Y.S. Adler

... החדר המתוקן ששפתו עברית בעברית, מדרך הטבע, שיקום לראשונה בהורודוק. אהרן יונה שפר, הוא שהביא לעיירה את המורה המהולל והמפורסם יש"י אדלר. היה זה באביב ימיה של התנועה הציונית, בשנת 1900. למן אותה שנה. עד לקום ביה*ס המודרני ,תרבות", בשנת 1917, נעלמו בהדרגה החדרים הישנים בהורודוק על סדריהם הבלים, וסדר חדש ורוח חדשה נשתלטו על החינוך במקום, דבר שלא זכו לו מקומות אחרים.

יהודי דויד-הורודוק בכללם שומרי מסורת היו, אך לא סילקו ידם גם מן ההשכלה; ובשנת 1900 הקים שם המורה ישי אדלר את ביה*ס המתוקן. הציונות אף היא עשתה חיל בדויד-הורודוק. ראשוני הציונים היו: ישראל פרידמן, משה יהודה ליפשיץ, אליעזר פינצ'וק, אהרן כגן אהרן-יונה שפר, משה ונח גרושקין, ישראל מאיר לחובסקי, צמרינסקי. אהרן דבורין, שמעון לייכטמן, שלמה רוומן, שלמה זגורודסקי, אשר זגר, משה אהרן מישלוב, משה'קה, חתנו של ירחמיאל, שיפמן, שמואל ליפשיץ, שמעון אופינגנדין ויצחק כץ, שעבר אח"כ לגור ללונינץ. ...

... רצו] עז פועמני להציב ציון לדוד-הורודוק, שבה חונכתי וגדלתי. עיירה עוטה אוכלוסין משכנותיה שבגליל פולסיה המשובש ביצות והלוקה בתחבורה, עיירה שדלות ודחקות חברו בה יחדיו ולעומתן תרבות עברית וחיים עבריים פיכו בה. עוד לפני כחמישים שנה פעל בה ישי אדלר בהפצת השכלה עברית והחיאת השפה ; רבים עזרו על-ידו והמשיכו בהצלחה גם לאחר נסיעתו. עיירה יהודית זו, פעולה ציונית נלהבת היתה בה ואנשיה היו בין הראשונים שלקחו חלק בעליה השניה, הבריחו גבולות, ועברו שבעת מדורי גיהינום כדי להגיע ארצה. לא אעמוד כאן על תיאור עיירה זו. נדמה לי ששמה וזכרה מדברים בעדה. ...

והנה כדוגמת העסקנים בהורודוק הסמוכה, וביחוד אהרן יונה שפר, אשר הביא לעיירה את המורה ישי אדלר הידוע, ופתח בית ספר מתוקן במקום -- עמדו הצעירים שלנו ויסדו גם הם בכפרם מוסד מודרני כזה, בו לא ילמדו עוד הילדים קמץ אלף אֶ" כי אם בשיטה מודרנית ושפת ההוראה לא תרגום לאידיש, כי אם עברית בעברית, ובנים ובנות ילמדו ביחד. ...

... ראשוני היוזמים היו ד"ר מטמן -- כהן הנזכר, סברדלוב -- שניהם מורים ב;הרצליה/ הגימנסיה. ד"ר זגורודסקי שלנו, דיר סלושץ, יש"י אדלר ועוד עסקנים ויסדו חברה בשם ,עיר גנים"* לרכישת אדמה.

דומה, בשול בשלה העיירה למהפכה סוציאלית, בשלה לחלוט:ן. קומץ גבירים, נער יספרם, והמון-עם-רב, אשר איש-איש במקצועו ומשלוח-ידו דל הנהו ואביון. מ* כבורגני זעיר, מי כפרוליטרי, ומי כבן מעמד בלתי מוגדר. ונראה, שהנוסחה המרכסיסטית לא הלמה ביותר את יהודי העיירה. בצל ,בנין"העל" הסתופפו יהודים בני אותן שכבות סוציאליות -- מי שנתפס לציונות, מי לסוציאליזם, ומי שנצמד ל"בסיס האיסטרטגי" שבעיירה וחי באשר חי. אכן, לא סתם ככה שהו כאן בראשית המאה יש"י אדלר וא. ליטווק. זה ב;עברית-בעברית"? שלו, וזה בבונדיזם וכפירה ומרדות. לא לשוא צילצלו בשגת 1917 פעמוני המהפכות ובשורות-ציון. שמץ מזה נקלט גם נקלט וליקט אוהדים ותומכים וחברים לדעה. ...