ספינות-משא. הוא העסיק הרבה פועלים, יהודים ונוצרים. כן היתה לו מנסרה. שלוש טחנות-קמח היר בעיירה, מהן של אשר זגר, של אברהם ברופין של ר' יהודה ברקוביץ (שהיה גם בעל בית-בד), וא ז לוצקי. כן היו בה מפעלי בורסקאות, מהם בית*החרושת לעורות של שלמה פינקלשטיין, שהיה אחד' מנדיבייעם ‏ שנענ לכל דברי ביד רחבה. ובטין יפה. הוא אף הקים קופת גמ"ח לכל דיצריך. גם: בעלי מחלבות היר בדויד-הורוחוק; וכן בעלי-מלאכה למיניהם (בנאים, נפחים, סנדלרים וכן').. בכל יום :א" בשבוע היד כפריל הסביבה: וביניהם יהודים, באים למכור את תוצרתם החקלאית ביריד ולקנות. סהנרה. לצרכי ביתם. מקום מיוחה; בצד המרכז הזה, היה לבעלי האטליזים, 30 במספר. רוב בתי העיר היו מעץ, אך היו גם בתי-אבן אחדים, בני שתי קומות. אחד מהם היה ביתו של זאב יודוביץ, ששימש מלון ממדרגה ראשונה. משנת 1909 שימש בית זה כבית-ספר עירוגי ממשלתי לכל בני העיירה. בקומה הראשונה היו חנויות. בתי-מלון היו גם למאיר אליהו קושניר. אהרן גורין ואלתר פרידמן. דויד-הורודוק וסביבתה היו מקבלות את צידתן לחורף/ לרבות מלח, קמח ודגים מלוחים, באגיות שהיו חוזרות מקיוב ויקטרינוסלב לאחר שהביאו אליהן באביב עצים להסקה. יעקב פרידמז

דויד"הורודוק לא חסרה גם ,עמך" ודלת העם, אלמנות ויתומים, שהיו זקוקים לתמיכה ולסעד. ונמצאו עסקנים ושליחי-מצוה שהיו חוזרים בערבי שבתות על פתחיהם של נדיבים ובעלי"יכולת. ומאספים חלות. עוגות וכן בשר יודגים מבושלים לחלוקה בין הנצרכים. ונהגו עקרות-הבית, ברובן, להכין את חלקן והיו נותנות אותו בנפש חפצה. אחד העושים במצוה היה ר' שמעון לייב קצמן. משהזקין היה מתחיל בשליחותו ביום ה' אחה"צ כדי שיהיה סיפק בידו לסיימה בעוד מועד. היו משפחות, מן הנזקקות במיוחד, שנתמכו כל ימות השבוע ומשנה-סעד ניתן להן לקראת השבת. 6 5 ל . 4 גי יעקב בן שמשון לייב ומלכה כצמו 3