יב. בית הכנסת השני בכפר בקצהו השני של הכפר, בכיוון לסטולין, היה רכוז שני של בתי יהודים. אלה היו יהודים עמלים, בעלי מלאכה, נגרים, סנדלרים, בנאים ונסרים -- פילשציקעס. מספר רב של בתי אכרים בכפרים בדרך לסטולין ולפינסק, הוקם בידיהם המיובלות של תמימי דרך אנשי עמל אלה. יוצאים הם ביום ראשון עם שחר, עם כלי מלאכתם לכפרים וחוזרים ביום שישי אחר הצהרים. כשגדל מספרם, הקימו להם בית כנסת קטן בשכונתם, שלא להתיגע בדרך רחוקה לבית הכנסת לקצה השני של הכפר. רק בשבת, כשהרב היה דורש דרשה לפני הצבור, או כשאחד המגידים היה מטיף דבריו לקהל -- ומגידים היו פוקדים את הכפר לעתים קרובות -- היו היהודים העמלים האלה מטריחים את עצמם ונושאים את רגליהם לביהכ"נ הגדול בקצח השני. היחידי שגר בשכונתם והיה הולך תמיד לתפלה בשבת ובחג דרך רחוקה אל ביהכ"נ הראשון היה ליב דורצין, אף שהיה לו מקום במזרח בבית הכנסת. שלהם, והוא נהג ללכת, או בשל קשרי המשפחה, או משום שלא היתה לו קרבת נפש ליהודים אלה שכניו. הקו המיוחד שבשכונה הזאת היה, שהיא היתה יהודית טהורה, ללא ערבוב שכנות יתרה עם ,גויים". בשנדלדל הישוב ובית המרחץ על חוף הנהר נחרב, הם הקימו להם גם בית מרחץ שלהם בחצר בית הכנסת שלהם.
העשיר בשכונה הזאת, וראש. וראשון לכל דבר וענין צבורי היה מרדכי נוסנצ'וק. על פיו יקום כל דבר בשכונה. מורה לילדים -- הוא המזמין, בתפקידו זה המשיך כל השנים, גם כשהוקם בי"ס ,תרבות" הוא הדואג לביה*ס ולמשכורת המורים עד שיצא מן הכפר לסטולין. לא אחד ממשכילי הורודוק הובא על ידו לכפר להרביץ תורה לילדי העמלים האלה ולאכל על שולחנם לפי התור, כמנהג הקונדיציות, בימים ההם. גם כותב הטורים האלה לימד את ילדיהם מזמן לזמן עד שיצא להורודוק הסמוכה. והיו בין העמלים האלה יהודים אחדים מיהודיו של י.ל. פרץ, יהודי ,שבת ויום טוב", דמויות אציליות עם כל פשטותם ואורח חייהם של עמלים ישרים ותמימי דרך, על שכמותם כתב ח.נ. ביאליק את שירו: ,יהי חלקי עמכם" וקורא להם : ,ענוי עולם אלמי נפש, אתם השומרים הנאמנים לצלם אלהים בעולם", נביא כאן לזכרון אחדים מהם: יהודה בורשטין הסנדלר, יושה רימר הרצען, משה פייגלמן הנגר ועוד. ל -+רבנים ברובליה א השוחט הוא הרב.
שנים רבות לא היח רב בכפר. מספר בעלי הבתים עוד לא היה גדול בכדי לכלכל משפחה של רב. נוסף לזה לא היה צורך דחוף במורה הוראה במקום. שוחט ישב בכפר, רבי שמעון ברמן, מחסידי סטולין ומוצאו מברזניץ-דומברוביץ. גיסו לשעבר של שלמה זינגרמן. והוא היה ממלא בשעת הצורך תפקידי רב. מורה הלכות נשים, פוסק שאלות של בשר וחלב וכדומה. איש תורני היה ובעל מדות תרומיות. מכובד על הכל ובעל השפעה גדולה על כל יושבי הכפר, כמוהו כרב לעדתו. עשרות שנים מלא רבי שמעון תפקיד של רב. כשגדל הישוב הובא גם רב לכפר, רב ממש מרא דאתרא איש צורה ובר סמכא. זה היה רבי יחיאל מיכל רבינוביץ, רבה הראשון של רובליה. הרב רבינוביץ נהג את עדתו ביד תקיפה. עִם בניו הקטנים יוסף וחנא היינו חברים בחדרו של אברהם המלמד. בנו הבכור אברהם אלעזר, אשר בא זכרו בפרקים הקודמים, היה חבר לאחי יודיל הי"ד (אשר נספה יחד עם אשתו ובתו בקהלת פינסק), ושניהם למדו גמרא מפי הרב. ב האיש; זעום העפעפים. כאשר שמעון השוחט בא בימים וכוחותיו לא היו עוד אתו, לימד את בנו בכורו מוטיל הלכות 229