ההפצרות, שבאו לאחר מכן, מאת אנשי הורודוק, בהיוכחם במאוחר, איזו אישיות דגולה היה. ויצויין, שהרב הירשקוביץ נתקבל כרב בפרנקפורט ע"נ מיין. יודעי-חן בהורודוק מספרים, שבשעת שהותו של הרב הירשקוביץ בהורודוק, עבר לפני התיבה, בשעת מנחה, באחד מימי השבוע, ר' שלמה זגורודסקי, אחד ממלמדי הדרדקי שבהורודוק - ונתבלבל. רבי שלמה נרעש ונפחד היה, ולא יכל להתאושש. משנשאל אחר-כך מה קרה לו -- השיב: אש כבירה ועצומה, ברמזו על מקום עמידתו של הרב הירשקוביץ, ניצבת לנגד עיני. לאחר זמן קצר בא לכהן כרב בהורודוק. רבה של אולשני שליד וילנה, הרב ר' שניאור זלמן שפירא זצ"ל, הוא נשא בתפקידו עד פרוץ המלחמה האחרונה. נאומו הראשון בבית-המדרש הגדול, שהיה מלא מפה לפה, עשה רושם עצום. היה זה נאום נמלץ, מלא וגדוש משלים מלבבים, ותורה וחכמה כאחת. במיוחד, יצויין שהרב שפירא ז"ל היה הרב הציוני הראשון והיחידי בהורודוק. הוא נמנה עם ,מזרחי? והיה פעיל מאוד בשדה הציונות. גבה קומה, בעל עינים יוקדות, מוח חריף, לב חם וער לכל המתהווה בעיר, פועל ומפעיל, מורה ומחנך, לוחם באומץ ובלי משוא פנים -- היה מזדמן עם כולם, כדתי, כחפשי. כציונים, וכשונאי-ציון, ובהסברותיו ונימוקיו השנונים, היה משפיע בהסתמכו על הכתוב: ,נצח ישראל לא ישקר".

היה פעיל מאוד ואף עמד בראש מוסדות וארגונים שונים : בקרן-היסוד ובקרן הקימת, בועד למען הישיבות, בקופ' גמ"ח, בועד למען היתומים ובמוסדות סוציאליים למיניהם. והיה תמיד למופת, ומעולם לא נמנע מלקבץ כספים לכל מיני נצרכים. וכרועה רוחני, עלה בידו להנהיג ברוב השפעתו, את לימוד הגמרא בבית-הספר ,תרבות* בהורודוק. והוא בכבודו ובעצמו, אחרי כל טרדותיו בעניני העיר. היה המורה לגמרא, והצליח בדבקותו הרבה, להניח את היסודות לתורה שבע"פ בין כתלי ביה"ס. 100