנע, וועלכע איז דאן דורך די סאוויעטן אוועקגעגעבן געווארן צו ליטע. זייער ציל איז געווען זיך פון דארטן צו באקומען קיין ארץ-ישראל. ...

... סטערער געטא, פון דער דייטשער מערדערישער האנט, זיך ארומ- וואלגערנדיק אין אלע בלאטעס, לוזשעס. וועלדער און זומפען, איינזאם, עלנט, ערגער ווי א הונט. איז אין מיין געדאנק געווען נאר איין מחשבה -- ווי גיט מען צו וויסן מיין שוועסטער און ברודער ? וועט כאטש עמיצער פון אונדזער משפחה וויסן נאך מיין טויט, וואס איך האב איבער- געלעבט ? ניט איינמאל האב איך געוואלט א סוף מאכן צו מיין לעבן. נאר דערמאנענדיק זיך אן אייך, האב איך זיך געשטארקט. איך האב אלץ געהאפט -- אפשר, און האב מיט'ן גרעסטן מוט אלץ איבערגעטראגען. מיין איינציגע שטרעבונג איז געווען ווען עס איז צו נעמען געווער אין האנט און נקמה נעמען. ניט גרינג איז עס מיר אנגעקומעז אריינצוגיין אין פארטיזאנישן אטריאד. פון אטריאד בין איך אריין אין דער רויטער ארמיי. געווען אין ליטע, לעטלאנד, דערנאך אויפן פראנט הינטער ווארשע, און געענדיקט אינ'ם פינסטערן בערלין. פאר אונדזער אומשולדיק פארגאסן בלוט האב איך נקמה גענומען. נאר די גרויסע וווּנד קען זיך ניט פארהיילן". ...