אהרון מורבצ'יק נקמתו הקטנה בפשע הגדול (פרקי זכרונות) מחנה ה,רפטריאנטים", אזרחי פולין ששהו בברית המועצות (בתוכם גם אני), ושבים לארצם -- אל פולין הדימוקרטית העממית -- חנה בקלוצקא -- עיירה בשליזיה התחתונה. כאן אנחנו צריכים לבנות מחדש את חיינו. העלי להשליך כאן עוגן או לנוע הלאה מזה לעיר מרכזית ? בעצם, מאי נפקא מינא -- כאן או בעיר אחרת ? הן פה ושם גלמוד אני, בלי קרוב, בלי גואל ומודע. מחליט אני, איפוא להשאר במקום שם טילטלני הגורל -- אני נשאר בעיירה. בידי רשימה שמית של העירונים -- הרוצחים מדויד-הורודוק, אותה הצלחתי להשיג בדרך נדודי עם המחנה. מדי פעם בפעם קורא אני את שמות רוצחי יהודי דוד-הורודוק. הנה שמותיהם: בראש וראשונה, אבי אבות הטומאה החובש איוון מארייקא ימ"ש רב הטבחים וגדול הרוצחים ואחריו, עוזרו עורך-דין יבגני יבפלוב ואשתו מארוסיא, קוסרב ושלשת בניו, סמיון קולגא ובנו גרגורי, דמיאן מארייקא, סטכייקא, הנטשל, קרים, לבקובסקי, פולוקושקה, קוזלובסקי, גריצ'- קביץ' ועוד ועוד. ימח שמם וזכרם לעדי עז' ! ודאי מסתובבים רוצחים אלה בני חורין בפולין הדימוקרטית-עממית ומבלים זמנם בכל טוב בכסף היהודי השדוד. מחשבה זאת אינה נותנת לי מנוח ואני מחליט לגלות אותם ולהסיר מעליהם את המסווה ויעבור עִלי מה. לא יהיה דם יהודים הפקר ואני אהיה גואל דמם של אחי ואחיותי הטבוחים בדוד-הורודוק.
שבועות אחדים לאחר שובי לפולין נתחוללו הפרעות בקילץ. בהלה אחזה את היהודים -- שארית הפליטה. בהמונים החלו לעזוב את הארץ שספגה דם מיליוני יהודים חפים מפשע. ספגה -- ועוד לא רוותה... לא היה זה, אלא טבעי שגם אני אסחף עם הזרם הגדול של שארית הפליטה. ידידי גם הפצירו בי לעשות כן, אולם כח טמיר ריתק אותי אל המקום. נשארתי על מנת לחפש אחרי הרוצחים. ידידי סברו שצעדי זה חסר הגיון הוא, וחסר תכלית. החלטתי לקבל את העבודהּ שהוצעה לי במשרד המחוז (סטרוסטה). במשך זמן קצר רכשתי את אמונו של מושל המחוז עצמו. המושל בעל שפם עבות ופיאות ארוכות, היה אדם מתון ומעשי. כל מלה שהוציא מפיו היתה מחושבת, הכל ,שקול ומדוד", מראהו החיצוני ויחסו אל הבריות -- עורר אליו אהדה. אדם הגון וישר, קומוניסט בעל הכרה ואידיאליסט. מראהו ה,ארי" הטהור, שם משפחתו הפולני המובהק, שפתו הפולנית הרהוטה והספרותית היו עדות שהאיש -- פולני מדורי דורות. אפס, כאשר נפגשתי אתו כעבור זמן מה, במסיבות אחרות -- עם ,הפולני מדורי דורות* -- היה זה יהודי לאומי בעל לב יהודי חם... בוקר אחד הזמין אותי והציע לי לנסוע לוורוצלב (ברסלאו) ביחד עם מכונאי על מנת לקנות מכונית נוסעים בשביל משרד המחוז. ,יודע אני -- הוא אמר -- שיהודי הנך ומובטחני שתצליח בשליחותך". הודיתי לו על האמון וקבלתי את הצעתו. בלבי קוננה תקווה -- לא אדע פישרה -- שבעיר הגדולה אולי אמצא עקבות הרוצחים מדוד הורודוק.
מילאתי את תפקידי בוורוצלב, קניתי את המכונית ואת חלקי החלוף והאביזרים הנחוצים ועלי חיה להשאר עוד שלשה ימים על מנת שאוכל לקחת אתי את המכונית לקלוצקא. את שלשת הימים האלה החלטתי לנצל לשם חיפוש אחרי עקבות הרוצחים. 21