Warsaw

... בסביבת פינסק החלו במאבק הקהילות : דוד-הורודוק. סטולין, קלצק. טורב, כומסק, ודרוהיצין. המאבק היה ממושך וקשה, משום שלצידם של הקהילות הגדולות עמד השלטון המרכזי, שהיה מעונין בגביית המס במרוכז. מיניסטר המלחמה הליטאי ציווה להעמיד לרשות הקהילות הגדולות עזרת הצבא בגביית המס מהקהילות הקטנות. אפס, הצבא לא היה יכול לעזור, ואף לא בתי-הדין הרבניים. וזה משום חולשתו של השלטון המרכזי, משום הנטיות הספרטיסטיות של השליאכטה, ובעיקר -- משום החלטת הסיים הורשאי בשנת 1766, לבטל את המס הכללי של יהודים ולהחליפו במס אישי, 2 זהוצים לגולגולת. (המס הוטל החל בתינוק בן שנה אחת). ...

בשנת 1924 כאשר התקיימה בורשה ,ועידת המפלגה" של ,צעירי-ציון", היה כבר סניף המפלגה בדוד-הורודוק מאורגן למופת ויו"ר הועד המקומי הח' יוסף ליפשיץ ייצג את הסניף בועידה זו. ...

על הפרק. מדי פעם בפעם חיינו מסדרים ,יום פרח" לטובת קרן ,תורה ועבודה". גם חברנו סנדר מרגולין נשלח הרבה פעמים לועידות השונות של ,החלוץ המזרחי" ,וצעירי מזרחי" בורשה. ממנו קבלנו דו"חות ארוכים ותאור מפורט מכל מהלך הענינים שעמדו אז על הפרק. ...

צוייגל, מנהל הסמינר העברי בוילנא, השתתף בחגיגה מטעם מרכז ,תרבות" בורשה, בדרכו מתחנת הרכבת עבר ברחובות העיירה, במרכבה נאה רתומה לצמד סוסים יפים, כשילדי בית-הספר על דגליהם והיישוב היהודי מקבל את פניו בשמחה. הרושם היה כביר. היתה זאת הפגנה רבת-רושם של החינוך העברי באחת הקהילות הותיקות בעיירות פולסיה. היו אלה רגעים של סיפוק מלא לתנועה הציונית בעיירה. הגויים התלחשו, שמיניסטר יהודי בא לביקור בבית-הספר של היהודים. ...

... סתיו 1931. ברנצ'וק נבחר על-ידינו כציר לועידת ,תרבות" בורשה, שבה השתתף ח'. ביאליק, בהתרגשות רבה מסר אח"כ פרטים על ועידה זו באסיפה פומבית, שנקראה בעיירה עם שובו משם. התלהבותו היתה גדולה לקראת השתתפות ,תנועה למען הספר העברי" שעליה הוכרז בועידה. הוא סיפר לנו על מהלך הציונים בועידה. ועל הרצאותיו של המשורר ח.נ. ביאליק. התרגשותו גברה בספרו כיצד הרעים המשורר בקולו על גדולי הציבור היהודי בפולניה בצעקו : ,שקצים -- אל החדר!*

נולד בדוד"הורודוק בשנת 1892 והתחיל בפעולה הציונית כמורה בבית-הספר האזורי, אך לא מצא סיפוק בחיי העיירה, ואחרי מלחמת העולם יצא לווארשה, ונכנס בשנת 1921 לפעולה בשטח העליה, כמנהל מחלקת המודיעין במשרד הארץ-ישראלי המרכזי בווארשה. עשה רבות לארגון העליה ההמונית מפולין בדרכי רומניה, בדאגה לקבוצות העולים והטבת תנאי נסיעתם לארץ. בשנת 1925 נתמנה מנהל המשרד הא"י המרכזי בווארשה וכהן בתפקיד קשה זה עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ובעצם ימי הכבוש הנאצי, עד שלא נותרה עוד כל אפשרות להציל ולהעלות לארץ. ...

... גדושי עלילה ועתירי מעש היו חייו. מגיל רך דוהרת רכבת חייו על פני תחנות רבות, ללא היעצר כמעט. אכסטרן בעירתו דוידדהורודוק, מביאתו שאיפתו להשכלה עד למוסקבה הרחוקה : והנה באה תבערת מלחמת העולם הראשונה ושפר נקלע לצבא הרוסי, וממנו -- לשבי הגרמני. בשובו מהשבי, הוא תוקע יתדו בוארשה, שבתי אולפניה, עברו מלשון רוסיה המשעבדת ללשון פולין המשוחררת. והם אבן שואבה לצעירים שוחרי דעת. אכן, עד שיוציא מחשבתו מן הכוח אל הפועל הוא עוסק בהוראת עברית ונכנס בהיסח הדעת, לתחום הפקידות-העסקנית, עד שהוא עוגן במשרד הארצישראלי ועד שההנהלה הציונית מפקידה בידיו -- והוא אז כבן ל' בסך הכל -- את הגה המשרד הארצי-ישראלי בגדול המרכזים היהודיים באירופה.

