מתנגדינו אף הם לא ישבו בחיבוק ידים ובאפס מעשה. גם אליהם הגיעו מדי פעם נואמים ואינסטרוקטורים וקראו את שומעיהם למלחמה בבורגנות ובציונות, ,בשפה המתה", ועוד ועוד... ומספרם בעיירה לא היה מבוטל, וכוחם לא היה קטן. הן ישוב של עמלים היתה העיירה. ד צעדו הגדול של יושב-הראעוז היה לנו ועד ציוני במקום, ולו יושב-ראש, מזכיר, גזבר וכו', והיתה לשכה-משרד -- במקום קבוע, הכל כנהוג וכמקובל. צריך היה להשיב על החוזרים המתקבלים, לקרא לישיבות, לרשום פרטיכל ולקבוע סדר-יום, בקצרה: סניף מאורגן לכל פרטיו. אשר זגר היה יושב-ראש הועד ואברהם דורצין הי"ד, אף הוא מחברי הועד והפעיל שבהם. ערב אחד נערכה ישיבת הועד. פעם ראשונה נתגלעו חילוקי דעות בין אברהם דורצין לבין היושב-ראש והישיבה עברה ברוח סוערת. דוממים חזרנו עם תום הישיבה איש-איש שקוע בהרהוריו. הלכנו כברתידרך ארוכה שותקים ללא הגה. לבסוף פנה אשר זגר אלי ואמר: ,אתה תראה, זלדין, שדורצין הוא איש פועל ציון...* ונאמרו הדברים ברוח נכאה כזאת, כאלו עומדים אנו, חלילה, ערב אסון המתרגש, לבוא. ה. הועידה הגדולה בפטרוגרד חבר טוב היה אשר זגר, ואף כי קשיש היה מאתנו ובן למעמד אחר--הוקרנוהו וחיבבנוהו. והוא, אף הוא השיב חיבה לנו וליבב אותנו בפשטותו ובמסירותו.
לימים יצא לפטרוגרד, לועידה הציונית הגדולה, היא הועידה הראשונה והאחרונה לועידות ציוניות ברוסיה. לא היה בכוחנו לשלוח ציר לועידה חשובה זאת וגם לא עלה הדבר על דעתנו. ועידה של כל ציוני רוסיה ,ומי אנחנו"עיירה קטנה, אולם אשר זגר מגלה לנו כי נוסע הוא לפטרוגרד בעניני מסחר (אולי היתה זו אמתלה בלבד) והוא רוצה להשתתף בועידה -- אך לו דרוש מנדט של ציר. שמחנו מאוד והמזכיר הכין לו כתב-אישור רשמי כתוב בשפת מליצה וחתום בחותמת נאה -- ואשר זגר נתקבל כציר בין כל הצירים.
אחרי שובו מפטרוגרד כונסה אסיפה כללית לשמוע דין וחשבון מן הועידה. היה זה רצונו ואף אנו תאבים היינו לשמוע מה דיברו שם ראשי הציונות וגדוליה. הדו*ח שלו עורר תמהון פה ושם באולם. השכלה גדולה כידוע, לא היתה לציר שלנו ובין הנואמים לא נמנה, ואולי משום שהיה זה חידוש בציבוריות שלנו: למסור דין-וחשבון מכינוס כל-ארצי מעין זה, הן רק עתונאי מסוגל להשקיף מן הצד ולדעת במה נתלבטה הועידה, ומה היו הדעות והמגמות שנתגלו בה. לועידה הגלילית שנתקימה כעבור זמן מה במינסק, נשלח כותב הטורים האלה מן הסניף שלנו. וזוכר אני מה קשה היה לי אחר-כך לערוך בשביל הקהל שלנו דו"*ח כל שהוא מן הועידה. חסר היה הנסיון המפלגתי. הכל היה עוד חדש, בבחינת ,מעשה בראשית." סיפרו לי חברים בביאליסטוק, בדרך צחוק, שהרב פאיאנס--אחד מראשי ה,מזרחי? ורב ראשי בעיר--כשהיה חוזר מן הקונגרסים אל קהילתו ועמד למסור לשולחיו דין וחשבון על הקונגרס, היה מתחיל בסיפור על הדרך. ועל הקורות אותו על המלון בו התאכסן, על האנשים שנפגש אתם ומה שוחח אתם, ועוד ועוד דברים רבים ושונים' ולעצם הדין-וחשבון על הקונגרס לעולם לא הגיע.
1 < בע למו בופור היתה בדויד-הורודוק עוד מפלגה של פועלי-ציון. אלה היו לאומיים מחוגי ,עמך". בתקופה ההיא עדיין לא היתה שפה משותפת אתם ושררה כעין מחיצה בינינו לבינם אף כי למחלוקת פומבית ושנאה לא הגיעו הדברים. בראש החוג הזה עמד משכיל, מורה בן הכפר אורלי, פפיש שמו. בהמשך השנים סיפרו 16