בעל אופי כללי-פוליטי: בשנת 1793 נתקיימה החלוקה השנייה של פולין והסביבה כולה סופחה לרוסיה. הדבר הביא לשינויים גדולים בחיים הכלכליים והתרבותיים של יהודי ליטא. המאורע האחר היה בעל אופי פנימי ובעל משמעות יהודית-דתית : קמה התנועה החסידית. תנועה זאת התחילה להתפתח בסוף המאה ה-18 והקיפה המונים רחבים. התנועה החסידית קמה על רקע המצוקה של המוני היהודים, וכן של הריאקציה הפנימית היהודית. היתה זאת מחאה נגד פרנס הקהילה התקיף, המכביד עולו, ונגד הרבנים. התורה החדשה מצאה מסילות אל לב היהודי הכפרי העני, החוכר והסוחר הזעיר. לתנועת החסידות לא היה בדוד-הורודוק הד עמוק. לא השפיעה גם קרבת המקום לפינסק, מקום שם כיהן ר' לוי יצחק מברדיצ'ב זמן מה כרבה של העיר, וכן ר' אהרן הגדול המפורסם זצ"ל. בפינסק התלקחה המלחמה הגדולה בין חסידים למתנגדים. דוד-הורודוק לא לקחה חבל במלחמה הזאת. סטולין, זשלובין ודומברוביץ באו לעזרת החסידים במלחמתם נגד הרב ר. אביגדור, ראש המתנגדים. הם אסרו על ר' אביגדור לבקר בקהילותיהם. דוד-הורודוק -- לא אסרה עליו את ביקוריו בקהילתה. מתברר שדוד-הורודוק היתה תחת השפעת הגאון מוילנא, מי שעמד בראש המלחמה נגד החסידות. עד השנים האחרונות היו נוהגים בבתים רבים בדוד-הורודוק לקיים את יום-השנה למותו של הגאון מוילנה, ותמונתו קישטה בתים רבים.
בכלל, היתה ניכרת בדוד-הורודוק השפעת יהדות ליטא. רבנים היו מובאים רק מליטא. בחורי דוד"הורודוק למדו בישיבות שבליטא. תנועת ההשכלה ויותר מאוחר -- הציונות -- חדרו מליטא. דוד-הורודוק קיבלה את התורות החדשות, מוקדם יותר מכל עיירות פולסיה. על דוד-הורודוק פסחה, איפוא, אחת המלחמות המרות, היא המלחמה בין החסידים והמתנגדים, אשר גרמה מרירות רבה ליהדות ליטא. לעומת זאת היתה בדוד-הורודוק המלחמה סביב הרבנים -- חריפה יותר מאשר בכל עיירות הסביבה. אין ללמוד מזאת שבדוד-הורודוק, בכלל, לא היו חסידים. היו וגם היו. בין 5 בחי"המדרש שבעיר -- היה אחד שייך לחסידים. מספר החסידים היה, באופן יחסי, לא גדול, והשפעתם -- מועטה. המבנה המשקי של הישוב היהודי בדוד-הורודוק אין בידינו ידיעות ברורות על המבנה המשקי והכלכלי של היישוב היהודי בדוד-הורודוק בשנים הראשונות לייסודו. עלינו, איפוא, להשתמש בחומר ומיסמכים של העיירות השכנות וכן בידיעות על המבנה הכלכלי-משקי של יהדות ליטא בכלל. עלינו לזכור, ששלטונות ליטא פתחו את השערים לאמיגרציה יהודית מגרמניה -- לא מתוך טעמים הומניים, אלא משום שראו באמיגרציה הזאת, אלמנט המחיה ומפעיל את החיים המשקיים המפגרים של הארץ.
משום כך ניתנו ליהודים זכויות גדולות. היהודים נחשבו לבני-חורין (ולא ,עבדי המלך?) ובעלי זכויות שוות לאלה של השליאכטה ובעלי האחוזות. בעד רצח. או פציעת יהודי -- נענש הרוצח בעונש מוות. את תפילותיהם ערכו באין מפריע. בשבת לא הוזמן יהודי לבית-המשפט, וכן לא גבו מיהודי חובות בשבת. המסחר היה פתוח לפניהם, ומותר היה להם לנוע בכל רחבי ליטא. על זכויותיהם הנרחבות בשטח חייהם היהודיים-פנימיים, הוזכר כבר מקודם. 6