כזה היה רפאל שפר שם, בוארשה, בתוך עמו, עם יהודי פולין. משירד העיט על יהדות אירופה ויהדות פולין היתה לו לטרף, חשך על שפר עולמו. אמנם הוא הצליח להינצל מצפרניו של הדרקון הנאצי ולהגיע -- יחד עם קבוצת מנהיגים ציוניים -- לארץ מאוייו, אך מנוח לכף רגלו לא מצא עוד. כביכול, ניתק מטבורה של יהדות פולין, ממנה ינק את חיוניותו. גופו נצטמק. שח, פניו האפירו וברק עיניו הועם. בהתמכרות ללא שיור הטיל את כל מרצו לפעולות ההצלה של הסוכנות היהודית ; עם השליחות שהטילה עליו הסוכנות לעמוד בראש המשרד הארצישראלי בטהראן, ששימשה אז, בימי מלחמת העולם השניה, תחנת מעבר חשובה להצלת פליטים יהודיים שנמלטו מפולין לרוסיה, דומה היה, שהמגע עם אודים מוצלים מאש התופת ההילה שלהבת נפשו. אך חיש דעכה האש. מרגוע לא מצא. הגורל הטראגי שמצא את יהודי פולין לא הרפה ממנו. ...

עבריים בפולין תלו בו תקוות מיוחדות. ברם לא ארכו ימי-ההוראה שלו. משחפשו בשביל המשרד הא*י המרכזי בוארשה מזכיר מ,בני-העליה שהם מועטים", ציוני פעיל, שולט בשפה העברית, עובד חרוץ ונעים-הליכות, לא מצאו טוב מיהודה -- האברך הצעיר, עניו וצנוע, בורח מהפירסום והכבוד, עושה ציונות וחלוציות ומרביץ תורה לילדי ישראל בפינה נידחת שבפולסיה הרחוקה. הוא עבר עם משפחתו לוארשה ובנה בה את ביתו. והיה זה בוארשה --על 350 אלף יהודיה -- הבית היחידי שדיברו בו עברית, רק עברית : ההורים והילדים גם יחד. רוח טובה, רוח של נשמה יתרה, היתה שרויה באותו בית, והוא היה לבית ועד לחכמים, סופרים, עסקנים, חלוצים וסתם יהודים טובים ובני טובים. במשרד הארץ"ישראלי היה י. קשטן מעין מוסד בפני עצמו, -- ,מוסד" של חן וחסד ואהבת האדם. רבבות, רבבות עולים ומועמדים לעליה היו נזקקים למשרד הא"י בוארשה. היו באים אליו ומצטופפים בתוכו ברעש ובהמולה -- פליטים מרוסיה ואוקריינה, חלוצים, ,עמך" מכל קצוי פולין, עסקנים ציוניים... -- הם היו עולים, אלא שכל עולה הוא גם ,אמיגראנט" -- אדם נע ונד, שנתלש מקרקע מציאותו ועוד לא נשתל בקרקע חדשה, והאדם נבוך ומעוצבן, קשה-רוח וקשה-לב, והוא מחפש איש טוב ומיטיב, -- והנה הוא מוצא אותו ב,מוסד", אשר שמו -- יהודה קשטן. המוני עולים -- תושבי ישראל -- מזכירים ברטט ובהערצה את האיש קשטן, את יחסו הנלבב, האנושי, ואת עזרתו הרבה שהגיש להם. בראשית מלחמת-העולם השניה הצליח קשטן להמלט -- י ...

... מכתב ראש ה,או, ב" בורשה המיור פיונטקובסקי המביע הוקרה לאהרן מורבציק על מעשיו. דער בריוו פון ווארשאווער ,או. בע." קאמענדאנט מאיאַר פיאָנטקאווסקי, וואָס דריקט אויס ארציק מוראווטשיקן אַנערקענונג פאר זיין אויפטו. ...

... איידער כ'האב פארלאזן פוילן, האב איך באזוכט אין ווארשאווער ,או.בע.", וו מ'האט מיך אינפארמירט, אז אלע ארעסטירטע רוצחים זיצן און אז אין איינקלאנג מיטן אינטער- נאציאנאלן ,עקסטראדיציע-געזעץ? וועלן זיי ארויסגעפירט ווערן קיין דאוויד"האראדאק (דאוויד- האראדאק געהערט יעצט צום ראטן-פארבאנד). וווּ ס'וועט אויפן ארט פון זייערע באגאנגענע פארברעכנס פארקומען זייער פראצעס. ...