Bund

מזכרונות אלה מסתבר, שבשנת 1905 היתה פעילה בדוד-הורודוק קבוצה קטנה של ,בונד", בהנהגתו של אחד הלפנט, הוא א. ליטוואק המפורסם. כן היתה קיימת קבוצת טריטו- ריאליסטים-סוציאליסטים. על קבוצה זאת יש לנו אף הוכחה היסטורית: ב,פאָרווערטס* האמריקאי הודפסה בזמנו, תמונה של 20 חברים בדוד-הורודוק (את התמונה הזאת, אנחנו מדפיסים בספר ה,יזכור" שלנו). לפי המסופר, הקיפו התנועות הסוציאליסטיות האלה חוגים ...

באתי להורודוק בשנת תרס"א (1901). ב-4 שנותי הראשונות בעיירה שרר שם שקט, אולם ב-1905 התחילו הגויים להתאנות לנו. גיסי לייזר קריינס ,איש ,הבונד", קרא לצעירים, להצטרף להגנה העצמית. ואני, כמסגר, למדתים את מלאכת היריה. מתאספים היינו במרתפו של ברוך קסלר, מעלים אור נר, מציגים בקצה החדר בקבוק-בירה, וקולעים בו. חצי שנה נמשכו אימונים אלה, עד לאותו יום,. שהשוטר ליבונקו גילה לי על החיפושים העומדים להיערך. ליבונקו זה, נהג לבוא אלי מפעם לפעם -- ומאחר שאנכי טיפלתי ברובי המשטרה, כמסגר, התידדנו, והנה יום אחד, סיפר לי ליבונקו לתומו, כי המשטרה עומדת לבוא להורודוק ולאסר ולחפש את חברי ההגנה העצמית. מיד מיהרתי והודעתי לכל החברים, כי אם חפצי-חופש הם -- ישאו רגליהם ויימלטו. לייזר קרייניס נמלט לסלוצק -- ונאסר שם; ישב 4 שבועות, והכיר שם צעירה שנשאה לו אחר-כך לאשה. אנשי ,ההגנה העצמית" שלא שעו לדברי-אזהרתי -- נאסרו באותו לילה. לאחר שהזהרתי את כולם, העברתי בחשאי את הנשק והטמנתיו ליד הגשר. ...

... ווי ס'איז שוין אויבן דערמאנט געווארן איז דאוויד"האראדאק געווען דורכאויס א ציוניס- טישע שטאט. קיין ,בונד" האט אין שטעטל אין דער צייט פון צווישן ביידע וועלט-מלחמות איבערהולפט ניט עקזיסטירט.

... פון די אלע זכרונות איז צו פארשטיין, אז אין יאר 1905 איז אין דאוויד-האראדאק געווען ארגאניזירט א קליין גרופע פון ,בונד" אונטער דער אנפירונג פון העלפאנט (א. ליטוואק), א בונדאוויעץ, וואס איז, לויט קלאנגען. געווען אויף פארשיקונג אין דאוויד"האראדאק. ס'איז אויך געווען א גרופע פון סאציאליסטן-טעריטאריאליסטן. וועגן זיי האבן מיר אפילו א היסטארישן באווייז. -- אין אמעריקאנער ,פארווערטס" איז זיינער צייט אפגעדרוקט געווארן א בילד פון 0 מיטגלידער פון דאוויד"האראדאקער סאציאליסטן-טעריטאריאליסטן (דאס דאזיקע בילד גיבן מיר אויך אין אונזער יזכור-בוך). ס'האט אין דאוויד"האראדאק דאן אויך עקזיסטירט די פועלי- ציון פארטיי. ...

... מיט העלפאנטן איז אין שטעטל אראפגעקומען דער ,בונד". אדאנק דעם ,בונד? זענען דאוויד"האראדאקער בחורים און מיידלאך געווארן ,ברידער און שוועסטער". ס'האבן אנגעהויבן אנגעקומען אין שטעטל סטודענטן אויף אפגעבן ,אוראקן". ס'איז איינגעריכטעט געווארן אן אומלעגאלע ביבליאטעק, קאנספיראטיווע פארזאמלונגען. שפאלטונגען צווישן די פארשיידענע שיטות פון סאציאליסטישן און נאציאנאלן געדאנק, מיט איין ווארט -- ס'איז געווארן זייער פריילעך און רירעוודיק אין דער האלב פארשלאפענער פאלעסיער שטאט אונזערער. דאס זענען געווען די יארן פון דער רעוואלוציע פון 1905.

... פיכו בפולסיה היהודית חיי-רוח וחיים ציבוריים ערים. עזים ורחבים. היו שם מגדולי הרבנים בישראל ; מהם ראשי ה,מתנגדים? ומנהיגיהם -- למדנים מופלגים, עוקרי הרים, ומהם -- רביים של חסידים; היו שם מהפכנים ידועי-שם -- מאנשי הצמרת של ה,בונד* ומפלגות סוציאליסטיות אחרות ; היו זרמים מזרמים שונים. אך הציונות היא ששלטה בכיפה. מבעד לכל הקולות והגונים בקעו ועלו הכיסופים לציון, לגאולה, לחיי-עבודה טהורים על אדמת המולדת העברית. היתה פולסיה מבצר לציונות, לחלוציות ולשפה העברית.