כדי לקבוע אומדן לייסוד קהילה יהודית בסביבותינו, עלינו להסתמך על תולדות היהודים בליטא ולעקוב אחרי יסודם של ישובים יהודיים. ב,סקירה ההיסטורית לתולדות יהודי ליטא" לס. א. ברשדסקי שהוצא בשנת 1883 בפטרבורג וכן ב,תולדות יהודי פולין עד המאה ה-18" לד"ר י. שיפר, שהוצא ב-1914 במוסקבה, מוזכר שהשנים 1550--1500 היו שנים של גידול הישוב היהודי בליטא. בעת ההיא נוסדו הרבה ישובים חדשים וכן גדלו אלה הקיימים מכבר. האמיגרציה היהודית לליטא זרמה בכיוון ממערב למזרח. לפיכך קמו היישובים הראשונים בחלקה המערבי של ליטא. ברור, איפוא, שלמשל גרודנה, בריסק, לוצק וולדימיר-וולינסק קדמו לייסוד דוד-הורודוק. לוניניץ, סטולין וכו'. כדאי לציין שהקהילה בוולדימיר-וולינסק נוסדה בשנת 1388 ודוד-הורודוק, יחד עם וולדימיר-וולינסק עברו, בערך בעת ההיא, לנסיכות הסטרודובית. לא מן הנמנע, איפוא, שכבר אז היתה קיימת בדוד-הורודוק קהילה יהודית. זרם האימיגרציה לליטא גבר בראשית המאה ה-16, בעטים של רדיפות היהודים בגרמניה.
וכך היו קמים הישובים החדשים בליטא: סביב כל ישוב גדול, היו קמות עיירות קטנות. וכך חדרו היהודים יותר ויותר אל עומקה של ליטא. לדעת ההיסטוריונים היהודיים, אפשר לקבוע, לפי הלוח הגיאוגרפי, איזה מן הישובים עתיק יותר. בחלקה המערבי של ליטא הישובים הם עתיקים יותר מאלה שבחלק המזרחי. לפי נקודת השקפה זאת, אין לחשוב שקהילה יהודית מאורגנת בדוד-הורודוק קדמה לקהילה יהודית בפינסק. בפינסק נוסדה קהילה יהודית מאורגנת בשנת 1506. מכאן שקהילה כזאת נוסדה בדוד- הורודוק יותר מאוחר. אין זה מן הנמנע שיהודים בודדים חיו בדוד-הורודוק קודם לכן. בעת ההיא עברו יהודים ברחבי הארץ לשם מסחר. כמו כן החזיקו בחכירה: אחוזות.: מונופולין למכירת יי"ש, מכירת מלח, בתי-מוזגים ופונדקים וכן עסקו בגביית מסים לאוצר המלוכה. ייתכן, איפוא, שבדוד-הורודוק שהתקימה -- כנראה -- עוד משנת 1190, גרו יהודים הרבה זמן לפני שנוסדה שם קהילה יהודית מאורגנת.
הידיעה ההיסטורית, המוסמכת, על קהילת דוד"הורודוק היא משנת 1667. בשנה זו קיבלה קהילת פינסק מכנסית להישון הלואה לצרכיה היא ולצרכי הקהילות השכנות. בערבויות שניתנו, מוזכרת גם קהילת דוד-הורודוק. היה זה אחרי מרד בוגדן חמלניצקי שהחריב את הישוב היהודי במזרח אירופה. הפליטים החלו לשוב לבתיהם החרבים. העוני והמצוקה היו גדולים. צריך היה להקים הכל מחדש ואמצעים כספיים -- אין. צריך היה, איפוא. להזקק לעזרת השכנים הנוצרים, ואלה נענו לבקשת העזרה על-ידי הלואה -- לאו דוקא מטעמים הומניטריים, אלא פשוט, מטעמי עסק. הם לקחו בתור ערבונות את בתי המוזגים, את המרחצאות ואף את בית-הקברות. קרה, לא אחת, שבעד אי תשלום רבית בזמן, החריבו את בית-המדרש, או שלא נתנו לקבור את המת. מלבד זאת הגן החוק על המלווים ברבית ובעד אי תשלום חוב. היו מטילים קנסות כבדים ואף עונש מוות אפשר היה להטיל. בפנקסים של בתי-המשפט בליטא רשומים הרבה פסקי דין מוות שהוצאו על יחידים, חברות ואפילו על יישובי יהודים שלמים. זה מוכיח מה גדול היה העוני של היישובים היהודיים בעת ההיא. האמת היא שפסקי דין מוות אלה נשארו על הגייר, כי מפסק הדין עד הוצאתו אל הפועל -- רב היה המרחק.
הממלכה הפולנית-ליטאית היתה אכולה אנרכיה, מוסדותיה המבצעים היו משותקים והתנגדות להם היתה תופעה יום-יומית. גם יהודים היו במתנגדים למוסדות הביצוע, אולם אלה היו יחידים ואילו את חובות הקהילות, היו מוכרחים לפרוע. על רקע זה היו חיכוכים וחילוקי דעות רציניים בין הקהילות הקטנות לבין הגדולות. אי"אפשר היה להגיע להסכם על גודל הסכום שכל אחת מן הקהילות צריכה לשלם. הקהילות 14