Passage 1normalized OCR · source chars 0-744
השני היה רבי מאיר משה הסופר, איש רובליה. הוא נסע יחד עם אשתו הינדה רבקה, סבתא של המורה יעקב רזניק, שבאו עליו דברים בפרקים הקודמים. היה יום קיץ יפה, העגלה עם חפציהם נסעה לפניהם, כשלאחריה ה,עולים" משרכים את רגליהם ואתם המון רב של נשים גברים וילדים מלוים אותם עד צאתם מחוץ לכפר. כשעברה הכבודה ליד ה,חדר" של אברהם המלמד, הפסיק רבנו את תלמודו, יצא אל הרחוב והורה לנו לרוץ להשיג את הזקן ולקבל ממנו ברכה. רצנו, התקדמנו לראש הכבודה וכל אחד תקע לו יד קטנה ,סעו לשלום" והזקן נגע בידו בראשנו לאות ברכה, ולמען האמת ההיסטורית יש להוסיף שהיתה מרובליה עוד עליה אחת, עליה ממש, לא של זקנים הנוטים למות, כי אם של צעירים שנסעו לארץ לנסות מזלם בה. ולא מתוך השראה ושאיפה, כרוב בני העליה השניה, כי אם איזה רוח צרר אותם, כי היו האנשים רחוקים מאד מהשראה ומאידיאלים.
passage_a1b8c08886da62600ac3dc49