בשבתות אחרי הצהרים. אל הגדישים הובילו שבילים בין התלמים בתוך הקמה והיתה גם דרך המלך, שם היה המפגש עם הנוער מן הקצה השני של הכפר. שבת אחת נועדנו לאספה חשאית בצל הגדישים האלה. בא נואם ,אגיטטור" -- תועמלן מן המהפכנים ,דימוקרטים" קראו להם אז. כל הנוער שבכפר מבן עשרים ולמטה, בני בעלי-הבתים ובני בעלי המלאכה, כולו הוקהל לאספה. העמידו משמרות, פן יעבר אחד הכפריים ויראה בעיניו אספה רבתי של נוער יהודי -- צרות ותלאות לא תחסרנה אז. מאסרים, שלומים, והגרוע מכל -- גלות לסיביר. האספה עברה ללא תקלה. הנואם הזיל אמרותיו לא כטל ולא כרביבים. כגושי אבנים נדרדרו מלותיו על אזני השומעים, מלים מוזרות, בלתי נקלטות, אף שדבר בלשון אידיש המדוברת. ידענו אז את פרץ, ידענו את שלום עליכם ומנדלי באידיש, ולא קלטה האזן שמץ מדבריו אם משום שהנואם עקר אותנו לעולם אחר רחוק מעולם מושגינו, או משום שלשונו היתה לשון הברושורות הידועות מן הימים ההם, ברושורות חובקות עולם ומלואו, אדם וחברה, וכתובות בשפה ובסגנון שהיסוד הגרמני היתה מרובה מן היסוד היהודי העממי. רוחות מהפכה ומרד נשבו אלינו תמיד מהורודוק. היתה השפעה בלתי אמצעית מצד הנוער שבעיירה על הנוער שבכפר, הן בכוון שאיפה להשכלה והן בענין אידיאות ומפלגות.

השפעה מתמדת היתה נודעת לבניו של אייזל ביילין. אייזיל ,אף שבעל מלאכה היה. ויומו עובר בין הפטיש והסדן -- אדם משכיל היה, ויהודי יודע ספר. ועלה בהתפתחותו על הרבה מחוגי העשירים בעלי הבתים. בניו לא כל שכן. בניו שמשו דוגמה ומורי דרך לצעירים שלנו. ביחוד אחרי שאחותם נישאה למיכל הנפח בנו של שלמה חיים שולמן, החייל הניקוליבי, ברובליה. ואם בכפר הנצו ניצנים של זיקה לסוציאליסטים ולאידישיסטים, ולהתנגדות לבורגנות, לעברית ולארץ ישראל -- הרי זה מכוחם של בני ביילין בא. .. במשך הזמן הפרידו האידיאות החדשות בין הדבקים. קם חיץ בין הנאמנים לעברית ולציון לבין חבריהם הדוגלים באידיש. יום אחד הגיעו העתונים מהורודוק לכפר. מסופר שם שד"ר חיים ז'יטלובסקי, הסופר והוגה הדעות המפורסם, בא לארץ ישראל ועמד להרצות הרצאה באידיש ביפו. באו תלמידי הגימנסיה ,הרצליה" וערכו אובסטרוקציה באולם. הנאספים היו מוכרחים להתפזר וההרצאה לא התקיימה. פנו בטרוניה לאמר : הנה מה ש,הגימנסיונים" שלכם עלולים לעשות, לא לתת לדבר לאיש מפורסם כחיים זשיטלובסקי! הלא תבושו ותכלמו! התשובה היתה: אם מכניסים צלם להיכל -- הישתקו ? כ יד לחלוץ העליה השלישית מי היה אותו הנואם באספה החשאית, שספרנו עליה למעלה ?

איש היה ברובליה וברוך קפלן שמו. כיוצא דופן היה בין יהודי הכפר. לא על האכרים רכולתו ולא על המסחר או מלאכה מחיתו. לימים קם להגר לקנדה. שהה שם כמה ששהה וחזר עם צרור כסף לביתו. יצא לסטולין ולא מצא במה להאחז, לקח את משפחתו וחזר לעולם החדש. ולברוך אח, בחור צעיר ושמו ברל. מפרק לפרק היה ברל בא לבית אחיו אל הכפר ,,להתארח". שוהה זמן מה ויוצא, ושוב חוזר ויוצא. לימים, נודע לנו סוד כמוס, כי מתחבא האח ברל מעיני המשטרה הצארית, העוקבת אחריו. מפי גרשון קפלן בנו של ברוך, שבקר ב,ישראל" בחורף תשי"ג נודעו פרטים מענינים על הרפתקאותיו של ברל דודו, זה שערך את האספה החשאית ההיא בשבת בשדה. כרוב צעירים אחרים בדור ההוא למד בישיבה ועמד לקבל היתר הוראה לרבנות. עזב את הישיבה ועבר להשכלה ומז ההשכלה לתנועה המהפכנית . 27