בן ישיבה. בכשרונותיו וביכלתו יכל היה לגמר בהצלחה בי*ס גבוה למדעים ולהתפרסם בעולם המודרני. אולם לא נתפקר, חלילה, לעזב את עולם התורה ולעבר לעולם אחר. לפני זמן מה בקר בארץ ואף הזמינוהו לנהל ישיבה ידועה בירושלים, שהה בעיר הקודש שנה אחת ומסבות שונות חזר למקומו הקודם לנהל את צאן מרעיתו שם מעבר לים. השני היה בן גילו מרדכי, בנם של חנה ונתן אליה גרצולין הנפח. מבית עניים ממש וגם לא ניחן בכשרונות מיוחדים, רק הודות לרצונו העז ולהתמדתו החזקה הגיע למה שהגיע. כשהיו באים שני אלה בני הכפר לחגים הביתה, היו מזכים את הצבור בדרשה בבית הכנסת. הראשון, יצחק או איציל סטולמן, ידע מה שדרש והשני מרדכי דרש מה שידע. במרדכי זה התגלם הטיפוס שהעלה הסופר אז'"ר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, באחד מספוריו ,מן הישיבה". אברהם הירש הוא שם הגבור של אזר בספורו, ספור מענין. לא יחיד היה אברהם הירש כזה במשכנות יעקב. הנה גם הכפר שלנו הוציא אחד מאלה. השנים האלה היו מורי דרך לבאים אחריהם לדור הבא : ואלה הם, מבלי לפרט פרטים עליהם : 3 | משה מילמן בנם של יוסף וגרונה פייגל, סופר ,דבר", בחדרה, י. שיוו הוא בן משפחתו. היה רב בקוסטופול. 4 שמעון שולמן בן מוטיל, ממשפחת שולמן ענפה בכפר, ועוד 2 בני אברהם שולמן. (נזכרים בספר) 5 ברל בודימסקי בן משה. 6 זאב בן נחום דורצין, נכד של וולף, הקנאי לדת שבא זכרו בפרקים הקודמים.

7 שאול רוזנצוויג בן חיים ליב וריבל ממשפחת גומר, רב בפינסק, קרובים לו בארץ, (בן דוד של חיים ווייצמן). 8 ברל רוזנצווייג אחיו, רב בקובא. 9 משה הכטמן בן הרב הכטמן באמריקה. 0. הירשל סטולמן ויב בברוקלין בן חוה ונחום שנרצח ע'י הבלחובצים ברובליה אחיהן של עדה סטולמן ממרכז המורים וזלדה אחותה המשתתפת בספרנו. 1. אהרן בן דוב באקאוו. 2 שלמה בן ישעיהו באקאוו (שוחט). טו. עולים לארץ אז, בדורות ההם, כשהיתה זכות גדולה לעלות לארץ ישראל ולהטמן בעפר קדשה -- לא היתה זאת תופעה תדירה. מעטים מעטים לקחו להם זכות זאת. רק מי, שבאה עליו הסכמה כללית, ללא צל של ערעור וספק. כאילו נאמר עליו: כי לו נאה, כי לו יאה, -- רק כזה נפרד בערב יומו מבני משפחתו ומאנשי מקומו ויצא לעלות לארץ האבות, להשיב בה נשמתו לאלהים, ולהנצל מצער גלגול מחילות, בבוא שעת תחית המתים. יחידים כאלה לא היו, אפילו, אחד מעיר, וגם לא לעתים תכופות. הסופר מיכה יוסף ברדיצב- סקי העשיר את ספרותנו בספור על יציאת אחד מעירו טולנה, נתן נטע השו*ב לארץ ישראל. מימי ילדותנו ידועות לנו שתי ,עליות"* כאלו. האחד היה הרב הישיש רבי אברהם בער מקוזן-הורודוק, אביהם של הרבנים ר' איטשע מלחוה ור' דוידל מהורודוק. באנו להורודוק להפרד ממנו. הוא שם ידו על ראשנו וברך אותנו, את ניניו, ונתן לכל אחד מתנת ח"י פרוטות לסימן ברכה. 222