מקור ההכנסה היחידי, שנשאר לה אחרי מות בעלה השוחט, היתה ה,חזקה"* על השחיטה. השוחט החדש שבא למקום, היה מחויב, לפי המקובל בקהלות, להפריש גב לה חלק משכרו. ומכוון שהמקום היה קטן והשחיטות מועטות לא השתכר השוחט די מחית שתי המשפחות וראתה האלמנה רק מחסור ועוני. במשך הזמן הוסכם שבידה תהיה הטכסה -- המכס -- על הבשר בכפר, כפי שהיה: נהוג ברוסיה משנים רבות. היא היתה חוכרת את המכס מן הקצבים של הורודוק. הם חכרו את המכס מן השלטונות בעיר המחוז במוזיר. הכסף נגבה מכל ליטרה בשר על ידי הקצב מן הקונים כך נמשך הדבר בכפר שנים רבות, ואין עולה על דעת מי שהוא לפגע באלמנה ובמקור הכנסתה היחיד. צרה עינם של חבורת המרדנים במכס שבידי האלמנה. לפני פתיחת השנה החדשה, עת מכירת המכס, עמדו לפני הקצבים בהורודוק, הוסיפו על המחיר וקבלו את המכס לרשותם. חזרו לכפר והטילו את מרותם על השוחט לבל יהין לשחוט בלי נטילת רשות מהם. הם נכנסו לבית השוחט ובחוזק יד הוציאו ממנו את החלפים ושכורי נצחון לקחום אתם לביתם. לימדתי אז בחורף ההוא את ילדי היהודים בקצה השני של הכפר. חוזר אני הביתה, מספרת לי אמי על מעשה השערוהיה הזאת. לקחת את החלפים בחוזק יד מיד השוחט; להוציא את פת לחמה האחרון מפי האלמנה וילדיה -- כל דמי רתחו בי. מה אפשר לעשות לאלימים אלה ? מי ידון עם התקיף ממנו? החלטתי לפרסם את הדבר ברבים. אם אין דין ואין דיין פה -- יש דין ויש דעת הקהל בעולם.
בעתון ,הצפירה" היה מדור קבוע ,מכתבים מערי השדה" ערכתי תאור ארוך על כל המאורע המביש הזה ושלחתי למערכת בחתימת ראשי תבות: י. ז. כעבר זמן בא המכתב בעתון. הם, בעלי הדבר, כמובן, לא היו בין קוראי ,הצפירה" אלא נודע להם על המכתב ועל העתון. מישהו מסר להם. בוקר אחד אני הולך לעבודתי פוגשני בסימטא אל כתתי אברהמיל פלוטניצקי אחיו של ישעיהו הנזכר, שותף לכל המעשה הזה, ומקדם את פני בברכה: בוקר טוב לך, אדוני הרידקטור ! יתכן, שנחה דעתם בסלל מן הפרסום שעשיתי להם בעתון. לא חיה להם מרחב מחיה בשטח המצומצם של הכפר וחסר היה להם כר רחב לבולמוס פעולתם הסוערת. רובם ככולם של ,בני קורח" אלה הגרו במשך הימים מעבר לים לארה"ב ולקנדה. בראשונה הגברים ואחר כך כל המשפחה. שם בארץ הדולרים מצא מרצם התוסס אפיקים רחבים לעשיה ורבים מהם, כהרבהּ מהגרים אחרים, עלו מהר במדרגות הסולם והגיעו לעשירות גדולה ומהם גם לפעלתנות ציבורית חיובית בקהל עדתם שם מעבר לים.
כעבור שנים באה לידם הזדמנות לפצות פצוי כלשהו על העול שעשו לאלמנה. הבן הצעיר שלה, שייקע -- סעם (ביקר בישראל באלול תשטיו, כתייר עשיר מלוס אנג'לס) -- כשהגיע לקנדה ב"1922 נתקבל בכבוד ע"י אחד הפלוטניצקים, אהרקע בן ישעיהו הנזכר, ונהנה שייקע מתמיכת אשתו מלכה בימים הראשונים עד שהסתדר בארץ החדשה. זה היה מעין כפרת עוון על המעשה של אז ברובליה. ואולי גם אז, לבם של הבן והכלה לא היח שלם עם מעשהו של האב. מהפכנים בשבת אחר הצהרים היינו מפליגים לעבר השדות, הרחק מן הכפר, על כל פגים, יותר מ,תחום שבת". שם מאחורי השדות עמדו בשורה ארוכה גדישים של אלומות תבואה, ,פאדעס* בלשוננו אז. אחרי הקציר אוסף האכר הגורנה מן השפון די מחסורו לזמן ידוע. היתר הוא משאיר על יד השדה על גבי ארבעה עמודים תקועים באדמה בגובה של מטר ומעלה ובצלם ישבנו 206