נגד הצאר ניקולאי. הופצה ספרות בלתי-ליגלית והתחילו לעיין בה. ולא רק במשטר ובקיסר, מרדו הללו, כי אם במסורת. בימי שבת ובחגים, אפשר היה לפגוש בסמטת הכנסיה, בחורים ובחורות לבושי חולצות שחורות רקומות, נעולי מגפים גבוהים מצוחצחים. הולכים שלובי זרוע והסיגרה בפה. ,ברידער און שוועסטער" קראו להם, והם הטילו את פחדם על בני העיירה. באחד ממוצאי השבתות נתאספו הבחורים והבחורות האלה בבית-המדרש הגדול, נאמו נאומים ודיברו ,על ה' ועל משיחו". ובתום הנאומים ירו יריה אחת באויר. ,אלה הם ה.ברידער און שוועסטער'" -- לחשה סבתא על אוזן אמי. למחרת היתה העיר כמרקחה, סיפרו שבאה משטרה ואסרה את כולם. ביום בהיר אחד, נפתחה פתאום הדלת ומישהו צעק בקול לעבר אמי : ,מנוחהילה, ניקולאי איז שוין אויס קיסר % ובקול אדיר, החל הלה לשיר את יתר חלקי השיר: וההד ענה לו: ,ניקולאי איז שוין אויס קיסר...". איטקה וויינר-זלדין זכרונות אף כיום, בעצמי את עיני, רואה אני בבהירות רבה את הרחוב הארוך, המשתרע מן השוק עד לשפת חנהר, .דער שול"הויף". (רחוב. בית"הכנסת): בפי היהודים. ברחוב זה שכגר כבודי בית- הכגפת. הגדול: ובת"המדרש של העיירה: 4 . הרב משה גינזבורג מדויד-הורודוק בחברת בני העיר בניוזיורק הרב ר' משה-לע גינזבורג מיט א גרופע דאוויד"האַראַדאַקעַר אין ניו"יורק 07