S. Raznik

היו אלה הבחירות הדימוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של דוד-הורודוק. היהודים השתתפו בבחירות בפעילות מרובה ומלחמת הבחירות היתה חריפה למדי. בבחירות האלה נבחרו להנהלת העיריה 8 יהודים : דר ז'שולקוור, מ. י. ליפשיץ, מ. לאכובסקי, י. יודוביץ, ר. מישאלוב, ש. רזניק. ה. ציפן וי. ליפשיץ. ...

... בעיותיה החשובות של העיר -- בביתנו נחתכו. כך הפך ביתנו מרכז לנוער. מועדונים לא היו אז בעיר. היו בני הנוער מכל השכבות והחוגים מתכנסים אצלנו. אל אחי אברהם נהגו לבוא חבריו מבית-הספר הרוסי, ואלי באו חברי מבית-הספר העברי וגם מבית-הספר הרוסי. ואלה הבאים : יצחק אלפינר, ישראל שוסטאקובסקי, יענקל אולשנסקי, מורבציק ועוד. כן באו תלמידים מן ה,חדרים המתוקנים", כגון: ח. פינקלשטיין, ז. לוצקי, ש. מישאלוב, מטורין, נ. פילאבין ואחרים. אף בחורי הישיבות הבאים, מהם פ. נובאק, י. ל. זגר וש. רזניק.

נשפי ריקודים טרם היו אז. והיו הערבים עוברים בקריאות ובויכוחים במשך שעות תמימות. איש-איש במקצועו. שוסטקובסקי היה קורא מיצירות פושקין, לרמונטוב או טולסטוי. מומחה גדול לקריאה ולדקלום היה נחמיה פילבין. פעם הפתיע אותנו בדקלמו את ,המתמיד" ו,בעיר ההריגה* לביאליק בעל-פה. הוא נתמחה גם בקריאות מיצירותיהם של סופרי עברית ויידיש שהתחילו להגיע אלינו בימים ההם: כתבי מנדלי, חליפת המכתבים של מנחם-מנדל עם שיינה- שיינדל זוגתו. רושם עז עשה עלינו ,ביי נאכט אויפן אלטען מארק" לי. ל. פרץ, כן כתביו על החסידות. ש. רזניק היה מארגן את ה,שירה בציבור". הוא היה משורר אצל השול-חזן ויד לו בנגינה. זאב לוצקי היה מומחה גדול לתנ*ך, ולכל דבר היה מביא פסוק כראיה. הוא אף הציע שנדבר בינינו רק עברית, אך לא הכול הסכימו לכך, בעיקר הלומדים בבית-הספר הרוסי. לא פעם השתתפו גם מבוגרים בקריאות, בעיקר מכתבי שלום-עליכם. ...

... אביו נפח היה, אבל ככל בעלי-המלאכה בד.-הורודוק היה יהודי בן תורה ואת בנו יחידו שלח ללמוד בישיבה. בהיותו עוד בישיבה התקרב יצחק לייב עם קבוצת חברים כמו פ. נובק ש. רזניק לציונות. ...