Passage 1normalized OCR · source chars 0-662 בבית הכנסת תלו מודעה גדולה בזו הלשון: ,הוי כל צמא לכו למים, ואשר אין לו כסף. לכו
שברו ואכלו" (ישעיה נה' א'). הפסוק הזה מן התנ"ך שמש הכשר לצעירים להודיע במקום קדוש
על המהפכה שהם עומדים לעשות בחנוך הדור.
בשנה השניה העבירו את המוסד לדירה יותר גדולה ולכפר חדרו קרני אור מן העולם הגדול.
מ הס פריה
העסקנים הצעירים הללו דאגו גם לתרבות. הם אספו את הספרים שהיו ברשותם ומסרום
נדבה לספריה ציבורית, הביאו את כל כתבי פרץ סמולנסקין ועוד ספרי ילדים שהופיעו אז.
בראשונה היה מקום הביבליותיקה במחסן של שלמה, כי מי יכניס לבית מגורים ,טרף"פסול? זה
-- לא מספרי קודש ? לימים כאשר בא תורנו אנו לעמד במשמרת התחיה, כבר עמדה הספריה
בבית פרטי, שלמנו שכר דירה וארון קנינו, הכל כמו שצריך.
passage_05de08bf99ce0c55ae9e7e17
Passage 2normalized OCR · source chars 664-1821 הפעיל בספריה היה חברנו הגדול מאתנו אהרן הרשל דורצין,
היד באה הזדמנות לידו להשיג את כל כתבי טורגיניב הרוסי,
מספר גדול של כרכים במחיר זול מאת ווינצוס החובש
שבכפר, גם כתבי בילינסקי, המבקר הרוסי הגדול הובאו לספריה.
היו הרבה ספרים גם באידיש בשביל הקוראים מן ההמון שלא
ידעו עברית, אולם בעיקר היו הספרים עבריים, וכן במשך שנים
היתה הספריה נקודת אור לנוער, דור אחר דור טפל בה באהבה
ובמסירות, משמרת אחר משמרת. ובשנים האחרונות לפני המלחמה
הכילה הספריה למעלה משבע מאות ספר ב-6 ארונות. העסקנים
המסורים עשו מפעלים שונים, להגדיל את הכנסות הספריה ולרכש
מדי פעם ספרים חדשים. בין העסקנים היו ברוך בן נח ליב צציק,
רוזה בת יעקב ליפשיץ הי"ד, ואלה הנמצאים בארץ: יצחק בן
מוטיל זינגרמן וישראל יעקב קולודני.
הגדילה לעשות המורה לפולנית בת ורשה, רחל פלר שמה, שהיתה מורה בביה"ס ,תרבות*
שבכפר וע"י קשריה עם עיר הבירה העשירה את הספריה בספרים רבים.
היה זמן שהספריה בכפר היתה משמשת את בני העיירות הסמוכות את סטולין וגם את
הורודוק. זוכרים בני הורודוק כי בשנים שלפני המהפכה היתה בעיירה ספריה גדולה אולם סגורה
על מסגר עד שהציע מי שהציע להעביר את הספריה מן הכפר אל העיירה כדי לזכות את הרבים.
אולם בני המקום התנגדו לזה ואמרו: טוב לנו בעניותנו פה, מאשר בעשירות במקום אחר.
יי כרכים של השילוח
passage_aed2b239ba92a51aaf405169
Passage 3normalized OCR · source chars 1823-2415 לחברנו אהרן הרשיל הי"ד. נודע מפי העסקנים בהורודוק, כי אפשר לקבל לספריה את כל
כרכי ,השילוח" חנם אין כסף, רק דרוש אישור מאת אישיות מוסמכת, שקיימת ספריה ציבורית
במקום.
מי .היה הנדבן שקנה את כרכי ,השילוח" לחלקם חנם לספריות! זה היה העשיר הידוע
קלונימוס זאב ויסוצקי, בעל הפירמה הידועה ,תה ויסוצקי", חובב ציון גדול, אחד המיסדים של
האגודה בקטוביץ בשנת 1884, הוא נשלח גם פעם מטעם מרכז חו"צ לבקר בארץ ולעמד על המצב
של המושבות שהיו אז בכל רע, אלה המושבות של העליה הראשונה : פתח תקוה ראש פנה, זכרון
יעקב, ראשון לציון, אגב, כדאי לספר, כי עסקן ציוני זה הניח עזבון של מאה אלף רובל ליסוד
הטכניון בחיפה.
227
passage_d06c33c71300d693eaa7b68a