Jerusalem

הפעם לא בכו נשים בעזרת הנשים, זקנים לא גנחו וילדים עמדו פעורי-פה לשמע הדברים. ומקל היה למטיף הלזה, מקל מופלא, אשר פסוקים מהתנ"ך ומראות ירושלים חרותים על גבו. ארץ-ישראל כולה נתקפלה כביכול במקל זה ובאה אלינו. ובהגיע המטיף לשיא התלהבותו ונפנף במקלו לעומת הקהל, הרי נדמה היה אז, כי כך הרים אי-אז משה רבינו את מטהו וקרע את הים, והעביר את בני ישראל בתוכו וכו' וכו'. אין זאת כי חכם-נפש היה אותו מטיף וידע, כי אינה דומה שמיעה לראיה, על כן ,הראה" לעם את ציון. וככלותו לדבר,. שלח את ,המטה" אל בין הקהל. בחרדת קודש עבר מיד אל יד, וגם ידי נגעו בו, ואחד מששים שבארץ-ישראל חשתי גם אני. ...

... מימין לשמאל עומדים : ו. צבי שקלבר, 2. יששכר קירזינר (קורסאו) 5. מורבציק קובא, 4. זליג גייער (ירושלים), 5 לאה רוזמן ז"ל, 6. אלחנן גוטליב ת"א, 6. מנדל קרבצ'יק חיפה, 8. יעקב מזר ורפאל מורבציק (גבעת רמבם)/ .9 נדליהר אולפינר ז"ל, 0ז. שמואל צציק.ףת"א. ו1. יוסףי ברץ, דגניה, שליחי מאייי, 12. 2. זגרידי?, 5 עקב רל מה ...

בחודש אוקטובר הגענו ללוד ויכולנו לבקר במושבות ראשון-לציון, נס-ציונה ובאר-יפקב. בד 1918 הגענו לירושלים ושם חגגנו את יום הצהרת בלפור, באוגוסט 1919 שוחררתי ונשלחתי להבראה, לאחר מכן לא רצו לקבלני בחזרה. ...

... ר" אברהם בער.אביו של ר' דודיל עלה בט, = ומוה למות ולהקבר בארץ הקודש. אתו עלה בנו ר' מרדכ'לה לסעוד אותו בדרך הארוכה והקשה, כי זקן היה הרב וחלוש. הוא לקח אתו לירושלים עיה"ק את ספר התורה שלו. היינו אז ילדים קטנים, כאשר אמא הביאתנו מרובליה לביתו של ר' דודל לקחת ברכה מהרב הזקן, העולה לארץ הקדושה, ברכת סבא זקן לניניו. ...

הגיע ר' אברהם בער לירושלים וכעבור זמן קצר נפטר ובנו השתקע עם חובשי בית המדרש בעיר העתיקה. ...

... אחיו הרב ר' יצחק צבי שמש כרב בעיר לאחווא משנת תרנ"ט. כאשר עלה אביו הגוהיצ לארץ הקדש יחד עִם בנו הצעיר הרב ר' מרדכי. (חתנו של ר' חיים טייטלבוים, שהוא חתן הגאון האמיתי רבנו אלעזר משה הלוי איש הורביץ זצ'"ל האבד"ק פינסק) ר' מרדכי נפטר בירושלים. בידי צאצאיו בירושלים נשמר כתב יד גדול של ר' אברהם שלא יצא לאור. ...

... הרבנות לבנו הצעיר ר' איטשה. הרבה שנים היתה תשוקתו עזה לעלות לארצנו הקדושה. ובשנת תרנ"ט (1899) גזר אומר והוא אז בן 74 להוציא את חפצו לפועל למרות חולשתו שנתגברה. כל עמל בניו ואוהביו ומעריציו הרבים שחפצו לעצרו מנסיעתו -- עלה בתוהו. ,אם לא עכשיו אימתי, ועתה הנני בטוח כי ד' הטוב יביאני בשלום למחוז חפצי". היתה תשובתו הקצרה והנמרצת. וביום ג', ב' לאלול תרנ"ט, נפרד הצדיק מבניו הרבנים והמון מעריציו שנתאספו לקבל את ברכת פרידתו, אז ראו הנאספים בפעם האחרונה מחזה נפלא; הזקן החלש הזה, אשר כמעט לא קם ממשכבו התאזר עוז פתאום ביום נסיעתו ורץ כעול ימים לבה"כ ולבתי המדרשות ובחרדת קודש נפרד מספרי התורה -- וברך את כל הנאספים איש כברכתו וכמשאלות לבו לטובה. בשמחה רבה ובלב בטוח יצא בשלום לדרכו. והעושה את רצון יראיו הביאו בשלום לירושלים עיר קדשנו אבל למגינת לבב כל מעריציו ושל בניו היקרים נתבקש בישיבה של מעלה כעבור חודש ימים מיום בואו ונשמתו יצאה בטהרה ביום ד' כ"ח לחודש תשרי שנת תר"ס ומנוחתו כבוד במרום הר הזיתים. זכותו תגן עלינו. ...

... בעצם ימי מלחמת הקוממיות בשעת המצור על ירושלים נפטר הרב שפירא (ביום ח' בתמוז תשיח) ותחת מטר כדורים ופגזים הובא לקברות בעיר הקודש בירושלים. ...

