בליטא של אז לא עסקו השלטונות עצמם בגביית מס. דבר זה נמסר לסוכנים ומובן שהיהודים היו סוכני המס. כמעט בכל הערים והעיירות, קיבלו היהודים את הסוכנות לגביית מסים. את המונופולין לממכר סיטונאי וקמעונאי של יי"ש, שיכר: וכיוצא באלה -- המונופולין על המלח/ בתי מוזגים ופונדקים, טחנות קמח ובית המכס. את תשלום המכס היה חייב כל סוחר לשלם עוד בטרם מכר את סחורתו. ,מיטא" -- היה שם המס. את הסחורה היו הסוחרים נאלצים להוביל בדרכים, בהם היו קיימים בתי המכס. אלה היו בתקופה ההיא פרנסות היהודים., ויש לשער שגם יהודי דוד- הורודוק התפרנסו מאלה הפרנסות. נוסף לזה עסקו, כנראה, יהודי דוד-הורודוק גם בסחר העצים לבנין ספינות, אשלג וזפת -- כל אלה, החמרים שהיו מצויים בסביבה בשפע רב. יהודים עסקה גם בעבודת אדמה ובגידול בקר.. מנהג. היה בידי יהודים,. עדי הזמ האחרון; להחזיק פרה אחת ויותר כן עסקו בהחזקת גני פרי וירק.

בעטין של הגבלות השלטון וכן בגלל השקפות דתיות, כביכול, לא עסקו יהודים במלאכה ומשלח יד. אחרי מרד הקוזאקים, כשחלקים שלמים של הארץ נחרבו והורגש מחסור בבעלי-מלאכה, הורשו היהודים, על-ידי המלך יאן-קאזימיר בשנת 1669, להתארגן ב,צכים". ורק אז החלו היהודים, שהתרוששו על-ידי מרד הקוזאקים, ללמוד מלאכה. יש לציין שרמת המחיה היתה נמוכה מאוד. הלבוש היה דל ומגפיים נעלו רק בשבתות ובחורף ואילו, בימות הקיץ -- התהלכו יחפים. בימי בוץ -- לבשו גרביים בלבד. בשר היה מאכל של שבת. בלבה הגמ: זה: לא ותמלד. בית. יהודי" בירכתי העיר א יידיש-הויז אויפן ,,באַלאַטא" 2 המסחר במאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה אחרי מלחמת נפוליאון, חלה הטבה במצב הכלכלי ובהתפתחותה של פולסיה. רוסיה יצאה מן המלחמה כמנצחת ונהפכה למעצמה גדולה באירופה. היא התחילה מחדש לבנות את הארץ 17