צלוב החרות. והחליטה -- אדרינוס שחיק טמיא -- להתנקש בנשמת האומה. אמרו: לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. הם ביצעו הרג רב על האינטלגנציה של העם ,עשרה הרוגי מלכות", רבי עקיבא וחבריו. וחיי האומה היו תלויים בשערה. ומספרת האגדה: (ספר האגדה ב, ג"ו) ,אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה : ,זו תורה חה שכרה"? אמר הקב"ה : ,מה אעשה לבני, גזרה היא ואין מי שיפר". צעק רבי ישמעאל צעקה גדולה ומרה ונזדעזעו שמים וארץ. צעק צעקה שניה ונזדעזע כסא הכבוד. יצאה בת קול ואמרה : ,אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתוהו ובוהו... --.* וכששמע רבי ישמעאל כך, שתק. כלומר, קבל עליו את הדין. משמעות בת-קול היא כזאת : גורל העולם כול--ו תלוי בכוח עמידתו של העם הקטן הזה... זהו הרעיוז שבטא אותו גדול משוררי האומה בכל הדורות, רבי יהודה הלוי: ,ישראל לב העולם". ישראל באומות, כלב באיברים". ידענו שני משמעות לכנוי שכנה את היהודים ההיסטוריון שמעון דובגוב, הי"ד : ,עם עולם". אחד: עם שמלא כל העולם מקומו, שני: עם שימיו כימי עולם, עם נצחי, עכשיו נתגלה לנו משמע שלישי של עם עולם, כפי שהגדיר המשורר וכפי שמשתמע מן האגדה. ה
ואם נרצה להמשיך בטיולנו זה שיצאנו בו ,לזכור ימות עולם ולהבין שנות דור ודור" -- בעל כרחנו יובילונו רגלינו רחוק מנחלת ה' ויביאונו לשדות זרים רחוקים, למרכזים שונים שיצרה האומה במזרח ובמערב, אם קרובים לארץ האבות ואם רחוקים ממנה ושמשו מקלט לגוף וגם מבצר לרוח במשך דורות רבים. ולבסוף נעקרה מהם אחרי הקזת דם לא מעטה ביחוד במרכז שבמערב. המרכז בסורא פומבדיתא 1006 שנה. המרכז בגרנדה קורדובה 1500 ש. ונדלג על מרכזים אחרים קטנים עד שנגיע למרכז זה האחרון, שגם הוא שמש מקלט במשך 1000 שנה ובימינו ולעינינו נעקר וחרב וכסה במשואותיו שליש מכלל האומה בצורה כה איומה ומחרידה שאיז על עפר משלה, שלא כמרכז בבבל ואף לא כמרכז בספרד. כיצד ראה העם את המרכז הזה שבפולין המדינה, תספר האגדה : ,בשעה שהגויים היו מצערים מאד את היהודים בגולה, והשכינה כביכול, ראתה שאין קץ ואין תכלית ויש חשש שמא תאבד, חלילה, שארית ישראל. מיד באה השכינה לפני הקדוש ברוך הוא וטענה טענותיה ואמרה: עד מתי? יונה ששלחת מז התבה בימי המבול, נתת לה ענף של זית, כדי שיהיה לה מקום להציג כפות רגליה על המים -- והיא לא יכלה לסבל את מי המבול וחזרה אל התבה. ואת בני שלחת מז התבה אל ביז מי המבול ולא בראת בשבילם כלשהו מקום, אשר ינוחו בו בגלותם ? מיד נטל הקב"ה חלק מארץ ישראל שהיה חבוי אצלו בשמים, מיום שחרב בית המקדש, הורידו ארצה ואמר :
,היה מקום מנוחה לבני בגלות" משום כך שמה פוליץן משמע: פהדלין,, כלומר, פה תליןץ בגלות. משום כך אין כאן לשטן שליטה והתורה נפוצה בכל המדינה : בתי כנסיות, בתי מדרשות וישיבות, השבח לשמו יתברך ! ומה יהיה לעתיד לבא ? כשיבוא המשיח ? מה נעשה בבתי הכנסיות והישובים שבנינו בפולין ? -- הא כיצד! לעתיד לבא, כשיבוא המשיח, ודאי יעביר הקב"ה את פולין עם כל ישוביה, בתי מדרשיה וישיבותיה לארץ ישראל". (מתוך קידוש השם לשלום אש. שיחה בין רבי יונה המחבר ומנדל הפרנס מזלוצ'ב). ה. נאמרו הדברים בסיומה של תקופה. תקופת היאחזות היהודים במדינת פולין בצל מלכי חסד מקזימיר הגדול עד זיגמונט אוגוסט (מאות 14, 15, 16 ומחצית 17). 5