יהודה היה ציוני ועברי משחר נעוריו. מושרש בתרבות העברית המקורית. כמורה עברי התחיל בעיירתו, דוד-הורודוק שבפולסיה, וכעובד צבור בשדה העליה המשיך -- עד שנתו האחרונה. תחילה -- במשרד הארץ-ישראלי בורשה, בו כיהן כמזכיר במשך שנים רבות. המשרד הארץ-ישראלי בורשה היה בזמנו הגדול שבמוסדות-העליה בגולה. רבבות עולים עברו דרכו, ורבים רבים מהם זוכרים עד היום את טפולו האבהי של י. קשטן, את סבלנותו הגדולה, את סבר פניו. היה שמח, כאשר יכול היה לעזור בפועל ממש, להדריך בעצה טובה. עם עלייתו לארץ בראשית מלחמת-העולם נכנס למחלקת העליה של הסוכנות-היהודית ; תחילה בחיפה ואחר-כך -- בירושלים, בתפקידים אחראיים. עבד בהתמסרות כל הכוחות, כי בעבודתו זו ראה שליחות חייו, היתה לו עין פקוחה וראה הרבה דברים, ביניהם כאלה שדכאו מאד את רוחו. אך הוא לא היה איש מלחמה. לא ידע להיאבק בתוקף, לא בעניני צבור ולא בעניניו האישיים. ידע רק לשפוך את מר לבו באזני חברים וידידים. כשנודע לרבים מידידיו, כי יהודה חלה במחלת לב -- הופתעו: יהודה השקט, בעל מזג-טוב כמוהו, איש שאינו מסוגל לכאורה להתרגז ו,אינו יוצא מכליו" אף פעם -- מה לו ולמחלת לב? ואולי דוקא משום כך, משום שהחניק עמוק-עמוק בלב את הכאב, נפגם לבו, נשרף קמעא-קמעא. צ. רוזנשטיין ...

... הארץ"ישראלי היה י. קשטן מעין מוסד בפני עצמו, -- ,מוסד" של חן וחסד ואהבת האדם. רבבות, רבבות עולים ומועמדים לעליה היו נזקקים למשרד הא"י בוארשה. היו באים אליו ומצטופפים בתוכו ברעש ובהמולה -- פליטים מרוסיה ואוקריינה, חלוצים, ,עמך" מכל קצוי פולין, עסקנים ציוניים... -- הם היו עולים, אלא שכל עולה הוא גם ,אמיגראנט" -- אדם נע ונד, שנתלש מקרקע מציאותו ועוד לא נשתל בקרקע חדשה, והאדם נבוך ומעוצבן, קשה-רוח וקשה-לב, והוא מחפש איש טוב ומיטיב, -- והנה הוא מוצא אותו ב,מוסד", אשר שמו -- יהודה קשטן. המוני עולים -- תושבי ישראל -- מזכירים ברטט ובהערצה את האיש קשטן, את יחסו הנלבב, האנושי, ואת עזרתו הרבה שהגיש להם. בראשית מלחמת-העולם השניה הצליח קשטן להמלט -- יחד עם בני-ביתו -- מוארשה המנואצת. הוא עלה ארצה והשתקע בירושלים, מקום שם נתקבל מיד כמזכיר מחלקת-העליה של הסוכנות היהודית. מיום בואו לירושלים התמזג כולו עם נופה הרוחני, נעשה חלק בלתי נפרד מירושלים של מעלה. הוא הכיר את כל מכמני העיר, היה בן-בית בריכוזי העדות, בשכונות בבתי-הכנסת ותיה מגלה שם כפעם בפעם אוצרות רוחניים יקרים, -- מגלה ומפרסם ברבים. בתקופת-חייו האחרונה שימש כמנהל מחלקת העליה.

... וחדר גדול-אולם -- היה בבית. האולם היה בדול מיתר החדרים, מיוחד לאורחים מכובדים. כשהחלה ברובליה פרשת הרבנים, רב בא, ורב יוצא, ורב חדש מופיע -- שמש האולם אכסניא לבאים לה. ומקושטים קירות האולם בתמונות של גדולי ישראל, גאונים ומנהיגים בני הדור. ומעל לדלת, המוליכה לחדר הסמוך תלויה, במסגרת זהב עתיקה תמונה של ירושלים עיה"ק תובב"א.

... המודרני. אולם לא נתפקר, חלילה, לעזב את עולם התורה ולעבר לעולם אחר. לפני זמן מה בקר בארץ ואף הזמינוהו לנהל ישיבה ידועה בירושלים, שהה בעיר הקודש ...

... רוב תושבי רובליה התפרנסו מיגיע כפיהם. גם הסוחרים שבהם אנשים ישרים היו ואפילו שמץ של חשד לא נפל עליהם על ,מאזני שקר* וכדומה. מי יתנה כאבך ותאניתך. רובליה ? ומי יתאר מה שעבר על תושביה בימי הרצח והשואה. יהי זכר קדושיך ברוך לפד. יצחק בן מרדכי (הי"ד) זינגרמן. ירושלים, יום השואה ומרד הגיטאות תשי"א. ...

על הקיבוץ. והיתה לפניה דרך ,טובה" ובטוחה. משם, מרוסיה הביאה תעודה מביה"*ס הגבוה שביקרה בו עם ציונים טובים. וכאן בירושלים שערי האוניברסיטה נפתחו לפניה לרוחה. נכנסה באמצע השנה ועברה בהצטיינות לקורס השני (פיסיקה -- מטמטיקה) וגם סטיפנדיה מובטחת לה. אולם ,נולדתי להיות קיבוצניקית" היא מתנצלת בפני קרוביה על המפנה שעשתה בחייה. ,רק פה התחלתי לחיות* והחדשים הקודמים היו ,חדשי התנוונות* ,ונשאר לי להצטער מאד על העבר. כי ,לחוש דכאון על אדמת המולדת -- זהו חטא שאין כמוהו....* ...