מצאתי את עמוד המצפה (סימן-ההיכר היחיד שמסרו לי למציאת קבר האחים). עמדתי בכביש ושאלתי עוברים ושבים על מקומו המדויק של הקבר -- ולא נעניתי. החלטתי להיכנס לכפר ולשאול. תמורת תשלום ניאות התושב הראשון שנקרה בדרכי להראות לי את המקום. ב-4 קברים גדולים נטמנו הנרצחים. מחוסר נסיון לא כיסו הרוצחים את הקברים בשכבת-אדמה מספקת. וכפי שסיפר לי מלווי הופיעו כעשרה ימים לאחר הרצח זאבים שהחלו לחטט ברגליהם באדמה ולהוציא חלקי גוויות. אז הוזעקו עשרות מתושבי אולשן, שכיסו את הקברים באדמה נוספת. שרידי עצמות, חתיכות בד ושערות שגיליתי במקום אימתו את דברי מלווי. דמעות זלגו מעיני -- בקושי התגברתי על רגשותי באותה שעה, אספתי כמה מן העצמות שמצאתי, וטמנתי באדמה. לאחר שעה עזבתי את המקום ונפרדתי לנצח מן המקום הקדוש ומכל היקרים והאהובים שנשארו בו. בד.-הורודוק בשנת 1945 א. 5 שחזרו
בת-שבע לין, בת אחותו של מאיר אליהו קושניר, היתה היחידה מכל בני דויד-הורודוק שמצאתיה בעיר בחזרי שמה אחרי ראש-השנה תש"ה. נושאת המים שעבדה אצלי 4 שנים תמימות לא הכירתני -- ביתה היה מלא מטוב היהודים. משם עברתי לרחוב הגרבלה 1, והיא שלחה אותי לגוי שירש את ביתו של ליטמן נחמנוביץ. ,גויי דוד הורודוק קבלו אות-הצטיינות גבוה על הצטיינותם ברציחת יהודים" סח לי אותו גוי. למחרת ביקשתי מן השלטונות מקום-מגורים ; משהוצע לי בית יהודי -- סירבתי, ותבעתי היתר לגור במקום איטליזי לשעבר. בקשתי הושבה ריקם. אך הת- עלמתי מן הסירוב והתקנתי את האטליז כדירה ; ומטעם השלטונות אף סידרו לי חנות למיצרכי מזון. במרוצת הזמן סייע בידי נוח בן בצלאל יודוביץ הוא שבא להורודוק על קביים, וקיבל מאת השל- טונות את מלוא העזרה החמרית והר- פואית. לאחר מכן חזרו להורודוק גם זאב שלום לחובסקי ומשה בן ישראל רזניק. ב הטבח אטליז בדויד-הורודוק מאיר אליהו קושניר היה קרבנה 7 הראשון של דויד"הורודוק. לאחר שגורש | מא של סורט, = משצבי העלר. ברל בדבר -- מהלטוחות מביתו התגורר בראדיץ, ונרצח על
ידי ההורודצוקים בלכתו לשוק, בימי שלטון הגרמנים. אחריו נרצח זאב בן גרונה קונדה, ברח' אולשן, ליד בית פליישמן. בי"ז באב רוכזו היהודים במגרש הכנסיה הקתולית והועברו משם לחונויסק ; שם כרו להם ההורודצ'וקים קברים וקשה לתאר את דרכי ההתעללות בהם. בגדים הוסרו אברים נכרתו, והטבח נעשה בכל הבא ביד -- במקלות, אבנים, נשק חם. לאחר מכן 229