אשתו ברובליה. כשעצרו את האברך רצה חותנתו אחריו להצילו. אמרו לה המרצחים להביא להם כופר נפש, מאתים רובל, וישחררו אותו. היא חזרה והשיגה את הכסף והביאה להם. הם קבלו מידה את כופר הנפש ומסרו לה במקום החי את המת. בית הּכנסת היה בנין גדול ורב מדות. חלונותיו הגבוהים הּכריזו לכל עובר, כי מקום קדוש הוא והבו כבוד לבית אלהים. ואף כי עמד הבנין מול השדות, בדל ומרוחק מדירות היהודים, והכפריים עוברים יום יום בדרכם אל שדותיהם על ידו -- לא העיזו אף פעם לפגע בו פגיעה כלשהי, לידות אבן ולנפץ שמשות, כמנהגם בליל השימורים שלהם, אור ליום שישי שלפני חג הפסחא, לנקם את נקמת המשיח הצלוב. אם היה כעס וטינא על מי שהוא מן היהודים -- היה הלילה הזה ליל נקם ושלם בשבירת חלונות של היהודי, בדרכם הביתה מן הכנסיה אחרי התפילה החגיגית. והיה הלילה הזה ליל שימורים גם ליהודים להגיף את התריסים ובבתים שלא היו תריסים לחלונות, היו מכסים ומגינים עליהם בקרשים ובדלתות שהוצאו מן החדרים הפנימיים.
בביתו של יהודה דורצין לא היו תריסים לחלונות. ושנה אחת היה חשש שהנוער בעברו ליד הבית יידה אבנים בחלונות -- השכילו בני הבית לצאת החוצה ובידיהם מנורות להאיר את הדרך להולכים והבן אהרון מדקלם להם חזור ודקלם פסוקים מן הברית החדשה : ,אשרי הענוים, אשרי רודפי שלום, אהבו את אויביכם, אם תסלחו לבני אדם את חטאתם -- אביכם שבשמים יסלח גם לכם". והדקלום הזה הועיל גם הועיל. האבן שביד נשמטה לאדמה ולא הונפה. נחזר לספור על בית-הכנסת : היו בו כ807 מקומות ובימי החג כשהבנים היו חוזרים מן העיר לבית אבא ואמא -- היה ביהכ*נ מתמלא מפה לפה. גם בפרוזדור הצטופפו אנשים וילדים. שנה אחת באו ממשפחת הכומר לראות את היהודים בתפלתם בליל כל נדרי. מעלה יתרה היתה לביהכנ"ס הזה שעמד, כאמור, מפולש מול מרחב שדות וקמה ולא פעם יצאנו באמצע התפלה להזין את עינינו במרחב ים הקמה המכה גלים ברוח. ו. | מפיצי השכלה ברובליה
כשגדלו ילדיו של שלמה הביא להם מהורודוק מורים צעירים ולימדו המורים המשכילים את הבנים וגם את הבנות תנ"ך, דקדוק, שפה רוסית וגם גרמנית. והביאו אתם המורים לכפר מרוח ההשכלה של העת ההיא, את סופרי ההשכלה וספריהם : ,מסתרי-פריז* לקלמן שולמן ,עיט צבוע". ,אשמת שומרון", ועאהבת ציון" לאברהם מאפו. וכל כתבי-העת שהופיעו אז בעולם היהודי הגיעו גם לכפר הנדח. ה,מגיד? ,המליץ? ,דער יוד* והבית היה קשור אל העולם היהודי הגדול וחי את חיי הצבוריות היהודית. ועם בני הבית גם חבריהם וקרוביהם בני גילם, ביחוד בניו של שמעון השוחט, מוטיל ויודיל המשכילים. כשהתקימה בשנת 1884 הועידה בקטוביץ, היא הועידה שהניחה את היסוד לאגודת ,חובבי- ציון? עקבו בבית אחר המתהווה שם מעבר לגבול רוסיה ובלבם נשבעו שבועת אמונים לציון. בניו של נחום ניידיץ, המורה הידוע מהורודוק, אייזיק ואחיו יעקב היו מפיצי ההשכלה בכפר, כי שלמה הביאם מהורודוק להיות מורים לילדיו. האחים האלה, כידוע, יצאו אחר כך לעולם הגדול וקנו להם פרסום עולמי.
אחריהם שמש בתור מורה בבית, -- יוסף חורושצנסקי, אחיו של מרדכי חורושצנסקי אבי החורושצנסקים ברובליה. והיו הבנים ואתם בני הנעורים המעטים שבכפר, מתבשמים מן הרוחות החדשות שהחלו לנשב בעולמנו הדל, רוח ההשכלה ורוח הלאומיות החדשה. ושירים לאומיים ושירי ציון באידיש ובעברית הדהדו ברחובות הכפר מפי הנוער. וכן ידעו על כל המתהוה בעולם היהודי. ובבוא האסון הגדול של הפוגרום בקישינוב באביב 1903 קראו בבית את העתונים וידעו את אשר קרה והיו שותפים לצער הגדול שתקף אז את ,בית יעקב"? ברוסיה. 2.55