המלחמה בין שתי הכנסיות התנהלה בחריפות רבה ורישומה נשאר זמן רב בשני חלקי האוכלוסיה. כדוגמא בולטת לצורת המלחמה הזאת, יכולה לשמש העובדה שבמקום בית-הקברות הפרבוסלאוי הוקם שוק עם דוכני מסחר. ונשאלת השאלה : מיהו זה שהרשה להקים שוק זה? מסתבר שהשלטון הקאטולי הוא זה שהרשה חילול בית-הקברות והדבר נעשה כדי לבטל את קנינה של הכנסיה הפרבוסלאוית ועל-ידי כך למחוק את רישומה ולבטל את השפעתה כאשר הגיע לדוד-הורודוק הכומר יוכניביץ, ניגש מיד לתיקון העוול שנעשה לכנסיה הפרבוסלאווית -- באמצע השוק בנה כנסיה פרבוסלאוית הקיימת, בתור כזאת, עד היום הזה. רישומה של המלחמה בין שתי הכנסיות ניכר היה עד הזמן האחרון. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר דוד-הורודוק עברה לידי השלטון הפולני, החלו שוב להופיע ה;אונאטים", אם כי זמן רב בתקופת הצארים, מקומם לא הכירם בסביבה. מעמדם של הכמרים הפרבוסלאויים התחיל להתרופף, הן מבחינת השפעתם על ההמונים והן מבחינת מעמדם הכלכלי כבעלי אחוזות. בחשאי, התחילה שוב הכנסיה הקאטולית במלחמה נגד הכנסיה הפרבוסלאוית. המלחמה הזאת היתה, ודאי, מקבלת צורה חריפה יותר, אלמלא החשש של הפולנים שהיא תנוצל על-ידי התעמולה הקומוניסטית. כי זאת לזכור : דוד"הורודוק נמצאה במרחק של לא יותר מ-30 קילומטר מהגבול הפולנידסוביטי.

למרות החשש הנ"ל, כאשר נשרפה הכנסיה הפרבוסלאוית בשנת 1936, שוב לא הרשו השלטונות הפולניים להקימה מחדש. שרפת הכנסיה עַל ההר דער קלויסטער אויפן בארג ברענט כדאי לציין שב,מלחמת קודש" זאת, תמכו היהודים -- בחשאי -- בפולנים. בתקופת האוניה הלובלינית חלו שינויים גדולים בפולסיה בחיים הפוליטיים, הדתיים והכלכליים. בשנת 1648 התחוללו מאורעות דמים שלא פסחו גם על פולסיה. מרד הקוזאקים, בהנהגתו של בוגדן חמילניצקי, השאיר אותות דמים בסביבה הזאת. הממלכה הפולנית מעולם לא השתלטה כליל על גבולותיה הדרום-מזרחיים. הסיבות לכך הן שונות ובין האחרות, אופיה ומדיניותה של השליאכטה בשטח הקולוניזציה במקומות אלה. 10