לסביבה הזאת היו מגיעים המונים שנאלצו לנטוש את ביתם בגלל רדיפות פוליטיות, דתיות או סוציאליות. כמו כן גם אלה שחיפשו פרנסות קלות או סתם פושעים ועבריינים. הקוזאקים המתמרדים לא נשארו בודדים במלחמתם, אליהם הצטרפו המוני אכרים מדוכאים שרצו להשתחרר מעול השליאכטה שנואת נפשם. מרד זה הקיף מיד גם את פולסיה. מרד הקוזאקים רשום באותיות דמים בהיסטוריה היהודית. גזירות ת"ח ות"ט. שנים של חורבן ודרס ליהדות מזרח-אירופה. אין ידיעות ברורות איך יצאה דוד-הורודוק מהחורבן, אולם יש הוכחות שקהילת דוד-הורודוק, יחד עם קהילות אחרות שבסביבה, נאלצה לקבל הלואה בשביל שיקום מוסדות העיר שנהרסו. לעומת זאת ישנן הוכחות על השתתפות של נוצרים, -- אזרחי דוד-הורודוק. במרד הקוזאקים. בספר תולדות פינסק מסופר. שלהרס הגדול גרמה התנפלות הקוזאקים והטטרים בהשתתפות הנוצרים מדוד-הורודוק וטורב. ההתנפלות הזאת, החריבה כמעט כליל את הישוב היהודי בפינסק. בשנת 1707 הופיעו בפולסיה השוודים. התחילו לבנות גשרים מעל הנהרות והפסיקו זאת מיד, כי משום קשרי תחבורה קשים ולא נוחים, לא נשארו הרבה זמן במקום ועזבו את הסביבה. לפי שמספרים זקני העיר, הופיע פעם בדוד-הורודוק פטרול מורכב 3 חיילים שוודיים. החיילים נכנסו למבשלת יין שרף והתחילו ב,שתייה כדת* מתוך חביות ה,ייייש הגדולות". אחד מהם, שהיה שתוי ;עד דלא ידע" -- נפל לתוך החבית -- וטבע...
האוכלוסיה, מתוך חשש לנקמת השוודים. נאלצה להתחבא ביערות במשך שלשה חדשים. אולם חששותיהם היו לשוא, כי השוודים לא הופיעו יותר, הם עזבו בכלל את פולסיה. בשנת 1793 חלה החלוקה השנייה של פולין, ודוד-הורודוק נשארת בתחום הרוסי עד שנת 1920. משנת 1920 עד 1939 שייכת העיר לפולין. ב-19 בספטמבר נכנס הצבא האדום ומחזיק בעיר עד יולי 1941, אז נכבשת דוד-הורודוק על-ידי חיילות היטלר. בשנת 1944 עוברת העיר שוב לידי רוסיה. האוכלוסיה הנוצרית הזכרנו כבר שהאוכלוסיה הנוצרית של דוד-הורודוק. המכונה ,הורודצ'וקים" היוותה ,יוצא מן הכלל* של האוכלוסיה הנוצרית בפולסיה כולה. הטיפוס הכללי של איש פולסיה -- ה,פולשוק", הנהו לפי אופיו. מתון, אדיש ונוטה למצב- רוח של פסימיות. לעומתו, העהורודצ'וק" -- אמיץ, בעל אופי מלחמתי, מבנה גופו -- איתן. יוצא מן הכלל -- מבחינה זאת -- היו הנוצרים של אולפין -- הכפר השכן. שמוצאם, כנראה, מהליטוינים, שלא נתבוללו בתוך האוכלוסיה של הסביבה. הזלזול והשנאה של ה,הורודצ'וקים" אל איכרי הסביבה, לא היתה פחותה מאשר אל היהודים.
ראוי לציין שלא היו נהוגים אצלם ,נשואי תערובת* עם הסביבה האחרת, והם התחתנו רק בינם לבין עצמם. הם קיימו קשרי מסחר ונסעו לשם כך בארץ כולה, אולם החתונות היו מתקיימות רק בדוד-הורודוק. משום כך לא נתבוללו ומהווים את הצאצאים הישירים של מייסדי דוד-הורודוק ובעורקיהם נוזל דם קוזאקים-טאטארים. מוצאם הקוזאקי-טאטארי ניכר היה גם באורח חייהם. הם לא היו עובדי"אדמה וגם לא היתה להם נטיה לכך. בגנים שלהם טיפלו נשותיהם ותוצרתם היתה מיועדת לצרכי ביתם בלבד. במקרה של יבול למעלה מן הרגיל, היו הנשים מוכרות את עודף התוצרת בשוק והכסף היה שייך להן. בעיקר, היו מעונינים לקנות ולקיים שדות-מרעה לסוסים שחחזיקו לצרכי עבודת-בית ולשם הובלת עצים מהיערות הסמוכים. בדרך כלל, פרט לאחוז קטן של סוחרים ובעלי מקצוע 11