לא יכלו, להתאסף לא בסטולין ולא בהורודוק מפני עינם הרעה של השלטונות ובחרו במקום שהיה באמצע הדרך בין שתי העיירות. טז. | מלחמת מעמדות בזמנו היה הדבר בעינינו כמעשי ,שקצים", בהתפרצות של עמי"ארצים כנגד מכובדים, במרד נגד בעלי ,המזרח? בבית הכנסת. לא היו, כמובן, עובדים ומעבידים בכפר, לא היו מנצלים ומנוצלים. היו, כמו בכל קהלה גדולה וקטנה, מעמדות, מעמד של חנונים סוחרים, ומעמד של אומנים ובעלי מלאכה, שפרנסתם על היהודים ועל האכרים כאחד. אלה הם ,בעלי הבתים* יושבים ב,מזרח" ואלה בעלי-מלאכה יושבים בצד צפון ודרום בבית הכנסת או עומדים מאחורי הבמה. היו נערים, שוליות שעבדו אצל חייטים סנדלרים ונפחים, גם אלה הכריזו פעם מרד נגד מעבידיהם ודרשו הטבת תנאי עבודתם. וזה היה כמה שנים לפני המקרה שיסופר להלן. עם החלכאים האלה התרועע צעיר אחד, דוקא בן למשפחות המיוחסות שבכפר. התקרב אליהם ופרש חסותו עליהם. ארגן בשבילם שעורים בערב, למדם קריאה כתיבה, חשבון והעיקר הכרה מעמדית, סדר להם גם ספריה קטנה והביאם למעשה ראשון, פעולה מעמדית ראשונה. יום אחד עמדו השוליות האלה והכריזו כלפי בעליהם: רב! לכם היום ולנו הערב. איננו עבדים לעבוד אצלכם בלי קץ. בזמנו היתה זאת מהפכה ממש. והנערים, השוליות בכח ארגונם הצליחו. אולם למעשה הזה היו תוצאות שהגיעו עד להורודוק הסמוכה.

היה ברובליה יהודי אחד שמואל גומר שמו, שהיה מפליג כל קיץ בספינתו -- ברלינה -- לערי רוסיה כדרך רבים מבני הורודוק וכאדם הבא מן ה,עולם הגדול" והיודע מה שנעשה שם בערים הגדולות העמיד עצמו בצד המעבידים והגן על זכותם הקיימת מדורי דורות. כשנודע לו על המרד הזה של השוליות נגד בעליהם ומי הוא שהסיתם לכך -- פגש את הצעיר הממריד וסטר לו על לחייו וגער בנזיפה ; הא לך, שגץ, על שאתה מתערב בדברים לא שלך, הכוה תזכור;;. הנערים שמעו הדבר וחרה להם עד מאד, אולם אין לדון עם התקיף במקומו. עמדו ומסרו את מעשה העול שנעשה לפטרונם וידידם, לחבריהם בני מעמדם שבהורודוק. ואלה החליטו להגיב. כשבא ש. ג. להורודוק ועבר את הגשר בכוון אל ספינתו שעגנה על חוף הנהר, מצא קהל גדול של צעירים וצעירות שחסמו לו הדרך אל הספינה : על מה הכית את חברנו מגיננו שמואל זעלדין ? לא ניתן לך לעלות על ספינתך עד שתבקש ממנו סליחה בפומבי על המעשה הזה שעשית ! אחרי דין ודברים ארוכים נכנע לדרישתם ויום אחד הופיעו בשני העתונים: (עהמליץי ,והצפירה") בקשת סליחה של ש. גומר משמואל זעלדין והדבר היה לשיחה בפי כל. הצעיר הזה ש.ז. דם של מרדן ומהפכן תסס בו עוד מילדותו. כשהעמידו אותו בבית הכנסת לאמר קדיש אחרי אביו שמת בצעירותו סרב והתריס במלים אלה: מה אומר קדיש לאלהים אשר גזל ממני את אבי ?

אחר כך כשעבר לפינסק ללמד בבי"ס למלאכה נמנה על חברי המפלגה צ.ס. והיה בין הפעילים ביותר, אף שהדבר היה כרוך, כידוע, בסכנות מרובות, אז בימי שלטון הצאר ברוסיה. בספר שהופיע באמריקה 1000 שנים לפינסק בעמוד 160 מסופר שם על המסגר הצעיר הזה שגר בעלית בית אחת ובדירתו היו מדפיסים את כל הפרוקלומציות של המפלגה. בדירתו היה גם ה,סליק* של ,נשק? כביכול מן הימים ההם, ערב אחד ביום חורף הרגיש בעל הבית שלא הכל כשורה בעלית דיירג. בפחד מות קם ודרש לעזב את החדר. מה לעשות עם הדפוס ועם ה,נשק" ? לקחו את האותיות -- אידיש ורוסית -- 224