Original scan
Original memorial-book scan 165
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-444

משיצאה גזירת ניקולי על גירוש היהודים מן הכפרים והאחוזות אל העיירות (היה זה בשנת 5) באו הישוביים אל הרבי בקוזנהורודוק (בשבת פרשת בהעלותך) והביאו לפניו תחינותיהם,, בהודיעם לו כי עד למועד מסוים עליהם לצאת את הכפרים. בליל שבת ובשלוש סעודות היה הרבי אומר תורה. אותה שבת אמר : אלדד ומידד מתגבאים במחנה, ראשי תיבות : ניקולי בן מריה. הוא ימות ואיש לא ישב על כסאו. תהיה שפיכת דמים רבה, ויבוא מלך המשיח, ולואי ואזכה ליום זה. רי קופל ליכטנשטיין מספר: א,

passage_ceb03bbd09f1efe8227afdd4
Passage 2normalized OCR · source chars 446-1320

באתי להורודוק בשנת תרס"א (1901). ב-4 שנותי הראשונות בעיירה שרר שם שקט, אולם ב-1905 התחילו הגויים להתאנות לנו. גיסי לייזר קריינס ,איש ,הבונד", קרא לצעירים, להצטרף להגנה העצמית. ואני, כמסגר, למדתים את מלאכת היריה. מתאספים היינו במרתפו של ברוך קסלר, מעלים אור נר, מציגים בקצה החדר בקבוק-בירה, וקולעים בו. חצי שנה נמשכו אימונים אלה, עד לאותו יום,. שהשוטר ליבונקו גילה לי על החיפושים העומדים להיערך. ליבונקו זה, נהג לבוא אלי מפעם לפעם -- ומאחר שאנכי טיפלתי ברובי המשטרה, כמסגר, התידדנו, והנה יום אחד, סיפר לי ליבונקו לתומו, כי המשטרה עומדת לבוא להורודוק ולאסר ולחפש את חברי ההגנה העצמית. מיד מיהרתי והודעתי לכל החברים, כי אם חפצי-חופש הם -- ישאו רגליהם ויימלטו. לייזר קרייניס נמלט לסלוצק -- ונאסר שם; ישב 4 שבועות, והכיר שם צעירה שנשאה לו אחר-כך לאשה. אנשי ,ההגנה העצמית" שלא שעו לדברי-אזהרתי -- נאסרו באותו לילה. לאחר שהזהרתי את כולם, העברתי בחשאי את הנשק והטמנתיו ליד הגשר. ב;

passage_f2a4fbd57e044cde4979f277
Passage 3normalized OCR · source chars 1322-2460

כשנה לאחר טבח הסוסניקים ב,אוכלי קטן" (אגב, ניסן הורביץ ואחרים, ואנכי ביניהם, מיהרנו שמה באותה שבת, לאחר שהגיעה הבשורה המחרידה לבית-הכנסת) סיפרו לי ידידים גויים, שהייתי מתקן את רוביהם (מפי איכר מחורומסק שאחותו התגוררה באוכלי) -- כי נעשות הכנות לפוגרום. היה זה ביום ששי. סיפרתי זאת בבית-הכנסת (זמן קצר לפני כן נערך פוגרום בעיירה אחרת בסביבה). במוצ"ש התאספו שלמה ובניו; איצלה יודוביץ, נח יודוביץ ואשר יודוביץ. איצלה אמר : אני כבר מוכן. מיכאל ריטרמן סירב להצטרף למתכוננים. עזרא פרידמן ואחיו שימל נקראו לבית-הכנסת. עזרא נרשם מיד ואמר לרשום גם את אחיו (,כלום הוא כלב ?"). כן נרשמו משה פייבל הקצב ואורלה זגר הקצב. איצלה דחק למכנסיו ידית של גרזן -- ועמד על המשמר. כעבור מחצית השעה לערך, יצאתי לראות, אם אירע משהו. איצלה סיפר כי כבר רואים כמה גויים ליד ביתו של טורקניץ בשוק. הקצבים היו אותה שעה באטליזיהם. בינתים נתלקטו עוד כמה גויים, ומספרם הגיע כבר ל-25. איצלה שאלם למעשיהם. מה עסקך! השיב אחד מהם. אין שואלים אותך, יהודי נבזה! תפס איצלה את המקל שבידו ובקריאה: אחים, בואו הנה -- איים לרוצץ את ראשו. אותו רגע, ניגש אליו גוי שני -- לא היסס איצלה, הרים את ידית הגרזן וקיצץ את ידו -- הגויים נפזרו לכל רוח. עד חצות עמדו על המשמר -- ונפש חיה לא נראתה.

passage_756ae5544b1e8a2008cfb316
Passage 4normalized OCR · source chars 2462-2694

23 נחמן כהן, נפח פשוט היה, והתקין את המפוח (ה;בלוזק") לניפוח אש. תוך כדי עבודה, היה סר מפעם לפעם אל שרפרף קטן, אשר סדר ,זרעים" היה מונח עליו פתוח, לומד כמה סוגיות וחוזר לעבודתו. הוא ר' נחמן, שחיבר את הניגון הידוע לברכת הכהנים. 158

passage_ff12771ce4cb4d1f4f581686