Passage 1normalized OCR · source chars 0-731
לעלות לתורה -- אות הוא שהגיעה שעתו. נזהרו יהודים מלעבור בשעה זו על יד בית-הכנסת הגדול. והנה נודע לנוער, כי שכננו, סנה הקצב, עומד לחזור במוצאי-שבת בשעה מאוחרת. מביתו של ר' וולוולה ז"ל. מה עשו חברה-לצים? התחבאו בעזרת-הנשים של בית-הכנסת הגדול, ובהתקרב סנה הקצב לביתו, שעמד בדיוק מול בית-כנסת זה -- התחילו הללו להתפלל ברוב דבקות., ובקול עמום, כקול מתים מקבריהם, קראו: יעמוד ר' סנה בר' פלוני לתורה ! היהודי נרעש ונפחד, פתח בקושי את דלת ביתו ובקול בוכים סיפר לאשתו שרה-לאה את האסון שקרהו. מבוהל ומדוכא התהלך, ולא ידע נפשו ימים אחדים. הפסיק לעבוד וציפה לגזר-הדין. ומי יודע מה היה בסופו, לולא נודע הדבר לסבתא שלי, דבושה-נחה והיא גילתה לו את האמת. כמובן, שלא סיפרה לו כי ,בני טובים" היו מעורבים בדבר, וכי גם אחד מבני משפחתה, ידו היתה בזה...
passage_b003fab89fcfde2925e5eaa6