ברל המשיך בפעילותו המהפכנית, בתעמולה נגד משטר הצאר הרקוב, עד שיום אחד נתפס בידי המשטרה והועמד למשפט. יצא גזר דינו, כדין רוב המהפכנים בזמן ההוא, להשלח לסיביר. קבוצה שלמה היו ועלה בידם להמלט מסיביר ולבא לקנדה. בקנדה היה המהפכן לאיש שדה ומשק. עברו שנים. בעל המשק הצליח וחסך סכום הגון של כסף. באו ימי הגדודים וימי בלפור וע,מדינה ליהודים? מרחפת בחלל האויר, ולא איש כברל ישב על סיר הבשר בארץ הדולרים. משאת נפשו להיות חלוץ בארץ ישראל, חלוץ המשק והחקלאות העברית. בסוף 1921 עלו לארץ 15 משפחות מקנדה וברל בראשם, שמגמת פניהם היתה חקלאות -- תשמש העובדה, שברל הביא אתו לארץ מין מיוחד של עופות ,לגהורן". עמדה השאלה: לאן ללכת להקים משק חקלאי עצמאי? מפי יעקב מטמן, אחיו של ד"ר מטמן מיסד הגימנסיה ,הרצליה" הנודע ומפי העו"ד מ. טליתמן נודעו פרטים הבאים על מיודענו ברל קפלן ועל הנסיון של התישבות חקלאית בשכנות עם ,שרונה"* הגרמנית. בשנת 1914, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעורו אחדים מבני ,אחוזת בית? -- הוא תל-אביב -- לקנות שטח אדמה להתישבות חקלאית בסביבה הקרובה. ראשוני היוזמים היו ד"ר מטמן -- כהן הנזכר, סברדלוב -- שניהם מורים ב;הרצליה/ הגימנסיה. ד"ר זגורודסקי שלנו, דיר סלושץ, יש"י אדלר ועוד עסקנים ויסדו חברה בשם ,עיר גנים"* לרכישת אדמה.
באו בדברים עם ערבי אחד מכפר סלמה בעל קרקעות בסביבה והוא רכז בידו גם חלקות מערבים אחרים והמדובר היה על 1800 דונם מימין לואדי מוסררה -- הוא נחל איילון -- והמחיר היה בערך שתי לירות לדונם (אז היה המטבע בפרנקים צרפתיים.) נרשמו חברים לחברה והכניסו כסף, כמועמדים להתנחלות במקום החדש. בינתיים פרצה המלחמה ואתה באו הרעב והסבל והגירושים של ג'מאל פחה והענין. כמובן, הוזנח. כשבאה התקופה החדשה, הארץ עברה לשלטון המנדט, חודש המו"מ על הקניה והובא לידי גמר בשנת 1921 והמחיר היה 10 לירות לדונם. השטח היה כולו גבעות חול שוממות, ללא סימן של חיים, לא עץ ולא שיח, כברת ,נגב'י בשכנות ,שרונה" הגרמנית. נמכרו חלקות ל-270 איש. קדחו באר ליד הואדי שנתנה 4 מ"ק מים לשעה. ובעוד תושבי תל-אביב הצעירה, בעלי החלקות חושבים מחשבות על ההאחזות באדמה (לא כל כך קל הדבר לעזב את השכונה ,אחוזת בית"* שליד יפו העיר, ולצאת ל,מדבר" ללא כביש, לא אור ולא מים מסודרים) -- באו חלוצים העולים החדשים מקנדה ובראשם ברל מיודענו. זה היה, כאמור, בסוף 1921. מ-15 המשפחות שבאו מקנדה נשארו 8 שהחליטו ללכת להתישבות, ונוספו עליהם עוד משפחה אחת ותיקה בארץ, שעברה עליה סבל לא מעט בקסטיניה המושבה, היא ;באר טוביה" של היום, אשר לא יכלה להחזיק מעמד שם בלב הים הערבי ב,קצה" הארץ. אלה היו תשע המשפחות הראשונות שתקעו יתד ראשונה בשטח הזה, עליו משתרעת כיום רמת גן המפוארת.
כסף הביאו אתם, גם רצון טוב היה להם, וגם נסיון בחקלאות לא חסר להם, ובכן חלמו על הקמת ישוב חקלאי -- פערמה -- בקרבת יפו-תל-אביב. ,עיר גנים" החברה, מכרה להם במחיר הקניה, לכל אחד 15 דונם אדמה. אחר עוד הוסיף על זה -- שטח שלפי מיטב ידיעתם יספיק לקיום המשפחה. הם בחרו להם את הרצועה הסמוכה לואדי וזה משני טעמים: ראשית קרוב לבאר המים, ושנית, שהגדה של הואדי היתה של אדמה כבדה ולא אדמת חול. 208