בחפירות ארכיאולוגיות שנחפרו עלזידי הפולנים בשנות 1936-37, נתגלו במעמקי ההר כלים וקברים. דבר זה מאמת את ההשערה שההר היה מלאכותי, מעשה בני-אדם. אודות השם דוד-הורודוק, מהלכות אגדות שונות וכך,. אומרת האחת שהעיר נושאת את שמו של אחד מבני הנסיך. אגדה שנייה -- הנפוצה בקרב האוכלוסיה הפולנית -- מספרת על 8ננ0, שהוגלה על-ידי שלטון רומי לסביבות הים השחור ומת בעיר הזאת ומכאן השם דוד (שיבוש של השם 10:88 0). לפי סברה, המתקבלת על הדעת, נוסדה דוד-הורודוק בסוף המאה ה-11 או בראשית המאה ה-12 ע"י הטטרים. אגב, עד היום ניכר אצל ההורודצ'וקים סימני הגזע הטטרי. הם נבדלים מהאוכלוסיה הנוצרית האחרת בחוטמם הטטרי הרחב, בצבע פניהם השחום ובמבנה גופם. בפעם הראשונה מוזכרת העיר בשמה של היום במאה ה-14. בטרקטט בין הצלבנים וויטוס שליטה העצמאי של ליטא, מוזכר בפירוש שפינסק, דוד-הורודוק ולודמיר (ולדימיר וולינסק) עוברים מידי וויטוס לידי הנסיך הסטרדובי זיגיסמונד קיסטוטוויץ. ומכאן ההוכחה שדוד-הורודוק נחשבה אז לעיר חשובה. העיר ה תה שייכת לנסיכות הפינסקאית שאליה השתייכה פולסיה כולה.
במאה ה-15 עוברת דוד-הורודוק לרשות הנסיך יורי סמיונוביץ אולשנסקי, ממלא מקומו של הנסיך הליטאי -- מלך פולין קאזימיר יגללו. את מקומו של יורי יורש איון סמיונוביץ ואחרי מותו של זה, עוברת הנסיכות הפינסקאית לזמן קצר, למלכות פולין. משנת 1427 עד 1495 מושלת בנסיכות הפינסקאית הנסיכה מריה, יחד עם בנה ווסילי, את מקומו של ווסילי, אחרי מותו, ירשו אחותו אילנה ובעלה פיודור. בשנת 1521 מת הנסיך פיודור והנסיכות הפינסקאית עברה לידי המלך זיגיסמונד הראשון. ב-8 באוקטובר 1523 מוסר אותו מלך בידי אשתו בונא ספורצא את סביבת פינסק. קלצק, דוד- הורודוק ורוהטשוב. התפתחות חשובה חלה בתקופת שלטונה של בונא ספורצא. היא הביאה אנשי אדמה מפולין על מנת ליישבם על הקרקעות הפנויות, העבירה ניקוז הנהרות וחפרה תעלות. הטילה מס מיוחד על תושבי פינסק -- 12 דייגים נקבעו לשם תחבורה קבועה בין פינסק. נובל ודוד"הורודוק. בשנת 1556 עוזבת המלכה בונא ספורצא את פולין ועם עזיבתה, מסתיים שלטונה של הנסיכות הפינסקאית. זיגיסמונד אוגוסט -- מלך פולין ומושל ליטא, מקבל לידיו את הסביבה ומבטל את נסיכות פינסק. הנסיכות הפינסקאית מהוה מעתה אחוד עם סביבת כומסק, ז'ביה, וברודיצה -- כל זה, מהווה את הנסיכות הליטאית.
בשנת 1569 חל מפנה ביחסים בין פולין לליטא. באותה שנה הוחלט בסיים הלובליני לייסד אוניה פוליטית בין פולין וליטא. להחלטה הזאת היתה השפעה מכרעת בחדירת הרוח הפולנית לסביבת ליטה כולה. התרבות הפולנית ובעיקר הקלר הקאטולי -- החלו לחדור לאותה סביבה. תפקידם היה כפול: להדביק בפולוניזציה את הסביבה הרוסית, ויחד עם זאת לקרבה לדת הרומית-קאטולית. בתמיכתו של זיגיסמונד השלישי -- מלך פולין, מפתח הקלר פעילות מוגברת, מבלי להרתע מפני שום אמצעים. החרבת כנסיות פרבוסלאויות ומנזרים ורדיפת המאמינים הפרבוסלאויים -- כל זה, כדי לשכנע את הפרבוסלאוים שבמשטר הקיים אין צפויה שלוה לבלתי משתייכים לכנסיה הרומית-קאטולית. בד בבד עם הנגישות ננקטו גם אמצעי פיתוי על מנת למשוך את הפרבוסלאוים לחיק הקאטוליציזם. לשם כך נוסדה ה,אוניה הכנסיתית" -- כגשר בין הכנסיה הפרבוסלאוית והקאטולית. לכאורה, ניתנה לכנסיה הפרבוסלאוית פריבילגיה מסויימת : השאירו את שפתה ואחדים ממנהגיה, לעומת זאת שררו ב;אוניה* רוב המנהגים הקאטוליים ואחרון-אחרון חשוב -- כראש הכנסיה הוכר וואפיפיור.