אפשר היה להבחין בהם בנקל, על פי לבושם המיוחד. שפתם ואורח חייהם. בזמן שלטון הצארים ברוסיה, ניתן להם מעמד של עירוניים -- משצ'ני בלעיז -- מעמד יותר גבוה ומכובד ממעמד האיכרים והם ראו בזה יסוד לגאווה. הם היו נאמנים ומסורים לרוסיה הצארית ונטו למונרכיזם. אחרי כשלון מהפכת 1905 כאשר נוסדה ברוסיה ,המאה השחורה" -- ארגון ריאקציוני- טירוריסטי, שתפקידו היה לעמוד לימין הצאר ונגד המהפכנים -- הוקם בדוד-הורודוק ארגון חזק ופעיל של אותה ,המאה השחורה". אנשי הארגון הזה ניסו פעם אף לערוך פרעות ביהודים, אולם הודות לעמידתה התקיפה של האוכלוסיה היהודית ובפרט הודות לנוער ולהגנה היהודית וכן הודות למפקד המשטרה אווצ'נקוב, שהתקים מהיהודים, נסתיים נסיון זה בפצועים יהודים אחדים בלבד. ארגון ה,מאה השחורה? בדוד-הורודוק התקיים עד שנת 1917.

חיבתם למונרכיה ולצאר לא פגה, גם אחרי מהפכת 1917. תמונת הצאר קישטה עוד הרבה בתים. את הפיכת קרנסקי קבלו בקרירות רבה ואל המהפכה הבולשביסטית התייחסו באיבה מוחלטת ובהזדמנות הראשונה ארגנו התנגדות מזוינת לצבא האדום. (הפעם, גם היהודים עזרו להם ושילמו מח ר יקר. אך בפרשה זאת -- בפרק אחר בספר). במוסדות השלטון הבולשביסטי היתה האוכלוסיה הנוצרית של דוד-הורודוק רשומה כאלמנט אנטי-קומוניסטי מובהק. במשך 0 שנות שלטון הפולנים (1920--1939) התחזק מעמדם של ה,הורודצ'וקים", אולם זה לא הביא אותם להתבוללות. למרות שהשלטונות לא הרשו להם להקים בתי-ספר רוסיים וילדיהם היו נאלצים ללמוד בבתי-ספר פולניים, שמרו הם על שפתם -- שפת רוסיה הלבנה ואמונתם הפרבוסלאוית. את האלף-בית הרוסי היו ילדיהם לומדים בבית. כאשר נכנסו הבולשביקים, ב-19 בספטמבר 1939, לפולין, פגשו אותם ה,הורודצ'וקים/ בעיניים מזרות איבה. רק מעטים מהם הצטרפו למפלגה הקומוניסטית ורובם לא השתתפו כלל בחיים הפוליטיים. כניסת הצבא האדום היתה להם לאכזבה מרה, שכן הם נכספו למשטר היטלריסטי. ככל אשר התגבר השלטון הבולשביסטי בעיר, כן גדלה שנאתם אל השלטון הזה. הם לא חדלו לצפות לבואם של הנאצים. את שנאתם לבולשביקים הפגינו בבחירות שהתקיימו בנובמבר 1939 ברוסיה הלבנה המערבית לאספה הלאומית שהיתה צריכה להחליט על סיפוחה אל רוסיה הלבנה המזרחית.

אל תוך הקלפיות הכניסו פתקים בהם היה כתוב: ,מוות לקומוניסטים ויהודים". ,יחי היטלר" וכד'. לא פעם איימו על היהודים להפרע מהם ,כשיבוא היטלר". למרבה האסון היתה להם האפשרות לקיים את איומיהם: כאשר בראשית יולי 1941 עזבו הבולשביקים את דוד-הורודוק ולעיר נכנסו קלגסי היטלר, היו ה;הורודצ'וקים" הראשונים באירופה, שיחד עם הגרמנים העבירו את ה,אקציה" הראשונה נגד היהודים, בה נרצחו כל הגברים שבעיר. במשך כל זמן הכיבוש הגרמני שירתו ה,הורודצ'וקים" את השלטון הנאצי ונהנו מאמון מוחלט מצדו. בשנת 1944 שחרר הצבא האדום את דוד-הורודוק מהכיבוש ההיטלריסטי. לא נמצאה בעיר נפש חיה מבין היהודים. כן לא נמצאו מנהיגי האוכלוסיה הנוצרית משום שאלה עזבו את העיר יחד עם הצבא הגרמני. הישוב היהודי בדוד-הורודוק קשה לקבוע בדיוק מתי נוסד הישוב בדוד-הורודוק. לא נשארו כל מיסמכים היסטוריים שהיו יכולים להבהיר את השאלה. גם פנקס הקהילה, אילו היה, לא היה בו כדי מתן תשובה נכונה.: משום שהוא מקיף רק 200 שנה ואילו הידיעות הקיימות מביאות אותנו הרחק מלפני תאריך זה. 13