מרים ברגמן הגברים נלקחו לעבודה.. ...במחצית יולי, היה זה בסוף השבוע, לאחר שהגרמנים שהו כמה ימים בדוידהורודוק, נפוצה שמועה שהרוסים חוזרים -- מיד קמו הגרמנים וברחו עם אנשי שלומם, גויי העיירה. אותו רוצח, איוואן מארייקו שעמד בראש השלטונות המקומיים, נמלט עם אנשיו לפינסק. משנשאל לפשר עזיבת העיירה ללא שלטון -- השיב כי מיריות היהודים והרוסים נמלטו. ביום א', יום השוק, כשיצאו היהודים כרגיל לעשות את קניו- תיהם -- חזרו הגרמנים ועמהם חזרו גם הרוצח אונישו. מיד פקדו על היהודים לענוד מגן דוד כחול על סרט לבן שנקשר לשרוול. הגברים נלקחו -- באותו יום -- לעבודה מחוץ לעיר. מביתו של יעקב ברגמן נלקח גם ברוך ברגמן. כעבור שעות מספר נשמעו הדי יריות מעבר מקום עבודתם של הגברים -- מה ומי לא ידע איש. את אבא הסתרנו במרתף -- ומדי היכנס הגויים לחפש גברים הקימונו רעש באותו חדר כדי להסיח את דעתם. כעבור שניים-שלושה ימים, היה זה לפנות ערב וגשם עז ניתך בחוץ - -- שמעתי לפתע צעקות, הצצתי בעד החלון | % ש ו רן 0 והנה נשים וילדים צועדים ותרמיליהם על
שכמם -- הו מכבר היו מוכנים מדי שעה להליכה... מששאלתי לפשר דבר אמרו לי כי מגרשים את כל יהודי העיר, אל עבר הגשר שמחוץ לעיר. מיד לבש אבא בגדי נשים והצטרפנו ארבעתנו: אמא, אבא, פייגלה אחותי ואנוכי -- -- להולכים .בדרך פגשנו קולגה, מנכבדי גויי העיירה, והכיר את אבא. לא הועילו כל טענות ומענות -- הוא גררו אתו בחזרה העירה... 2 גורל הנשים הגשם נמשך. כל הנשים והילדים הובלו לאחוזה מחוץ לעיר, שליד הנהר בואכה סטולין. הובטח לנו כי לאחר שיחפשו בבתינו נשק -- נוחזר הביתה. בינתים נאספו גויי הסביבה והחלו לשדוד ולבוז בז מכל הבא ביד. אחד מהם נאבק עמי, באיימו עלי בסכין אם לא אתן לו את מעילי -- אך החזקתי מעמד והוא הסתלק בבושת פנים. באותו לילה הופיע שם אותו רוצח והוציא עמו את רבקה, אשת יוסף יודוביץ, עם שתי בנותיה מלה וינטל ; את לאה'לה, אמו של אליהו ברגמן ואת מלכה הרוקחת, אשתו של ישה יודוביץ. הוא רצה לקחת גם את פייג'לה אחותי -- ,למה לה לסבול כאן? -- אמר. אך לא אביתי להיפרד ממנה. 3 הגוי הטוב מביאנו לסטולין
למחרת הופיע ונקה, הרוסי היחידי שנשאר עם הגרמנים -- ובעזרת חבר מרעיו גירש אותנו מז האחוזה אל עבר סטולין. הם ירו באויר בהודפם ובהאיצם בנו. הקשישות שבינינו לא החזיקו מעמד ונפלו בדרך. לא הרחק מסטולין החזירונו לעבר דוידהורודוק. אחד מגויי בלוהוש, שהכיר את הרצל לוריא, אבי אמא -- שהיה סוחר עצים -- לקחנו אתו לחוותו (האחרים המשיכו בדרכם לעבר דוידהורודוק, ואח"כ נודע לי, שבמבואות העיירה כלאום בגיטו שהוקם בין גדרי תיל). לפי תכניתו נעבוד, פייג'לה ואנכי, בשדה -- ואמא תשב בבית. נראה שגויים אלה רצו לשמור על בי צִ . ו 5% / שי 208