Abraham Dortsyn

למחרת היתה העיר כמרקחה. האשמה בקומוניזם, בעיר השוכנת על גבול רוסיה בפולין דאז -- לא היתה מן הדברים הקלים, ומה עוד, שנוסף לכך היה בין האסירים אברהם דורצין, שזה עתה בא מרוסיה וסורוקה היה איש טורוב. מעשי הפולנים בפינסק, הריגת ה-35 עודם זכורים היטב, החרדה בעיר היתה גדולה. התחילו באיסוף חתימות מאת תושבי העיר, המעידות, שאין אנו קומוניסטים. כמה מן התושבים חששו לחתום. אנו לא ידענו על כל החרדה הזאת וחוץ מסורוקה, שהיה לו פספורט ננסן, שמחנו להיות אסירים פוליטיים. ביום הראשון בבוקר הובילונו ללונינץ. כל בני העיר יצאו ללוותנו. נסעו אתנו אבא, אהרן-יונה שפר ודוב מורבצ'יק. בעזרת מ. מוזיקנט, בעל בית-מלון, שהיו לו קשרים עם קציני המשטרה, שוחררנו לאחר שלשת ימי מאסר. מאסר זה, הפסיק את הפעולה הציונית של הנוער בעירנו לחדשים מספר. אך לאחר מכן, היא נתחדשה ביתר שאת. ושוב היה מרכז הפעולה בביתנו עד עלייתנו ארצה. גם משניתן רשיון לפתיחת מועדון, עדיין הוכרעו בביתנו כל ההחלטות והפעולות העיקריות בתנועת א"י העובדת. ...

... ויובא כאן, לשם הבהרה, מעשה שהיה לפני המהפכה. בקיץ שנת 1916... הוחלט לערוך אזכרה לד"ר הרצל בליל כ' בתמוז. מסרנו איש לרעהו בחוגנו המצומצם, כי מתאספים בדירת המורה בבית אביגדור, ממול בתי-הכנסת. ישבנו כעשרה חברים וחברות ביניהם אברהם דורצין, שרה גלויברמןז. מאשה יודוביץ, חיים פינקלשטין ועוד. זו היתה הפעם הראשונה שנשאנו את דברנו אל הציבור בעברית, וכולנו משתאים על מאמצנו שנשא פרי : דיברנו על התנועה ועַל המנהיג בעברית רהוטה וללא מכשול ופגע וכל שעת האזכרה היו עינינו מופנות אל החלונות לעקוב ולשמור אם אין כובע של שוטר נראה ברחוב. ומה רוח ללבנו בהסתיים האזכרה הצנועה שלנו ללא כל תקלה. ...

... היה לנו ועד ציוני במקום, ולו יושב-ראש, מזכיר, גזבר וכו', והיתה לשכה-משרד -- במקום קבוע, הכל כנהוג וכמקובל. צריך היה להשיב על החוזרים המתקבלים, לקרא לישיבות, לרשום פרטיכל ולקבוע סדר-יום, בקצרה: סניף מאורגן לכל פרטיו. אשר זגר היה יושב-ראש הועד ואברהם דורצין הי"ד, אף הוא מחברי הועד והפעיל שבהם. ...

... אברהם דורצין, הי ינקם דמו נר נשמה ...

בן עניים היה אברהם דורצין. אביו היה רוכל מהלך בכפרים. סובב הולך מכפר לכפר וחוזר לשבת לביתו. גם האם עבדה כל עבודה לכלכלת בני הבית. ואברהם נער מוכשר. צמא דעת והשכלה. כשנפתח בעיירה בית הספר הממשלתי העירוני, המליצו עליו לפני הדירקטור של ביה"ס, והלה הסכים לקבלו למוסד: בלי שבר. לימול: ...